פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הטרנד הבא: מכירת תסריטים ישראלים סגורים"

      "ספר את הסיפור בשפה שלך בצורה טובה ואז תמכור אותו בחו"ל. זו גם עסקה כלכלית טובה יותר. למכור סדרה גמורה יכול לספק הרבה כסף" - כך לדברי המפיק עמי גלאם בכנס פיתוח וייצוא פורמטים; "הטעות הגדולה ביותר היא לייצר משהו מתוך תכנון שיהיה מיועד לשיווק בינלאומי"

      כנס ייצוא הפורמטים בהרצוג פוקס נאמן (יח"צ)
      "הילדים היום סובלים מADHD הם צריכים תוכן קצר". פאנל ייצוא פורמטים (צילום: יח"צ)

      "התקציב הנמוך של תעשיית פיתוח התכנים הישראלית, מייצר רף של יצירתיות המייצרת רעיונות ייחודיים ומרגשים. סדרות כמו בטיפול שהייתה סדרה זולה – אלו דרגות הכישרון שמחפשים בהוליווד". כך לדברי עו"ד דרל מילר, אחד מעורכי הדין המובילים בתעשיית הבידור האמריקאית שהתארח בכנס פיתוח ויצוא פורמטים שקיימה בשבוע שעבר פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בשיתוף עם פוקס רוטשילד.

      בכנס לקחו חלק דמויות בולטות מעולם פיתוח התכנים והמדיה בארץ ובעולם כאשר בפאנל המרכזי לקחו חלק יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן HOT, קוז ג'קסון - סוכנת בכירה בחברת ההפקה הבריטית וויליאם מוריס אנדבור, רוויטל בזל - סמנכ"לית מכירות בדורי מדיה ועמי גלאם מנכ"ל סטודיו גלאם.

      בזל: "ישנן מספר סיבות להצלחה של התכנים הישראליים בחו"ל, והראשונה היא העובדה כי התקציב כאן מוגבל. תקציב מוגבל מייצר יצירתיות ורואים זאת היטב בשוק הישראלי. סיבה נוספת היא כי הילדים בישראל גדלים על טלוויזיה אמריקאית". בזל הציגה כיוון נוסף לנושא והיא, "העובדה שהחיים בישראל כל כך לחוצים מייצרת סיפורים מעניינים ויצירתיים יותר. וכמובן יש את העובדה שיש פה הרבה ענייני פנים מעניינים כמו הסכסוך הישראלי – פלסטיני, הנושא הדתי וכו'".

      יורם מוקדי דיבר על העמדה של חברת הוט בנוגע לרכש ויצירת תוכן: "בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים ביצירת תוכן עצמאי. כשאנו מגיעים לייצר תוכן אנחנו מתמקדים בייצור תוכן שיתאים לצרכן הישראלי ויעשה לנו טוב בישראל ואחר כך המחשבה היא שאולי גם יצליח לייצג אותנו בחול ולהניב קצת רווחים כמו שעשינו עם מחוברים או בטיפול".

      עמי גלאם הוסיף לדבריו של מוקדי – "הטעות הגדולה ביותר היא לייצר משהו מתוך תכנון שיהיה מיועד לשיווק בינלאומי. כשאנחנו מפתחים משהו מקומי אנחנו חושבים אך ורק בצורה מקומית – מה יעניין את הקהל בישראל".

      קוז ג'קסון הציגה עמדה קצת שונה: "כסוכנת בריטית אני חושבת רק על העסקה וסכום העסקה". לאחר מכן דיברה רוויטל בזל על פרקטיקות חדשות שקורות בשוק: "כיום יש מקומות רבים שכבר מבקשים הצלחה במדינות דוברות אנגלית. לא מספיק להם שהצלחת למכור בגרמניה, הולנד או בצרפת, הם צריכים לראות שהסדרה הצליחה באחד מהשווקים דוברי האנגלית". ג'קסון הוסיפה – "מניסיון, אם יש תוכנית שנמצאת כבר באוויר בבריטניה יש בה הרבה פחות סיכון עבור האמריקאים".

      ומה יהיה בעתיד עם השתלטות האינטרנט על עולם התוכן ועם השינויים בהרגלי הצפיה, עמי גלאם לא מתרגש מהשתלטות האינטרנט על עולם התוכן, "בחמש השנים האחרונות כל פלטפורמה הורגת את זו שאחריה. כמובן שימשיכו ויהיו שינויים גדולים בדרך בה אנשים רואים טלוויזיה אבל זו בעיה של יורם מוקדי. עבורנו אני חוזה שיהיו עוד ועוד פלטפורמות וזה דבר טוב עבורנו".

      גלאם המשיך ודיבר על הטרנד הבא בשוק, "הטרנד הבא יהיה מכירת תסריטים ישראלים סגורים שישודרו כמו שהם. ככה אפשר יהיה לעשות עם סדרות כמו פאודה. זו תהיה הגישה החדשה - ספר את הסיפור בשפה שלך בצורה טובה ואז תמכור אותו בחו"ל. זו גם עסקה כלכלית טובה יותר. למכור סדרה גמורה יכול לספק הרבה כסף".

      עו"ד מילר דיבר על עתיד התחום במבט רחב יותר ואמר: "הדור הצעיר כבר לא רוצה טלוויזיה ולא מחויב להרגלים שלנו ולהורינו היו. הילדים מתעניינים במדיה חברתית יותר מאשר בטלוויזיה. הם צופים בתכנים בטלפון, באי פד ועוד. המסך הגדול הזה שיושב בסלון וכל כך ריגש אותנו כשהיינו ילדים כבר לא כך כך מעניין אותם". עוד הוסיף מילר, "הילדים היום סובלים מADHD הם צריכים תוכן קצר – 6 שניות וידיאו יהפכו לשיחות הברזייה במשרד. חייבים לשחק במשחק שלהם ולעשות את ההתאמות".