צבא וביטחון, מילקי, יאיר לפיד, תשלום אגרה לרשות השידור והקרב בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום". אלו הנושאים שבלטו בתקשורת במהלך שנת 2014 כך עולה מדוח התקשורת שנערך על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. הדוח, שנערך בשיתוף עם יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI, מגלה כי ח"כ יאיר לפיד שכיהן בשנה שעברה בתפקיד שר האוצר, זכה בעיתונות המודפסת למספר אזכורים גבוה יותר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן, שיעור החשיפה של לפיד באתרי האינטרנט היה נמוך במעט מזה של נתניהו.
בדוח מצוין כי הנתון הבולט ביותר בנתוני החשיפה של שלושת מנהיגי המפלגות הגדולות שהרכיבו את הקואליציה בכנסת ה-19 בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט הוא הסיקור הנרחב של לפיד. עורכי הדוח מציינים כי החשיפה משקפת את העניין התקשורתי בנושאים שבהם עסק לפיד, בהם תוכנית מע"מ אפס ומהלכי החקיקה הנוגעים לשוויון בנטל.
גם שמו של שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, בלט בתקשורת במהלך 2014, בעיקר לקראת שובו לפוליטיקה והתמודדותו בבחירות שנערכו במרץ.
"יותר מגיבים הביעו תמיכה בהמלצות לפירוק רשות השידור"
עוד לפני ההתעסקות בבחירות ובפוליטיקה, הנושאים שבלטו בתקשורת בשנה שעברה, היו צבא וביטחון בעקבות מבצע "שובו אחים" ולאחר מכן הלחימה ב"צוק איתן".
בראש סדר היום התקשורתי עמדו גם "מחאת המילקי" שפרצה באוקטובר 2014, מחירי הדירות והתוכנית של לפיד "מע"מ אפס". בדוח מצוין כי המאבק נגד יוקר המחיה וסוגיית יוקר המחיה אמנם המשיכו להעסיק את הפוליטיקה והתקשורת גם ב-2014, אולם בעוצמה נמוכה יותר מזו של קיץ 2011. יחד עם זאת, בדוח מצוין כי יוקר המחיה קיבל ביטוי בבמות תקשורת פופולריות ולא רק כחלק מהסיקור הכלכלי.
נושאים נוספים שהעסיקו את התקשורת היו היחס לפליטים, אהוד אולמרט וגם סוגיות שעסקו בתקשורת עצמה. "חוק ישראל היום" והמאבק בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום" ורשות השידור וביטול האגרה, בלטו בתקשורת בשנת 2014. בדוח מצוין כי "בחינת התגובות מעלה כי יותר מגיבים הביעו תמיכה בהמלצות לפירוק רשות השידור במתכונתה הנוכחית וביטול האגרה ופחות התנגדו למהלך. 51% מכלל המגיבים כללו בתגובתם התייחסות חיובית למהלך, לעומת 34% שכללו בתגובתם התייחסות שלילית למהלך".
וכן, גם "האח הגדול", בעונה הקודמת ששודרה בקיץ שעבר לא נעדר מהדוח. תוכנית הריאליטי מבית קשת זכתה למספר האזכורים הרב ביותר הן בעיתונות והן בתוכן הגולשים.
יותר ממיליון פוסטים שכללו אלימות מילולית
בין המגמות הבולטות שאפיינו את התקשורת בשנת 2014, עולה האלימות ברשתות החברתיות, שהגיעה לשיאה בשנה שעברה. "בשנה שעברה הופצו ברשתות החברתיות בישראל יותר ממיליון פוסטים שכללו אלימות מילולית, קללות, שפה בוטה, ביטוי גזענות או קריאה לביצוע מעשה אלימות פיזי", קובע הדוח.
יחד עם זאת, יש מקום לנחמה: הדוח מגלה כי "האינטרנט הפך לדרך הנפוצה ביותר בקרב גולשים להכרות עם בני או בנות זוג חדשים. על פי סקר בזק שהתפרסם ב-2014 32% העידו כי הכירו את בן/בת זוגם באינטרנט (בהשוואה ל-6% לפני חמש שנים)".
הדוח מתייחס גם להוצאות לפרסום באינטרנט, שעומדות על 22% מכלל עוגת הפרסום ומציין כי הן "היו קרובות בשנה זו לנתח הפרסום בעיתונות המודפסת (23%). ניתן להעריך כי 2015 תהיה השנה שבה יידחק הפרסום בעיתונות המודפסת למקום השלישי אחרי הטלוויזיה והאינטרנט".
שפל ביחסי האמון בין הציבור לבין כלי התקשורת
במקביל נשמרה יציבות בהרגלי צפייה בטלוויזיה, כאשר זמן הצפייה היומי הממוצע עמד על שלוש שעות ו-48 דקות, נתון כמעט זהה לנתוני 2013. "מדובר בשיעורי צפייה גבוהים יחסית לעולם המערבי. באנגליה, למשל עמד זמן הצפייה הממוצע בשנת 2014 על 195 דקות. מבחינה מגדרית, אוכלוסיית הנשים שומרת על דומיננטיות בצפייה, כפי שהיה גם בשנים קודמות".
מתברר שמבצע "צוק איתן" השפיע גם על שיעורי הצפייה בטלוויזיה. "יולי היה החודש הנצפה ביותר לשנת 2014. בחודש זה עמד זמן הצפייה היומי הממוצע על 279 דקות, גידול של 25% בהשוואה לחודש יוני שקדם לו". בכלל, הדוח מצוין כי "צריכת החדשות בישראל ממשיכה להיות גבוהה גם בשגרה", ומוסיף כי הגידול המרכזי נרשם במהדורות החדשות של ערוצים 9 ו-10.
אולם למרות העלייה בצריכת משדרי אקטואליה, הדוח מצביע על שפל ביחסי האמון בין הציבור לבין כלי התקשורת: "בשנת 2014 ירד אמון הציבור בתקשורת לשפל חסר תקדים על פי נתוני "מדד הדמוקרטיה הישראלית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה רק 29.7% מכלל הציבור הביעו אמון בתקשורת, שיעור אמון נמוך יותר מזה שחש הציבור כלפי מוסדות