פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכתבים המדיניים לנתניהו: אסור לפגוע בחופש הביטוי

      (עדכון) אל המחאה בעקבות הסעיף בחוק שאוסר על עיתונאי רשות השידור להביע דעה אישית ולנקוט עמדה, הצטרפו גם הכתבים המדיניים שקראו לראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לבטל את הסעיף: "הוא פוגע פגיעה מהותית בחופש העיתונות וחופש הביטוי בישראל"

      אירוע תמיכה ברדיו הציבורי בישראל (ניב אהרונסון)
      בין מובילות המאבק במונופול הגז. קרן נויבך (צילום: שי אוקנין)

      (עדכון: 19:00)

      במהלך דיוני ועדת הנגבי ביום ראשון, חבר הכנסת צחי הנגבי אתגר בטון מבודח את ח"כ אורן חזן, ושאל האם הוא יודע מה שמו המלא של האיש מאחורי הקוד האתי של עובדי רשות השידור, המכונה "מסמך נקדי".

      איכשהו התמוססה במהלך הדיון דרישתו של ח"כ ישראל אייכלר לחייב את עובדי רשות השידור להימנע מהבעת דעה אישית. אלא שהלילה (חמישי) חזר הסעיף לחוק תאגיד השידור הישראלי. על פי ההסתייגות שהציע אייכלר "בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי, שלא לפי ערכן החדשותי".

      משמעות הסעיף היא ששדרני, פרשני ועיתונאי רשות השידור, בהם אריה גולן, קרן נויבך ואחרים לא יוכלו להביע את דעתם בשידור. נויבך, שמגישה את התוכנית "סדר יום" ברשת ב', נמנית עם העיתונאים הנאבקים במתווה הגז ולא חוששים מהבעת דעה אישית. בתקופת כהונתה של הנהלת רשות השידור טרם הפירוק הוחזר "מסמך נקדי" בניסיון לבטל את ההגשה של נויבך.

      באוקטובר 2013 אימצה רשות השידור את השינויים בקוד האתי, לרבות אפשרות להביע עמדה אישית. מאוחר יותר מי ששימשה כיו"ר ועדת האתיקה בלהה כהנא ניסחה קוד אתי חדש שאפשר הבעת עמדה אישית. אולם, הלילה חזר הקוד בגרסתו הישנה שקובעת כי אסור לעיתונאים ולפרשנים להביע דעה אישית.

      "גם בשנים שמסמך נקדי היה בתוקף המנכ"לים והמנהלים לא אכפו אותו על הטאלנטים ועל השדרנים הראשיים", מסביר גורם בכיר ברשות השידור, "השאלה עכשיו היא האם אלדד קובלנץ שיחל לשמש כעורך הראשי על פי החוק, האם יתמודד עם הטאלנטים ויאכוף את החוק או שימסמס אותו".

      נשקלת אפשרות לעתור לבג"ץ

      התיקון שאושר עורר ביקורת מצד העיתונאים. מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר: "אם יתברר לנו כי משמעות התיקון לחוק באה לסתום פיות ולהכפיף את עיתונאי רשות השידור לממשלה נעשה כל שביכולתנו למנוע את יישומו של החוק. אולם אם הכוונה ליצור עיתונות איכותית, ביקורתית ואובייקטיבית - ממילא כך נוהגים עיתונאי רשות השידור מאז ומעולם".

      מארגון העיתונאים נמסר: "ארגון העיתונאים מגנה את התוספת שהוגנבה אמש לחוק באישון לילה ובמחשכים, לפיה תיאסר הבעת דעה במסגרת השידור הציבורי שיוקם. מדובר בתוספת הזויה שפוגעת בדמוקרטיה והיא מהווה התערבות פסולה של המחוקק בעניינים של אתיקה עיתונאית. התוספת הועברה בצורה פסולה, שטחית תוך עקיפת הדיון הציבורי וביזוי הכנסת והדמוקרטיה הישראלית. הארגון מתכוון לפעול בכל דרך משפטית, חקיקתית וציבורית כדי לבטל את התוספת הזאת לחוק, ובוחן כרגע את האפשרות לפנות לבג"ץ".

      בארגון הוסיפו: "לפני כשנה, מדי יום במשך יותר מחודש התקיימו דיונים מרתוניים על כל סעיף וסעיף בחוק החדש, בהשתתפות נציגי הציבור והעיתונאים. לא יעלה על הדעת שסעיף כה חשוב ומשמעותי, שנוגע בלב לבה של העבודה העיתונאית, יקודם ללא כל דיון ציבורי, במחטף מכוער שמבייש את הכנסת בפרט ואת הדמוקרטיה הישראלית בכלל".

      כנס דיגיט (ניב אהרונסון)
      צאו בפומבי נגד הסעיף. אודי סגל (צילום: ניב אהרונסון)

      הכתבים המדיניים: השידור יהפוך לנכה וחלש

      אל המחאה נגד הסעיף בחוק הצטרפו גם 15 כתבים מדיניים, שפנו בגילוי דעת לראש הממשלה והשר התקשורת, בנימין נתניהו, בבקשה לבטלו. "אנו סבורים כי סעיף זה גורם לפגיעה חמורה בחופש העיתונאי ברשות השידור. מאחר שהרשות הינה כלי תקשורת דומיננטי מאוד, הסעיף המדובר פוגע פגיעה מהותית בחופש העיתונות וחופש הביטוי בישראל", כך נכתב בגילוי הדעת.

      הכתבים המדיניים שחתומים על המכתב, שנשלח גם אל נשיא המדינה ראובן ריבלין, כוללים בין היתר את איתמר אייכנר מידיעות אחרונות, מואב ורדי מחדשות 10 אודי סגל מחדשות, שלמה צזנה מישראל היום, ברק רביד מהארץ, אילאיל שחר מגלי צה"ל ואמיר תיבון מוואלה ניוז.

      "חשוב לנו להדגיש: אין מדובר בעניין של השקפה פוליטית מסוימת או במאבק בין ימין לשמאל", הם כותבים, "אנו מכירים בצורך ברשות שידור פלורליסטית ופתוחה, שתאפשר מגוון דעות שיבטא את ההשקפות השונות בציבור הישראלי. אלא שהבעת דעה - בעיקר כאשר זו מנוגדת לעיתים למדיניות השלטון או לדעת הקהל השלטת באותה תקופה - היא נשמת אפה של דמוקרטיה. יישום של הסעיף הנ"ל שחוקק יהפוך את השידור הציבורי בישראל לשידור נכה וחלש".

      "אנו מבקשים גם להשמיע כאן קריאה אל חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית", כך מצוין בסוף המכתב, "ואל עמיתנו העיתונאים מכל כלי התקשורת, לצאת באופן פומבי וגלוי נגד הסעיף המדובר, ולפעול להוצאתו מנוסח חוק השידור הציבורי".