וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2015: עליה קלה באמון הציבור בתקשורת

10.11.2015 / 12:54

השנה הצהירו 35.7% מהישראלים כי הם נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בתקשורת לעומת 29.7% בשנת 2014, אך היא נשארת אחד מהגופים האחרונים ברשימה, בצמוד לממשלה. רוב הישראלים מסכימים שמותר למדינה לעקוב אחר מה שכותבים אזרחיה באינטרנט

נשיא המדינה קיבל הבוקר את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015.. מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית
נשיא המדינה קיבל הבוקר את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015./לשכת העיתונות הממשלתית, מארק ניימן

מנתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, עולה כי מגמת ההידרדרות באמון הציבור בתקשורת נבלמה. השנה, הצהירו 35.7% מהישראלים כי הם נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בתקשורת (לעומת 29.7% בשנת 2014), אך היא נשארת אחד מהגופים האחרונים ברשימה, בצמוד לממשלה (36%), לכנסת (35%) ולפני המפלגות (19%). גם השנה, סיים צה"ל במקום הראשון עם 84.5% תמיכה ולאחריו נשיא המדינה ריבלין (70%) ומשטרת ישראל (42%).

עוד נמצא, כי בקרב הציבור הערבי, ישנו אמון רב יותר בתקשורת מאשר בציבור היהודי ולמעלה מ-51% מהנסקרים הערבים, הביעו בה אמון גבוה, עליה של 14% מאותו הנתון בשנת 2014. עוד עולה, כי 33% מהנסקרים מהמגזר היהודי הביעו תמיכה בתקשורת לעומת 28.5% בשנת 2014.

סקר אמון הציבור – המכון הישראלי לדמוקרטי. המכון הישראלי לדמוקרטיה, אתר רשמי
פחות, אבל יותר. אמון הציבור בתקשורת/אתר רשמי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

59% מהמגזר היהודי: מותר למדינה לעקוב אחר מה שאזרחיה כותבים באינטרנט

פילוח מעניין נוסף מצביע, כי בקרב אלו שהגדירו את עצמם כמצביעי "שמאל" 58% הביעו אמון בתקשורת בעוד שבימין רמת האמון צונחת ל-20% ובמרכז היא עומדת על 44.5%. עוד סוגיה מעניינת בהקשרי חופש הביטוי שצפה במסגרת המדד, היא במידת ההסכמה לאמירה כי "בכדי לשמור על הביטחון מותר למדינה לעקוב אחר מה שאזרחיה כותבים באינטרנט", כש-59% מהמגזר היהודי, הביע הסכמה לכך (לעומת 43% בקרב המגזר הערבי), תוצאות אלו דומות לתוצאות המדידה המקבילה ב-2014.

בטקס הצגת המדד לנשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, אמר הבוקר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי: "תוצאות המדד המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור. כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים. מסתבר שהתמיכה בערך השוויון מוגבלת ונושאת אופי הצהרתי בלבד כאשר בפועל רבים מדיי מאזרחי ישראל היהודים מעדיפים למנוע את השתלבותם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים. ראוי שהנתונים שאנו מציגים היום, יניעו לפעולה את המנהיגות הפוליטית והאזרחית על מנת להביא לשינוי כיוון ביחסי יהודים- ערבים ולטובת קידום שיח שמטרתו לגבש חזון אזרחי משותף לכל אזרחי ישראל".

פרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה: "הציבור הישראלי דמוקרטי בתיאוריה, אך הרבה פחות מחויב ליישום העקרונות הדמוקרטיים בפועל".

המדד שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן, זו השנה ה- 13, עסק השנה בנושאים שונים, ובכללם יכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, האמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, ויחסי יהודים-ערבים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully