הצעירים והמבטיחים: הכירו את איתם לחובר

לכבוד ראש השנה, וואלה ברנז'ה מסמנת את כתב החינוך של ערוץ 1 כאחד הצעירים שסבתא הייתה אומרת עליהם ש"עוד יגיעו רחוק". הוא מצידו, סיפר לנו מי פתח לו את הדלת לתעשייה, מהו סיפור השנה שלו ואת מי היה רוצה לארח לשולחן החג

וואלה ברנז'ה
13/09/2015
איתם לחובר. ראובן קסטרו
איתם לחובר(צילום: ראובן קסטרו)
איתם לחובר. ראובן קסטרו
"לפני כמעט חצי שנה חזרתי הביתה, לרשות השידור". איתם לחובר(צילום: ראובן קסטרו)
שנת 2002, טיפה אחרי השחרור מצה"ל, אני מת להגשים חלום ולשדר כדורסל. אריה צוברי המפיק האגדי של התכנית 'אחד על אחד' ששודרה בזמנו ברדיו, יחד עם המגיש יואב אביב, מחליטים לתת לי הזדמנות. זאת הייתה הפעם הראשונה שאחזתי במיקרופון

תפקיד: כתב חינוך בערוץ הראשון

גיל: 33

מה בעצם אני עושה, וכמה זמן: בגדול, מסקר את המתרחש במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה, אבל זה תיאור מאוד כללי. בקטן יותר, משתדל למצוא בעיקר את הסיפורים מעולם החינוך שקשה להגיע אליהם משום שאלה הסיפורים הכי מעניינים וגם חשובים. מדובר בעבודה מול מורות, מנהלים, הורים, אנשי מקצוע במשרד החינוך,פוליטיקאים, סטודנטים ועוד. זה אמנם תחום רחב היקף אבל מאוד מעניין ושואב.

תפקידים קודמים: כמעט 8 שנים ברשת ב', שש מתוכן ככתב חינוך. לאורך שנותי שם גם שידרתי ספורט. לאחר מכן, קרוב לשנה וחצי הייתי כתב בתכנית חיסכון בחדשות 2 ולפני כמעט חצי שנה חזרתי הביתה לרשות השידור, הפעם לערוץ 1.

השכלה: תואר ראשון במדעי החברה ותקשורת.

מי פתח לך את הדלת לתעשייה: שנת 2002, טיפה אחרי השחרור מצה"ל, אני מת להגשים חלום ולשדר כדורסל. אריה צוברי המפיק האגדי של התכנית 'אחד על אחד' ששודרה בזמנו ברדיו, יחד עם המגיש יואב אביב, מחליטים לתת לי הזדמנות. זאת הייתה הפעם הראשונה שאחזתי במיקרופון. כך נפתחה לי הדלת. בהמשך דני דבורין אימץ אותי ל'שירים ושערים', יואב קרקובסקי (שאני חייב לו הרבה) דחף אותי גם לכיוון של חדשות, אחרי זה גיל ליטמן פגע בול והעניק לי את תחום החינוך. למעשה התחנות האלה יחד מרכיבות בעבורי את מה שנחשב בעיניי לתהליך שהכניס אותי עמוק אל עולם התקשורת.

איפה אתה בעוד 5 שנים: האמת שזאת השאלה הכי קשה כאן. מקווה שיחד עם הערוץ הראשון, נושמים, חיים, בועטים, עוקצים, משפיעים מאוד על סדר היום ומובילים את טבלת הרייטינג (זה עוד 5 שנים, מותר לקוות..).

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר
כבוד גדול יהיה לי לשבת סביב שולחן אחד. חסון(צילום: מערכת וואלה! NEWS, איציק בירו)

מודל לחיקוי: ד"ר שמשון שושני

בשולחן הזה הייתי שמח שיהיה גם אוהד חמו, כתב חדשות 2. אני לא מכיר אותו אישית, אבל רואה את הכתבות המדהימות שלו ומקנא. מאחל לעצמי חצי מרמת הכישרון שלו

סיפור השנה שלך: הייתי מצביע על שניים עיקריים, עמוקים, שעוררו המון תגובות והכעיסו צופים רבים, שניהם מהתקופה האחרונה. ראשית כל כתבת התחקיר ששידרנו במבט על השימוש המוזר שעושים בעיר ביתר עילית במוסדות החינוך שהקים משרד החינוך בעבור תלמידי המקום. בתי עסק ואולמות אירועים במקום כיתות לימוד. גם הבאנו תיעוד מבפנים על תלמידי החינוך המיוחד בעיר שלומדים בתת תנאים שקשה להעלות על הדעת. הסיפור השני, ששודר ב'יומן', הוא כתבת התחקיר על עלות מוצרי הכיבוד שמשלם משרד החינוך לחברות הזכייניות. 80 ¤ על 200 גרם קפה נמס של עלית, יותר מ- 100 ¤ על טסטרצ'ויס, ועוד מחירים הזויים שאף אחד לא היה משלם מכיסו הפרטי. מדובר במסמכים שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליהם ובשערורייה שנמשכת כבר שנים. לכתבה הזאת יש נכון לעכשיו כ- 300,000 צפיות בפייסבוק. בעקבות שידורן של שתי הכתבות האלה נכנסו לתמונה גורמי חקיקה ואכיפה שהחלו לבדוק את הנושאים האלה.

מודל לחיקוי: ד"ר שמשון שושני האחד והיחיד, מבחינתי שם דבר בעולם החינוך. מאבא אבן ועד היום, שושני כל הזמן היה שם, ובין היתר 3 פעמים כמנכ"ל משרד החינוך, בשלושה עשורים שונים. אין עוד מישהו שבקיא כמוהו במערכת החינוך ושתרם לה כמו ד"ר שושני. הוא חי ונושם את החינוך ומה שיש לו בראש לא קיים בשום מחשב. בעל שיעור קומה, רגיש מצד אחד, חריף והחלטי מנגד. קשה לי להבין איך עוד לא קיבל פרס ישראל. בעבורי אין מודל לחיקוי בכל תחום שהוא, יותר ממנו.

פרגן למתחרים: מפרגן באופן כללי לכל כתבי החינוך, שרובם חדים מאוד בעיניי והתחרות בהרבה פעמים היא קשוחה מאוד.

שלושה עיתונאים/קולגות שהיית מזמין לשולחן החג: כבוד גדול יהיה לי לשבת סביב שולחן אחד, קודם כל עם איילה חסון. מבחינתי העיתונאית הכי משפיעה. חתומה על חלק מהפרשיות הגדולות שנחשפו בעיתונות במהלך השנים. החל מפרשת בר-און חברון ועד לתחקיר המטלטל על טיוח הדריסה של גל בק ז"ל. איילה היא סמל למקצוענות. כמה הייתי רוצה לשמוע על הדילמות ועל מאחורי הקלעים של הפרשיות, התחקירים והסיפורים שחשפה. לצורך זה צריך ארוחה עם מנה ראשונה, שנייה... שביעית, שמינית, וגם קינוח. בשולחן הזה הייתי שמח שיהיה גם אוהד חמו, כתב חדשות 2. אני לא מכיר אותו אישית, אבל רואה את הכתבות המדהימות שלו ומקנא. מאחל לעצמי חצי מרמת הכישרון שלו. כמי שמדווח הרבה משטחי הרשות הפלסטינית וממוקדי אסונות ברחבי העולם, יעניין אותי מאוד להקשיב לחוויות ולסיפורים הרבים שבטוח צבר. השליש הוא עמית סגל. מדהים. בשיחה כזאת הייתי שמח לשמוע ממנו גם הרבה אנקדוטות וסיפורים שהוא לאו דווקא מפרסם. ואם בכל זאת יש מקום לעוד מישהו אחד, אז כסא של כבוד אשמור למוחמד מסארווה,המפיק של תכנית חיסכון. אחלה גבר שבעולם, מעריך אותו מאוד. זה הדרים-טים שלי סביב השולחן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully