במשך 15 שנים עלה מוטי קירשנבאום לשידור מדי שבוע בשעה 10 בבוקר בתוכנית "בילוי היום" של מולי שפירא בגלי צה"ל. קירשנבאום שימש כפרשן ספורט בפינה הקבועה שכללה בדרך כלל לא מעט תחומים בענייני היום, רוויה בהומור ושנינות. אתמול (שישי) כשבהפקת התוכנית לא הצליחו להשיג את קירשנבאום, לשפירא היה ברור שקרה משהו. "דיברתי איתו ביום חמישי, בשעות הערב, הוא יצא מהתוכנית שלו והתקשר אליי. הוא נשמע נמרץ כמו תמיד", מספר שפירא, "עברנו על הנושאים שעליהם נדבר בפינת הספורט. לקראת סוף השיחה, שאלתי אותו על אריה מליניאק, שעשה אצלי את פינת הספורט לפני מוטי. אמרתי למוטי: 'תשמע, שמעתי שהוא מתחתן ואתה הולך להיות הרב שלו'. הוא אמר שזה נכון ושדיברנו על מי יהיה המוהל, ואמרתי לו: 'אשאל אותך על זה מחר, אם אתה יכול להיות המוהל'. הוא ענה לי: 'אני אתן לך כזו תשובה מחר שלא תצא מהבית שבוע'. למחרת צלצלנו אליו בעשרה לעשר, כמו תמיד, אבל האשה שאיתו אמרה שהוא כרגע לא יכול לדבר, אולי בעוד חצי שעה הוא יוכל לדבר. אני, שאני תמיד פסימיסט, הבנתי מיד שאנחנו בצרה. מוטי תמיד תיקתק כמו שעון, אין דבר כזה שהוא יבריז. הוא המקצוען הכי גדול שאני מכיר".
גם בהפקה הבינו שיש בעיה, והחלו לשדר חומרים מוקלטים. לאחר רבע שעה שפירא שוב התקשר לקירשנבאום, ובת זוגו בישרה לשפירא שקירשנבאום עובר ניסיונות החייאה. "אז הבנתי שזה גמור לחלוטין. מצאו גם את הדפים שלו, שבהם הוא כתב את הפנצ'ים שהוא הכין", מספר שפירא, "אבל את התשובה אם הוא מוכן להיות גם המוהל, כבר לא נדע".
"לא אח, אלא אבא רוחני"
"מוטי בעייני ולא רק בתחום העיתונות, הוא אחד האנשים החכמים שהכרתי אם לא החכם שבהם" מספר שפירא, "למרות שהפרש הגילאים בינינו הוא שלוש או ארבע שנים בלבד הוא היה עבורי לא כמו אח גדול אלא כמו אבא רוחני. אני חלקתי איתו את הדברים הכי אישיים שלי ואני בדרך כלל דעתן, אבל במקרה של מוטי זה התגמד. מעולם לא היה לי איתו ויכוח על כלום, חוץ מזה שאני רציתי להאריך את הפינה".
שפירא שליווה את קירשנבאום, גם בתקופת רשות השידור, סבור שנגרם לו עוול בחייו. "ניסו להפוך אותו לשמאלן במובן הרע של המילה, כמעט פוסט ציוני או משהו בסגנון הזה וזה ממש לא נכון. הוא היה בצנחנים, הוא קרא לבן שלו כנען, הוא למד בבית ספר חקלאי כדי לעסוק בחקלאות, היה אכפת לו ממדינת ישראל והייתה לו אהבת הארץ. נכון שהוא היה בעד שתי מדינות לשני עמים, אבל הוא היה הישראלי היפה והיו לו את הדעות שלו שהוא שיתף וטוב שכך. זה גם הגיע לתוכנית מפעם לפעם. מכל זווית ובכל נושא יכולתי לדבר איתו על הכל ואני יודע שזו קלישאה כזאת שאומרים שאין לבנאדם תחליף, ובמקרה הזה אין תחליף. גם בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום', לדעתי, יהיה קשה למצוא תחליף. היה לו ידע עצום ובכל תחום. הוא עשה את 'הגשש' ואת 'ניקוי ראש' וגולדה תקפה אותו מעל במת הכנסת והוא מעולם לא נרתע מכלום ואמר כל מה שהוא שחושב. הוא הבין את המהות של עיתונות וגם את התפקיד שלה, שאני לא בטוח שהיום היא קיימת. זו אבדה גדולה מאוד לי באופן אישי, לתוכנית זו בוודאי אבידה. היה לו קהל עצום של נשים, הן נורא אהבו אותו, ולא מעט מהן ביקשו ממני לחבר אותן איתו. הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהוא אהב את החיים בצורה בלתי רגילה".