וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ביקורת על לאור? הצביעות של 'הארץ' אדירה"

בשבוע שחלף מאז הוכרז כי יצחק לאור יזכה בפרס לנדאו לשירה, דווקא קולם של אנשי ונשות תקשורת שהובילו מאבקים מתוקשרים נגד עמנואל רוזן, אייל גולן ואחרים, כמו גם קולו של "הארץ" שלרוב מוביל קו מערכתי נוקשה בנושאים אלו - נדם. בדקנו למה

יצחק לאור. דודו בכר
"מוציאה אותו גיבור שמאל שמאוים על ידי ארגוני הימין". לאור/דודו בכר
בהארץ לא יכלו יותר להתעלם מהנושא ופרסמו כתבה, אולם היא מוסגרה כאילו המחאה היא על רקע פוליטי בגלל היותו איש שמאל

בשבוע שחלף מאז הוכרז כי יצחק לאור יזכה בפרס מפעל הפיס על שם לנדאו לשירה התעוררה סביב ההכרזה סערה. ואולם, הענקת הפרס ללאור, אשר במהלך השנים הצטברו נגדו עדויות של הטרדות ותקיפות מיניות של נשים שעבדו עמו או תחתיו באקדמיה ובעיתון הארץ, זכתה לגינויים משני כיוונים עיקריים: מפעילות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ומהימין ובראשו ארגון "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" שטען כי אין להעניק את הפרס ל"איש שמאל רדיקלי, חבר בארגונים אנטי ישראליים, בעל עמדות פוסט ציוניות וסרבן שירות".

קולם של מי דווקא נדם? של אנשי ונשות התקשורת שהובילו מאבקים מתוקשרים נגד עמנואל רוזן, אייל גולן ואחרים - ובמקרה זה, בחרו לפתע לגזור על עצמם שתיקה. מי שעוד נדם הוא עיתון "הארץ" - האכסניה בה מתגורר תעסוקתית המשורר, שבדרך כלל דווקא מפגין דעה נוקבת בנושאים דומים.

מערכת עיתון הארץ ברחוב שוקן בתל אביב. שרון בוקוב
מכונת הכביסה עובדת. "הארץ"/שרון בוקוב

"זו אותה מערכת שמכבסת את יצחק לאור כבר שנים"

שמו של לאור לצד עדויות על תקיפות והטרדות מיניות לכאורה התפרסמו לראשונה בשנת 2010 בתכנית "המקור" בערוץ 10, אליה הגיעו עדויות שונות מעשרים השנים האחרונות, בהן גם של נשים שעבדו תחתיו בדסק עיתון הארץ. מי שלקחה חלק באותו תחקיר, נסלי ברדה, הצביעה השבוע בעמוד הפייסבוק שלה על אלמנט אחד העובר כחוט השני בפרסומים על אודות אור בשנים האחרונות, וזו ההימנעות של עיתון "הארץ" מהוקעתו של לאור, שעשה את אותם מעשים לכאורה בעת התקופה בה עבד בעיתון, וזאת בנימוק כי בהנהלת העיתון לא התקבלו תלונות רשמיות על מעשיו.

לאחר שבשבוע החולף גברו הקריאות שלא להעניק לו את הפרס - לא יכלו יותר בעיתון "הארץ" להתעלם מהנושא ופרסמו כתבה על כך, אולם היא מוסגרה כאילו המחאה היא על רקע פוליטי בגלל היותו איש שמאל. עניין ההטרדות המיניות הוקטן לכדי שורה אחת מפורשת, ונוסח באופן זהיר בכל יתר הידיעה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
נסלי ברדה. ניר פקין
"מכניסים למכונה. מכונת הכביסה של הארץ". ברדה/ניר פקין
ברדה: "כנראה שלהנהלת העיתון קשה עם גל המחאה החוזר נגד יקיר המערכת, אז מכניסים למכונה. מכונת הכביסה של עיתון הארץ"

"מה עושים בעיתון 'הארץ' עכשיו, בעקבות התעוררות הפרשה מחדש, בשל מתן פרס מפעל הפיס על שם לנדאו ללאור? - כביסה", כתבה ברדה. "כנראה להנהלת העיתון קשה עם גל המחאה החוזר נגד יקיר המערכת, אז מכניסים למכונה. מכונת הכביסה של עיתון "הארץ" מכניסה את לאור מוכתם בעדויות נשים על תקיפה מינית ומוציאה אותו גיבור שמאל שמאוים על ידי ארגוני הימין".

"בעיתון 'הארץ' יש עיתונאיות ועיתונאים מצויינים וכותבות וכותבים רבים שאני מעריכה, אבל יש שם גם צביעות אדירה. זו אותה מערכת שהובילה קו נחרץ בפרשת עמנואל רוזן, זו אותה מערכת שהשבוע פרסמה את מה שכונה שם "ההצעה המגונה" של אפי שטנצלר לקולט אביטל וזו אותה מערכת שמכבסת את יצחק לאור כבר שנים, אבל הכתמים, מה לעשות, לא יורדים", הוסיפה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"מקווה שהוועדה הבינה את המשמעות הבעייתית של הענקת פרס ליצחק לאור". דרוקר/מערכת וואלה!, צילום מסך

"הענקת הפרס לא יכולה להתמצות רק במישור האומנותי"

"אני חושב שבעידן בו אנחנו נמצאים הענקת פרס היא לא יכולה להתמצות רק במישור האומנותי, וגם אם הוא זכאי לפרס במישור האומנותי אי אפשר לנתק מכך את המעשים האחרים בחייו", אומר לוואלה! ברנז'ה רביב דרוקר, מגיש "המקור". "מהעובדה שעוזי דיין (יו"ר מפעל הפיס שהודיע כי יבדוק את הנושא) קורא לאחר הענקת הפרס לנשים לבוא להתלונן בפניו עולה כאילו מפעל הפיס בכלל לא ידע מהעניין הזה או שלא היה אכפת לו או שהוא לא התחשב בזה בכלל בעת דיוני הוועדה. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני מקווה שהוועדה הבינה את המשמעות הבעייתית של הענקת פרס ליצחק לאור".

הדס שטייף. גדעון מרקוביץ,
"מה שאני יודעת זה רק ממה שקראתי". שטייף/גדעון מרקוביץ

שטייף? לא עמנואל, לא קונה

ומה באשר לאנשי התקשורת, או נכון יותר נשות התקשורת שנוהגות להביע עמדה - כמעט אוטומטית - כשמדובר בנושאי הטרדה מינית לכאורה? הדס שטייף הייתה מי שעמדה בראש הקריאה כי עמנואל רוזן הוא אנס, גם במידה ולא הורשע, וגינתה את כלי התקשורת שידעו על התנהלותו הבעייתית אולם המשיכו להעסיק אותו. "אני לא מכירה את התלונות על לאור ואת ההיסטוריה שלו ומה שאני יודעת זה רק ממה שקראתי", היא אומרת לוואלה! ברנז'ה בשאלה מדוע בניגוד להפעם, לא נשמעת קריאת גינוי של עיתונאיות נגד לאור. "אם זה נכון זה מזעזע, פשוט נורא. אנחנו לא בעידן שמדברים על אם זה עומד ברף הפלילי כן או לא, אלא האם זה עניין מוסרי".

"אין מקום לעשות הפרדה (בין העשייה המקצועית של לאור לבין התנהלותו מול נשים, ד.א) ואם אכן יש שורה של תלונות נגדו אז אין מה להפריד כי האיש ניצל את מעמדו ומקצועו", מוספה שטייף. "אילו סנקציות יש לנו נגד אנשים כאלה? זה בדיוק המקום שבו אחנו צריכים את הענישה הציבורית, כדי להבהיר שגם אם זה לא מגיע לרף הפלילי יש דברים שפסו מעולם".

משטרה ממליצה להעמיד לדין את עמנואל רוזן. טל אנגלנדר
"אז הצטברו אצלנו פניות רבות מנשים שונות". עמנואל רוזן/טל אנגלנדר

"ברור היטב כי אף גוף בארה"ב לא יעניק כעת לקוסבי פרסים יוקרתיים"

תא העיתונאיות: "נראה כי מקרה רוזן ומקרים דומים אחרים העלו על פני השטח שאלות חשובות הנוגעות לגברים שביצעו עבירות מין, גם אם לא נשפטו - האם ראוי שהחברה תוקיר אדם שמעל ראשו תלויים חשדות כאלה?"

גם בתא העיתונאיות, הידוע בגישתו האקטיביסטית, לא התבטאו בנושא עד פניית וואלה! ברנז'ה, ומסרו תגובה מגומגמת משהו כי "השאלות שצריכות להישאל במקרה לאור הן האם ראוי שיוענק לאדם שהצטברו נגדו מספר גדול יחסית של תלונות, פרס יוקרתי כפרס לנדאו. גם אם לא נבדקו התלונות על ידי רשויות החוק, או שחלה עליהן התיישנות, הרי שחלה על מפעל הפיס החובה לברר את הדברים לעומקם, מרגע שהחליט להעניק ללאור את הפרס. אם ניקח את מקרה התלונות שפורסמו כנגד הבדרן האמריקאי ביל קוסבי כדוגמא, ברור היטב כי אף גוף בארה"ב לא יעניק כעת לקוסבי פרסים יוקרתיים, מרגע שעלו נגדו חשדות כה חמורים, גם אם לא הוכחו ולא ניתן להאשימו מפאת התיישנות" - נמסר.

עוד נמסר כי "תא העיתונאיות הוקם על מנת לקדם את מעמדן של נשים בכלי התקשורת והוא אינו גוף חוקר או שופט שיש בידיו כלים לבחון, לברר ולהכריע, בנוגע לטענות על תקיפות מיניות כלפי נשות תקשורת", מוסיפות חברות התא בתגובתן, "כמו גופים אחרים גם אנחנו עוקבות אחרי ההתרחשויות, אולם בשונה ממקרה עמנואל רוזן, אז הצטברו אצלנו פניות רבות מנשים שונות, אותן העברנו לרשויות אכיפת החוק, במקרה הנוכחי לא נעשתה אלינו כל פנייה אלינו כגוף או כיחידות. נראה כי מקרה רוזן ומקרים דומים אחרים העלו על פני השטח שאלות חשובות הנוגעות לגברים שביצעו עבירות מין, גם אם לא נשפטו - האם ראוי שהחברה תוקיר אדם שמעל ראשו תלויים חשדות כאלה?".

**. אסור להשתמש
"נותן להן תחושה שהעיתון מזלזל בהן". שפורר/אסור להשתמש

"לאור, רוזן וגולן - זה גרוע באותה מידה"

שפורר: "חבל לי שהעיתון היחיד שהיה לו אומץ לפרסם סיפורי הטרדות – אינו מבין מה עובר על נשים שהוטרדו ממעשיו של לאור כשהן מקבלות אותו כל הזמן בפרצוף או בהמלצות על ספרו בטבלת הדירוג השבועית במוסף"

כמי שפרסמה את העדויות על עמנואל רוזן, הובילה, יחד עם תא העיתונאיות, את קמפיין הרשת נגד נגד הסממנים הפורנוגרפיים באתר מאקו של קשת, ואף התבטאה בפרופיל הפייסבוק שלה לא אחת נגד הרה-היביליטציה שעושה התקשורת לאייל גולן ולעמנואל רוזן - גם עיתונאית הארץ-דה מרקר שרון שפורר בחרה שלא להתבטא בנושא, ואולם, בשיחה עם וואלה! ברנז'ה, היא דווקא שמה את השניים במקום זהה לזה בו נמצא לאור. לדבריה, "חבל לי שדווקא העיתון שדואג הכי הרבה לזכויות אזרחים בכלל ושל נשים בתוכם (ראו ערך טוריה של צפי סער) והעיתון היחיד שהיה לו אומץ לפרסם סיפורי הטרדות שלאחרים לא היה – אינו מבין מה עובר על נשים שהוטרדו ממעשיו של לאור כשהן מקבלות אותו כל הזמן בפרצוף בטורי הדעה או נתקלות בהמלצות על ספרו בטבלת הדירוג השבועית במוסף. לא רק שזה מעליב ומקומם – אני מניחה שזה גם נותן להן תחושה שהעיתון מזלזל בהן".

עוד מוסיפה שפורר כי "באותו אופן לראות בכלי התקשורת היום את עמנואל רוזן בהבלחות שנראות כמו בלון ניסוי או את איל גולן מקבל במה נרחבת בכל מקום אפשרי – זה גרוע באותה מידה".

לדבריה, "כן. נגד שלושתם נסגרו התיקים במשטרה. אבל זה לא אומר שהם לא השאירו שובל של נשים נפגעות מאחוריהן. וזה לא אומר שהם התנהגו כשורה. והייתי מצפה מבכירי שוק התקשורת להעסיק רבים אחרים שמחפשים היום עבודה ולא נופלים בכישוריהם משלושת הגברים הדוחים האלו".

לאור: "איני מחפש לייקים"

תגובתו של לאור להאשמות, כפי שפורסמה בעיתון הארץ: "אשר לטענות ה'פמיניסטיות', שאינן אלא מסע שיסוי מכוער המתנהל נגדי כבר חמש שנים, ובתוכו אני מוצא את עצמי בסיטואציה הזויה: היתה תלונה ב-2010 של אשה אחת, על מה שאירע בינינו ב-1986. מעבר לזה, שום טענות פליליות לא הועלו נגדי, חרף הקמפיין שהזמין 'מתלוננות'. אף אחת לא נמצאה. המשטרה מעולם לא הזמינה אותי כדי להשיב לטענות. מאליו מובן שאיני חשוד, נאשם, או מורשע. לשוני היא לשון של משורר. נוגעת באש ובקרח. איני מחפש לייקים. צר לי שגם ברגע השמחה הזה משתמשות בי מפיקות הקמפיין כסמל, כדי לקדם את האג'נדה שלהן".

ב"הארץ" בחרו שלא להתייחס לדברים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully