"כל שכתב יישאר אחריו כמורשת של יושר עיתונאי בישראל"

"מותו של דויד לנדאו הוא אבידה מצערת, אך כל שכתב יישאר אחריו כמורשת של יושר עיתונאי בישראל", כך דברי הנשיא התשיעי שמעון פרס אשר סופד היום לידידו עורך הארץ דויד לנדאו שהלך אתמול לעולמו.

פרס ולנדאו היו בקשר קרוב וארוך שנים בזכות עבודתם המשותפת בכתיבה. לנדאו כתב יחד עם פרס את הביוגרפיה של דוד בן גוריון, וכן כתב את הביוגרפיה של פרס עצמו. "לדיויד לנדאו הייתה עט הטבולה בדיו מצפוני- איש של יושר אבסולוטי, של עקרונות ואובייקטיביות מלאה שאינו ממהר להחמיא לעצמו ואינו מזלזל באחרים", מסר הנשיא לשעבר לוואלה! ברנז'ה.

לנדאו, אשר היה העורך הראשי של הארץ בין השנים 2004 ל-2008., הלך אתמול לעולמו בגיל 68 לאחר מאבק במחלה. הוא שימש כעורך העיתון לאחח שהיה עורך המהדורה בשפה האנגלית והחליף בתפקידו את העורך הקודם, חנוך מרמרי, שסיים עבודתו בעקבות סכסוך עם המוציא לאור של העיתון, עמוס שוקן. במאי 2008 דב אלפון החליפו בתפקידו. הלווייתו של לנדאו תתקיים היום בהר המנוחות בירושלים

תמי ליטני נמנתה על סגל עיתונאי עיתון הארץ במשך שלושה עשורים, במהלכם גם שימשה כסגניתו של לנדאו בכל תקופת כהונתו כעורך העיתון. "דיוויד היה איש באמת מרשים ביותר עם אופקים רחבים, אינטלקטואל יוצא מהכלל והומניסט בהשקפה שלו - מה שעשוי היה לחשוב במסגרות מסוימות כלפי חרדים או כלפי שמאל וימין", היא אומרת בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "הוא חרג מכל הגדרה, והיה איש מאוד יצירתי".

"הוא תמיד היה שונה. עצם הבחירה שלו הייתה תעוזה של המו"ל ושוקן אמר את זה בעצמו, שדיוויד הופתע עם מינויו ואמר 'מה, אבל אני לא משלכם'. הוא בהחלט הבין את ההגדרה של הארץ כעיתון ליברלי עם חשיבה עצמאית והיו המון מחלוקות בדרך כמו שיש תמיד לכל עורך שנכנס לתפקיד. זו בסך הכל מערכת של אנשים חושבים מזרמים שונים והשקפות שונות והוא ניהל את זה באופן מאוד מרשים". לעיתון הארץ הגיע לנדאו לאחר שהוא ובכירים נוספים בג'רוזלם פוסט התפטרו במחאה על מכירת העיתון. "זה דבר שמזמן העיתונות כבר לא זוכרת היום כבר אף אחד לא מתפטר במחאה", אומרת ליטני.

"אני לא אשכח איך בתקופת מלחמת לבנון השנייה, שהייתה מאוד סוערת גם בחוץ וגם בעיתון, הוא היה לא פעם עושה הפסקה כדי לצפות במשחקי קריקט שנראה היה שחשובים לו יותר מכל מה שקורה מסביב, וכך גם ענייני בית המלוכה הבריטי והמלכה. במובן הזה הוא באמת היה עוף מוזר, כאדם בריטי שעלה לכאן ובנה את ביתו במקום הזה, התערה בחברה והגיע לאן שהגיע".

בהודעה שפרסם מו"ל העיתון עמוס שוקן הוא כתב: "מותו בטרם עת של דיויד לנדאו הוא אבידה גדולה מאוד לא רק למשפחתו ולידידיו הרבים, אלא גם ל'הארץ' ולעיתונות בכלל. כאיש הארץ במשך שנים רבות ובפרט בעת שכיהן כעורך הראשי דיויד הביא לעיתון תרומה עצומה של אינטלקטואל ציוני נאור, ליברל במלוא מובן המילה ויהודי מאמין שהראה שאין סתירה בין הדברים האלה. גם לאחר שסיים את כהונתו כעורך ופרש לכתיבת ספר, נשמר הקשר ההדוק בינו לבין העיתון, והערותיו, העצות שהשיא והמאמרים שפרסם בעיתון היו בעלי ערך עצום".

"כאשר הצעתי לו את תפקיד העורך הראשי, דיויד השיב: זה לא יכול להיות, הרי אינני אחד מכם. שאלתי: מה פירוש אינך אחד מאיתנו, והוא השיב, לא גדלתי על מה שאתם גדלתם, החינוך שלי בבריטניה היה אחר, יחסי לדת אחר. אבל הוא היה לעורך העיתון, הביא לתפקיד את התכונות ואת המטען המיוחד שלו והצליח מאוד", כתב שוקן.