וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תיק תקשורת: מדוע היה צריך שלושה טייקים לאייטם עם יחיא קאסם?

20.10.2015 / 11:26

העיתונאי יחיא קאסם הוזמן להשתתף בתוכנית בדיון מיוחד על סיקור התקשורת את גל הטרור. בטור לוואלה ברנז'ה הוא טוען: המגיש חיים זיסוביץ' לא נח עד שהגיע לתוצאה המבוקשת - "אני מפנה אליך שאלה ולאחר שתענה אנחנו מתנפלים עליך". "החינוכית: "מצטערים על תחושותיו"

יחיא קאסם. באדיבות המצולמים
כל מי שנחשד "חלילה" שמייצג את הצד השני חייבים לנטרל אותו. קאסם/באדיבות המצולמים

לעיתים אנו נקלעים לעימותים שמעמידים אותנו בפני דילמה: האם לנסות להפריד בין המתעמתים? או להישמר? השאלה הזאת עולה בתוכי בכל פעם שמזמינים אותי לראיון טלוויזיה כדי לדבר על הסכסוך. לעיתים אני מוצא את עצמי מוזמן לדיון רק על מנת להזין את ההתלהמות ולהשתתף בסכסוך בעל כורחי. לראיונות אני מגיע מתוך הבנה כי אני משתתף בדיונים עם אנשים ליברלים שמבינים מה תפקידו של עיתונאי במדינה דמוקרטית, ומתוך רצון לקדם הבנה בין הצדדים כאזרח ועיתונאי שרוצה לחיות בשלום בארצו עם כולם.

אבל נדמה כי ישנם חלקים מתרבים בתקשורת שרואים חובה ליטול חלק בהסברה ולא לעסוק במלאכת העיתונות הביקורתית. יתכן שזה משיקולי רייטינג או משיקולי פחד להתעמת עם מתלהמים שמנסים להשתיק דיעות מנוגדות אליהם.

הלקח של אורלי וגיא כנראה חילחל גם למקומות אחרים

הקולגות שלהם לא ראו לנכון להקדיש כמה דקות בודדות לאירוע המסוכן הזה - לא פחות מאירוע דקירה, והוא לא רק איום על שני עיתונאים, אלא על חופש הביטוי והדמוקרטיה בישראל

בשבוע שעבר השתתפתי בתוכניתם של אורלי וגיא. שני מגישים מוערכים לכל הדיעות ועיתונאים אשר מקדישים את עיסוקיהם העיתונאים כדי להטיב עם קבוצות מוחלשות. מפלס המתח היה גבוה מתמיד באותו בוקר. שומרי ראש בכניסה וחרדה על פניהם של המגישים ואלה שעובדים איתם אשר התברר לי לאחר כמה דקות שהפחד היה בגלל שהם קיבלו איומים על חייהם וחיי ילדיהם, בעיקבות ראיון שהיה להם עם חבר הכנסת ינון מגל. מאותו בוקר הגעתי למסקנה, כי עם כל הכבוד לרצון שלי לא לעמוד מהצד ולנסות לתת את חלקי המזערי כדי לתווך להבנה, אני לא מוכן לסכן את חיי, כי אם שני המגישים בערוץ ישראלי קיבלו איומים, אז מה זה אומר לגבי. הרבה שאלות רצו לי בראש אך בעיקר תהיתי על עצם העובדה שהנושא הזה לא היה חלק מסדר היום התקשורתי.

הקולגות שלהם לא ראו לנכון להקדיש כמה דקות בודדות לאירוע המסוכן הזה - לא פחות מאירוע דקירה, והוא לא רק איום על שני עיתונאים, אלא על חופש הביטוי והדמוקרטיה בישראל. שיעור שנשכח כנראה לאחר עשרים שנה על רצח ראש ממשלה על רקע הסתה ואוזלת יד.

לצערי הלקח של אורלי וגיא כנראה חילחל גם למקומות אחרים. ביום חמישי שעבר הוזמנתי לתוכנית "תיק תקשורת" כדי להשתתף בדיון בתור עיתונאי שמשקיף מן הצד על הסיקור הנעשה בארץ. התנצלתי, למרות שהבעתי נכנות בעבר להשתתף, וביקשתי להימנע מהסיבות שהזכרתי לעיל. עורכת התוכנית הגב' בינה לוז עמדה על כך שדווקא עכשיו אני חייב להשתתף, ושהנקודה הזאת בעצמה ראויה לדיון וביקשה ממני לחשוב עוד פעם, ואכן נעניתי לה מתוך סברה כי התוכנית הזאת עוסקת בביקורת על הטלוויזיה ובתור שכזאת היא לא אמורה להפעיל אותם מניפולציות טלוויזיוניות שהיא בעצמה אמורה לבקר.

חיים זיסוביץ'. ספק 500
לא נחה דעתו מסיבה לא ברורה. זיסוביץ'/ספק 500

הדיון הפך מביקורת על הסיקור לביקורת על האורח החשוד

בתום הדיון, לא נחה דעתו של מר זיסוביץ' מסיבה לא ברורה. הוא ביקש שנקליט את הדיון שוב פעם מההתחלה. הבקשה הייתה תמוהה בעיניי, אך בכל זאת הסכמתי. בפעם השלישית, הדיון התנהל בצורה אחרת לגמרי. "מקצה שיפורים" אומרים בצה"ל כשרוצים להגיע לתוצאות הרצויות, וכך היה

כשהגעתי לאולפן הסביר לי מנחה התוכנית מר חיים זיסוביץ' איך מתחילים את הראיון: "אני מפנה אליך שאלה ולאחר שתענה אנחנו מתנפלים עליך" הוא אמר. גחכתי ולא לקחתי את האמירה שלו ברצינות. ואז התחלנו את ההקלטה שבה הוא הפנה אלי שאלה ראשונה לגבי הווליום התקשורתי.

הסברתי לו שיש היסטריה מיותרת בסיקור בארץ אשר מכניס את האזרחים לבהלה, וכך גם הסכימה איתי הגב' נורית קנטי מגלי צה"ל השותפה שלי לדיון לצד מר אבי מוסקל עורך מבט בערוץ הראשון. ההסכמה הזאת כנראה לא נעמה לאוזניו של מר זיסוביץ' אשר הפסיק את ההקלטה וביקש להתחיל שוב, בטענה שאינו מרוכז. התחלנו את הכל מההתחלה ושוב פעם פנה אלי ראשון, אך כאן התחיל בשאלה על האיזון בתקשורת הישראלית. הסברתי לו את עמדתי כי היחס לאוכלוסיה הערבית הוא יחס עויין ולא כאזרחי המדינה למרות שהם שומרי חוק ומשלמי מיסים ואף חלק מהם משרת בכוחות הביטחון או שירות לאומי, ולאחר מכן דיברתי על התעלמות התקשורת מאחריות משרד החינוך והרווחה על הנוער הפלסטיני בתוך עיר "הבירה המאוחדת" שנטלו חלק באירועי הדמים בימים אחרונים.

הדיון התנהל בצורה עניינית ומקצועית בלי התלהמות. בתום הדיון, לא נחה דעתו של מר זיסוביץ' מסיבה לא ברורה. הוא ביקש שנקליט את הדיון שוב פעם מההתחלה. הבקשה הייתה תמוהה בעיניי, אך בכל זאת הסכמתי. בפעם השלישית, הדיון התנהל בצורה אחרת לגמרי. "מקצה שיפורים" אומרים בצה"ל כשרוצים להגיע לתוצאות הרצויות, וכך היה. הוא התחיל את הדיון שוב פעם איתי, אולי מתעקש להוכיח את מה שאמר לי בתחילת התוכנית: אני עונה וכולם מתנפלים. אני חזרתי על אותן תשובות לאותן שאלות אך הדיון הפך מביקורת על הסיקור לביקורת על האורח החשוד. ממקצועי לפוליטי.

אני מדבר כאיש תקשורת והם מדברים איתי כמייצג של הצד האויב. בתום הראיון חזרתי שוב לגב' לוז וביקשתי לחדד כי הדיון השני היה מתלהם ומזה בדיוק אני מנסה להימנע בימים אלה, ולכן ביקשתי שישדרו את הראיון המקורי. היא טענה כי השני יותר "מגוון" וניתנה לי מספיק בימה לדבר ואמרה שהיא מצטערת שככה אני מרגיש וזה מה ששודר.

שתי דוגמאות האלה אמורות להדליק נורת אזהרה לכל אלה אשר חרדים להמשך קיום שיח דימוקרטי. מי שטוען לתקשורת חופשית במדינה דמוקרטית אמור להבין כי תפקידה להיות לעומתית. כך היא בכל העולם המפותח, דוגלת בחופש, בשוויון בליברליזם ובזכויות אדם. כל אלה התנפצו בימינו אלה על סלע הרייטינג והלאומנות הקיצונית. בעת הזו כל מי שנחשד "חלילה" שמייצג את הצד השני חייבים לנטרל אותו, כי כרגע מדינת ישראל עומדת בפני מתקפת טרור. צריך לתת להם כדור בראש. מיד.

מהחינוכית נמסר בתגובה: "'תיק תקשורת' היא אחת מהתכניות הותיקות והמוערכות בטלוויזיה. אנו מביעים צער על תחושותיו של יחיא קאסם בעקבות הריאיון. הדיון בו השתתף היה נטול פניות והוגן, כדרכה של התכנית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully