"יש כמה דברים בלתי נמנעים בשוק הישראלי שכולל רק 7 מיליון אנשים, ואחד מהם הוא חברות גדולות ששולטות בשוק. אני לא מבין כל כך את ההתעסקות בפירמידות השליטה בישראל, לדעתי זה מסיח את הדעת מהעובדה שישראלים למעשה משלמים סכום בלתי נתפס במיסים" - כך לדברי העורך הבינלאומי של הוול סטריט ז'ורנל, זוכה פרס פוליצר לשנת 2013, אשר ביקר השבוע בישראל. סטפנס, אשר פרסם בנובמבר האחרון את הספר שלו "אמריקה בנסיגה", היה הדובר המרכזי בוועידת סחר חוץ הראשונה של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, לשם הגיע על מנת לספר ליצואנים על המכונה "מגה-טרנדס" ועל כלכלה בינלאומית. בראיון מיוחד לוואלה! ברנז'ה מסביר מי ששימש בעבר גם כעורך הראשי של הג'רוזלם פוסט מדוע עיתונו עוסק יותר ויותר בתכנים אקטואליים-פוליטיים על פני כלכליים, מתי תופץ להערכתו המהדורה המודפסת האחרונה, מה לדעתו הסיבה העיקרית ליוקר המחיה בישראל, ואיך היה מתנהל אם היה במקומו של נתניהו.
מה התמהיל הנכון בין ניוז לכלכלה, לאחרונה יש אצלכם הרבה ניוז שמקודם על חשבון חדשות כלכליות.
"אני הייתי מגדיר חדשות כלכליות כחדשות אקטואליות. מהשאלה שלך משתמע שהכלכלה והחדשות האקטואליות מנותקות האחד מהשניה, אך זה לא המצב. צריכה כלכלית היא חלק מהיום יום שלנו, וזה משפיע מאוד על החיים שלנו ואולי אנשים לא מעריכים את זה מספיק".
"רק השבוע נאמתי מול יצואנים ישראלים בוועידת סחר החוץ של משרד הכלכלה ודיברתי על עליית הערך של הדולר. ככל שערכו עולה אנחנו נראה שינויים גיאופוליטיים ברמה גלובלית, ואני לא מדבר רק על כמה יושפע המחיר של החופשה הבאה בניו יורק. זה משפיע על הלוואות בכל העולם, במיוחד במדינות המתפתחות, וזה יקשה על החזרת הלוואות במדינות האלו וישפיע על הצריכה היום יומית של כל אחד ואחד שגר בהן. לדעתי זה משהו שצריך להיות חלק מהחדשות האקטואליות ולא רק בחלק הכלכלי של העיתון. אולי זה נשמע לא אמין ממני, כאחד שכותב בוול סטריט ז'ורנל, אבל אני חושב שאנחנו צריכים הרבה יותר מודעות לכלכלה ופיננסים ולא להפריד את שני אלו".
אבל אתם בהגדרה עיתון כלכלי, ועדיין יש אצלכם חדשות אקטואליות בנפרד מהחדשות הכלכליות.
"זה נכון שלפעמים יש נטייה לעשות את הוול סטריט פחות כלכלי, אבל עדיין זה העיתון הכי פופולארי בארה"ב אז ברור שנצטרך לתת מענה לחדשות אקטואליות ברמה הפוליטית. כך או אחרת, המנויים שלנו רוצים ניתוחים כלכליים ופרשנות שלנו, לכן הם עשו מנוי לעיתון שלנו. אני חושב שבאופן כללי כדאי לעיתון לפנות למה שמעניין את הקוראים שלו ברמה המקומית, בין אם במישורים הפוליטיים או במישורים הכלכליים. עיתון שרוצה להשאיר ולהגדיל את הקהל שלו לא יוכל לכתוב על נושאים שתלושים מהמציאות היומיומית בשוק המקומי".
"אני לא מבין למה צריך להיות בסיס צבאי במרכז העיר"
אחד הנושאים המשמעותיים ביותר כאן במערכת הבחירות הנוכחית הוא יוקר המחיה, איך אתה חושב שישראל צריכה להילחם בו?
"יש כמה נושאים בהקשר הזה, ובאופן מפתיע לדעתי המרכזי שבהם קצת פחות נידון בתקשורת הישראלית, והוא גובה המס. בישראל הוא שווה לכל שכבות האוכלוסייה ועומד על כמעט 20%, וכל זאת בהתחשב בכך שההכנסה הממוצעת בישראל נמוכה בהרבה מזו של ארה"ב למשל, ולנו יש מבנה תשלום מס מדורג".
מה היית מציע כצעד ראשון לממשלה?
"הייתי מוצא דרך להוריד באופן משמעותי את המס. בארה"ב מנסים לאזן בין המס בשכר לבין המס במוצרי צריכה ואתם משלמים מספר פעמים מס כשאתם רוכשים מכונית או מוצרי צריכה פשוטים וזה לא תואם את ההכנסה. אני לא בקיא במספרים כי אני לא חי כאן, אבל באופן עקרוני זה לא נראה הגיוני שאדם במעמד הביניים שמרוויח משכורת סבירה צריך לשלם כל כך הרבה. הוא לא צריך לשלם יותר מ- 25% מההכנסה שלו למדינה. כמה באמת תחרות במשק תביא לירידת מחירים? אני לא בטוח שבדקו את זה באמת, אבל אני די בטוח שזה לא יהיה כל כך הרבה כסף. גם אם לא יהיו מונופולים כלל זה לא ישנה הרבה".
"ישנו גם נושא מחירי הדיור שגבוהים כאן מאוד, זו בעיה אמתית וזו אחריות משמעותית של הממשלה לפתור את הנושא הזה, במיוחד בשל העובדה שהממשלה מחזיקה הרבה מאוד מהקרקעות בישראל ובמיוחד במרכז הארץ. אני לא מבין למה צריך להיות בסיס צבאי במרכז העיר. אני לא מציע שהמדינה או הממשלה תהיה יזם נדל"ן ותפתור את זה כך, אלא שתמצא לזה פתרונות על ידי הסרת מכשולים. ישנו דו"ח שיוצא מהבנק העולמי מדי שנה המדרג את ה-easy doing business, ב- 2013 ישראל הייתה ממוקמת במקום ה-38 וב-2014 הייתה במקום ה-40. זה סקנדל לדעתי. השבוע בנאום שלי הצעתי כי הממשלה תקים יחידה שתדון במה המדינה צריכה לעשות כדי להיות בדירוג גבוה יותר. הם צריכים לבדוק כמה ניירת צריך עסק קטן כדי לפתוח חברה, ובמה זה כרוך. זה די מביך בשביל מדינה כמו ישראל במיוחד כזו בה המנהיג מאוד גאה ביכולות הכלכליות שלו".
"אנחנו פשוט יוצרים תוכן מעולה"
אחת הבעיות בעיתונות הדיגיטלית הישראלית היא שלא הצליחו עדיין למצוא בה את המודל לרווח. היחיד שניסה להתמודד עם הבעיה באופן חזיתי הוא "הארץ", שם מצביעים על הצלחה אולם גם היא רחוקה מלהיות רווחית, והעיתון עדיין מתבסס על עוגני הפרינט שלו כדי לשרוד. איך עובדת אצלכם חומת התשלום?
"אנחנו פשוט יוצרים תוכן מעולה. אנשים שאכפת להם מהכסף שלהם קוראים את הוול סטריט ז'ורנל, ואם לאותם אנשים כל כך אכפת מכסף אז כנראה שגם יש להם כסף לעשות לעיתון הזה מנוי. לפעמים אני קורא כתבות בעיתונות הישראלית ואני תוהה אולי זה נכון ואולי זה לא, כשאתה קורא משהו בוול סטריט אתה יכול להיות די בטוח שזה נכון ומדויק, וחשבו על זה. הרבה אנשים חושבים שאנחנו כותבים סיפורים גדולים וסנסציוניים אבל אנחנו מאוד מדויקים ואנחנו מעניקים לקורא מידע עם ערך מוסך מידי יום שנוגע למציאות היומיומית של הקוראים שלנו".
אתה מדבר על העיתון המודפס. אתם מציעים משהו אחר בדיגיטל?
"כן, אבל בעיקר בתחומים הטכנולוגיים, אנחנו נותנים הרבה יותר כתבות וידאו ותוכן מצולם שלא ניתן לספק בעיתון המודפס, אני חושב שמה שאנחנו עשינו בשונה מעיתונים אחרים זה שאנחנו רואים את עצמנו עיתון דיגיטלי שיש לו גם עיתון מודפס ולא להיפך וזה משנה את צורת החשיבה לחלוטין בהיבט של הטיימינג וסוג הסיפורים. אני באמת חושב שעיקר ההיצע שלנו מעבר לאתר המדהים, אלו הם העיתונאים המאוד חזקים שמספקים לקוראים שלנו תמיד את "המנה העיקרית" ונמצאים במרכז העניינים ולא את החדשות מסביב".
אז איזו עצה היית נותן ל"הארץ"?
"אני מכיר טוב את 'הארץ'. אין לי עצה טובה לתת להם בהקשר הזה".
מתי להערכתך ייצא העיתון האחרון שלכם כפרינט?
"אני חושב שהדור של הקוראים של המהדורה המודפסת לצערי כבר לא יהיו אתנו בעתיד, ואם הם יהיו, הם יהיו שוק מאוד קטן. בשלב מסוים המעבר יהיה שלם ואנשים לא יבינו למה מדפיסים ניירות כדי להעביר מידע. כשזה יקרה, העיתונים יצטרכו למצוא דרך אחרת להיות רווחיים דרך פרסומות".
"אני לא מוזמן לארוחות בבית הלבן"
אתם נמצאים בתחרות כפולה: מול הניו יורק טיימס באיכות, ומול העיתונות המקומית בתפוצה. מי בעצם הקהל שלכם?
"אנחנו פונים לקהל רחב במיוחד, וכן בעיקרו לקהל שהוא יותר משכיל וכנראה גם יותר מבוסס כלכלית בארה"ב וצפון אמריקה וגם בשאר העולם. יש בדיחה ישנה שאומרת שהוושינגטון פוסט מנוהל על ידי אנשים שחושבים שהם מנהלים את העולם, הוול סטריט ז'ורנל מנוהל על ידי אנשים שבאמת מנהלים את העולם והניו יורק טיימס מנוהל על ידי אנשים שהיו רוצים לנהל את העולם".
הבעלים שלכם, רופרט מרדוק, נחשב למעורב מאד בתוכן.
"אני יכול לדבר מהניסיון שלי, ומרדוק לא התערב אפילו פעם אחת. זירו. אפס. אפילו לא הציע צל של דעה לגבי כתבות תוכן. מהזווית שלי הניהול שלו את העיתון מאוד בוגר ומאוד מאפשר לנו לעשות את העבודה".
מה שמעת על העיתונות הכלכלית הישראלית?
"אתמול התראיינתי על ידי גלובס, אני אקרא את הכתבה ואגיד לך".
אתם ידועים כתומכים של נתניהו מבחינה פוליטית, אבל מה אתם חושבים על מדיניותו הכלכלית?
"נתניהו היה לפני יותר מעשור איש כלכלי מצוין שעזר לישראל לעבור את המשבר הכלכלי של 2008/9 במצב טוב מאד כך שהיא כמעט ולא נפגעה, והוא סייע בייצור עשור מצליח וכלכלה חזקה לישראל. אבל ברור שיש מה לעשות, כי באופן עובדתי נראה שהמחאה טוענת אחרת, וזה מוצדק. אז ברור שיש מקום לממשלה למצוא לזה פתרונות".
אתם מובילים קו חריף מאוד נגד הבית הלבן. כיצד זה משפיע על העיתונאים שלכם ביחס שהם מקבלים מהממשלה ומגורמים אחרים?
"טוב, אני לא מוזמן לארוחות בבית הלבן אבל אני לא מופתע, אולי לא נהיה הראשונים שהם יבחרו בהם כדי לתת להם סיפור. אבל כשהמשרדים הרלוונטיים לנו רוצים להוציא סיפור או מסר החוצה הם יפנו אלינו כי אנחנו העיתון הכלכלי הגדול בארה"ב. אנחנו שומרים על מערכת יחסים מקצועית ובריאה. אנחנו מעבירים עליהם ביקורת בצורה סבירה. זה העולם החופשי. יש גם דרכים אחרות להשיג סיפורים מגורמים רשמיים בממשל ולא רק בדרך הבירוקרטית".