בסוף השבוע האחרון הוקדשו הכותרות לחשדות הנערמים נגד השר סילבן שלום על הטרדות מיניות לכאורה. נכון ליום שישי מניין המתלוננות הגיע לשבע. גם בעיתון ידיעות אחרונות התייחסו לפרשה והקדישו לה חצי עמוד - לעומת שישה עמודים שהוקדשו לפרשת ההטרדות לכאורה של חבר הכנסת הפורש ינון מגל. בניגוד למקרים קודמים, כאן הובלטה הכחשתו של שלום בכותרת, ובאותו גיליון קיבלה הדוגמנית הנחקרת ברשות המסים בר רפאלי, סיקור כמעט כפול מבלי שגרסתה זכתה להבלטה. גם במוסף השבת של העיתון ניתנה התייחסות לפרשת שלום, על ידי זוכת פרס מפעל חיים של אגודת העיתונאים סימה קדמון, שנשמעה קצת פחות נחרצת בכל מה שנוגע לשר שנשוי לבת משפחת מוזס - המחזיקה בעיתון.
לפני כשלושה שבועות ערך אביב הורביץ במדורו "מי נגד מי" השוואה בין האמירות הקשות והנחרצות שהשמיעה קדמון עם התפוצצות פרשת ינון מגל לבין העדינות שבה נקטה כשכתבה על מעשיו של חיים רמון, הנחשב מקורב לבעל העיתון נוני מוזס, שהורשע במעשה מגונה לאחר שנישק קצינה ללא הסכמתה.
ומה בנוגע לשר שלום? גם במקרה הזה קדמון הייתה פחות נוקשה ונחרצת ביחס לדברים שכתבה לפי חודש בלבד על מגל. כבר בכותרת המשנה במדורה של קדמון שפורסם ביום שישי, נרמז ללינץ' ציבורי ותקשורתי נגד שלום: "סילבן שלום מתמודד עם מתקפה חזיתית מסוג אחר שהייתה אולי נחסכת ממנו אם היה מוותר על החלום לרשת את נתניהו".
בכלל, על פי קדמון הטעות הגדולה של השר שלום היא שלא שעה לעצות חבריו. "אם סילבן שלום היה שועה לעצות חבריו, הוא לא היה היום איפה שהוא נמצא, כלומר שר בממשלת ישראל שיושב תחת המיקרוסקופ הלאומי", כתבה תחת הכותרת האובייקטיבית והמלטפת "דרך השלום".
כפי שציין הורביץ, על ח"כ מגל כתבה קדמון עם התפוצצות הפרשה, "כמה טמבל צריך להיות כדי לרוץ ברשימה דתית, כשכמה שבועות קודם, בערב שבו נפרדת מחבריך לעבודה כדי ללכת לפוליטיקה, עוד החמאת לאישה נשואה על הציצי והטוסיק שלה, אחרת ניסית לנשק על הפה ולשלישית הצעת לבוא איתך לשירותים".
ואילו בנוגע לשלום היא כותבת: "אם היה מקשיב לעצות שקיבל, הוא כבר לפני שנה וחצי היה מאייד את עצמו לאט לאט מהפוליטיקה. לא בבת אחת, מה שהיה יכול להתפרש כהודאה באשמה אלא בתחכום, כפי שהוא יודע לעשות. יש מספיק תירוצים למה לצאת מהפוליטיקה ומספיק דרכים לעשות זאת".
הטעות הטרגית: שלום לא שעה לעצות חבריו
אחרי שחזרה שוב ושוב על הטעות הטרגית לטענתה של שלום - העובדה שלא שעה לעצות חבריו, קדמון הוסיפה: "שלום יכול לטעון עד מחר שלא היו דברים מעולם. שום הכחשה לא חזקה כמו עדות של בחורות שמתארות דפוס התנהגות שאינו הולם עובד ציבור, בטח לא שר, ובעצם אף אחד. לכן, גם אם התלונות לא יגיעו למשטרה ולבתי משפט גזר הדין כבר ניתן. ואם שלום לא רוצה לקום כל בוקר מבועת מסיפור חדש שיופיע בעמודים הראשונים, יש לפניו רק דרך אחת. הוא יודע מהי".
אלא שחודש לפני, במקרה של מגל, האמירה הייתה ברורה הרבה יותר: "הנ"ל ז"ל. לא חלילה ז"ל במובן המקובל של המילה, אבל בכל מה שקשור לפוליטיקה מגל גמור. וזה לא משנה אם יוגשו או לא יוגשו תלונות, ואם הסיפור יישאר רק בהיבט הערכי ולא יעבור למישור הפלילי".
לפני כן, בטור אחר שבו התייחסה למגל, היא ציינה: "נדמה לי שמגל לא הותיר שום ברירה ליו"ר סיעתו אלא לבקש ממנו שיפרוש. הקריירה הפוליטית שלו נסתיימה כשהמילה הראשונה של רחלי רוטנר הוקלדה בפייסבוק".
בתגובה לדברים אמרה קדמון לוואלה ברנז'ה: "מי שלא מבין את מה שאני כותבת אז אולי שיעשה שיעור בהבנת הנקרא".