פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני איש התקשורת שנחשד באונס"

      חיי המין הפרועים, המפגש המיני המסעיר, הטלפון לאבי וייס, המעצר וחקירות המשטרה, הפוסטים של מרב מיכאלי והדס שטייף והמלחמה לטיהור שמו. הכתב לענייני בריאות בחדשות ערוץ 2 מפיץ ספר ויראלי שבו הוא מתאר את הפרשייה שהביאה לפתיחת תיק נגדו בחשד לאונס

      יואב אבן (ברני ארדוב)
      (צילום: ברני ארדוב)

      הכתב לענייני בריאות של חדשות ערוץ 2, יואב אבן, חושף: "אני איש התקשורת שנעצר לפני ארבע שנים בחשד לאונס". אבן, שתיק החקירה נגדו נסגר, ביקש להסיר את צו איסור הפרסום על מנת שיוכל לפרסם ברבים את גרסתו לאירועים. הוא עושה זאת בספר ויראלי שהמופץ חינם באינטרנט, בשם "הצד שלו". אבן עצמו בוחר בשלב זה לשמור על שתיקה ולא להתראיין, אולם הדברים המפורסמים בספר מדברים בעד עצמם.

      אבן נחשד לפני ארבע שנים בביצוע אונס. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. לאחר סגירת התיק הגיש אבן ערר על מנת לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. גם המתלוננת הגישה ערר על סגירת התיק. בינתיים, מחוץ לבית המשפט, הצליח אבן להסיר את צו איסור הפרסום ולצאת למלחמה גלויה לטיהור שמו.

      אבן מספר בהקדמה לספר כי במשך שנתיים נאבק על מנת להוציא את ספרו לאור, ספר שנכתב מהרגע ששוחר מהמעצר ובזמן שהוטל עליו מעצר בית. מי שסייע לאבן לפרוס את גרסתו המאוד מפורטת, שמשתרעת על פני יותר מ-400 עמודים, הוא העיתונאי רמי רוטהולץ שערך את הספר. אבן גם הצטייד ביועצת האסטרטגית תמי שינקמן. בנוסף, בימים אלו מצולם סרט תיעודי עצמאי על אבן, שטרם הבשיל לכדי עריכה ושידור.

      אבי וייס (אביב חופי)
      המשיך לשלם את שכרו גם בימים שהיה נתון במעצר בית. אבי וייס (צילום: אביב חופי)

      "התקשורת חסה עליי כי אני בשר מבשרה"

      בינתיים, עד שייצא הסרט, אלו שזוכרים את השמועות בעיקר מהרשתות החברתיות, יוכלו לקרוא בו על הימים שעברו על אבן מרגע שנחשד באונס. "ייתכן מאוד שאני אשלם מחיר כבד, אולי כבד מאוד, על החשיפה הזאת. אבל את הסיפור הזה צריך לספר. מתלוננות שווא פוגעות לא רק בגברים חפים מפשע, אלא גם בנפגעות אמיתיות של תקיפות מיניות, שבגלל המעלילות - נתקלות לעתים קרובות בחומה אטומה של חוסר אמון כשהן אוזרות אומץ ומתלוננות", מסביר אבן בהקדמה לספר.

      אבן, בן 41, מתאר כבר בפתיחת הספר על התוכנית שמעולם לא שיתף בה איש: הוא שקל לשים קץ לחייו בכניסה לחדר המיון של בית החולים בלינסון. "הסיפור כולו אמור לקחת ארבע-חמש שניות, לא יותר: אני אשכב על גבי, ממש שם על רצפת הרחבה, אשלוף את האקדח בידי השמאלית (אני שמאלי), אדרוך אותו ואמתח את ידי הימנית למעלה, כדי שהקעקוע הגדול שמוטבע בחלק?ה הפנימי של הזרוע יבלוט לעיניהם של אלה שתכף ירוצו אליי. אז אני אקח נשימה עמוקה, אתקע את האקדח עמוק בתוך הפה שלי, אכוון את הקנה לגזע המוח כדי לוודא מוות מוחי ואסחט את ההדק. בקעקוע שבזרועי חקוקות שתי מילים בעברית, שמטרתן למנוע ויכוחים מיותרים ליד הגופה שלי: 'תורם איברים', כתוב שם", כך מתאר אבן בספרו.

      בהמשך הוא לא חוסך בתיאורים. חיים פרועים, חיי מין סוערים, גם המפגש עם המתלוננת רווי בתיאורים חושפניים, כולל וידוי שהכתב התנסה כמעט בכל סוגי המין. בכל זאת, הוא מסביר, אלו חייו של רווק תל אביבי. אבן חושף גם את חייו מחוץ למסך, עם השכר לא מאוד גבוה, כפי שהוא מתאר וחיים נטולי זוהר ונהנתנות.

      מתברר, כך לפי הספר, שאחד הטלפונים הראשונים שעשה לפני מעצרו היה למנכ"ל חברת החדשות אבי וייס שנתן לו את תמיכתו. אבן מציין גם בתודות לספר כי וייס, מלבד התמיכה הרגשית והנפשית, המשיך לשלם את שכרו גם בימים שהיה נתון במעצר בית. אבן מודה גם להדס שטייף, כתבת הפלילים של גלי צה"ל, שהגנה עליו בזמן שהוא הותקף ברשתות החברתיות. הוא גם סוגר חשבון עם ח"כ מרב מיכאלי שהתייחסה לפרשייה לאחר שבבלוג אמריקאי נחשפו הפרטים, כולל שמו, על אף צו איסור הפרסום. עיקר המלחמה התקשורתית של אבן נעשתה באינטרנט, התקשורת, הוא כותב, "חסה עליי כי אני בשר מבשרה".

      אבן כאמור סירב להגיב לשאלות וואלה ברנז'ה.