כשדרור זרסקי מדבר על הקולגות שלו בעשור האחרון הוא אומר "מוטי וירון". כשהגבה שלי מורמת, הוא מיד מסביר שזו לא טעות והניסוח לא מקרי. מבחינתו, מוטי קירשנבאום, מגיש התוכנית ואחד מאייקוני התקשורת הבולטים שהיו פה אשר הלך לעולמו בשנה החולפת, נוכח בכל קבלת החלטה או שיקול לשילוב אייטם בליין אפ.
"אני זוכר שמנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז סימס לי שאחד הכתבים עדכן אותו שהוזמן אמבולנס לבית של מוטי וביקש ממני לבדוק מה קורה שם. התקשרתי לאבי אלקלעי (העורך והמייסד של התוכנית, וכיום עורך וואלה! NEWS ד.ו), האיש הכי קרוב למשפחת קירשנבאום, והוא בדק ועדכן אותי. תוך שעה לדעתי כבר מד"א קבעו את מותו. זה היה שישי בבוקר שלפני סוכות יום שלישי שאחרי הייתה התוכנית הראשונה עם ירון לבד. העבודה השתנתה ונהייתה הרבה יותר קשה כי איבדנו את מוטי", הוא מספר בראיון לוואלה ברנז'ה.
זו הפעם הראשונה שזרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" המיתולוגית, מתראיין, וניכר שהסיטואציה זרה לו. אולי כי את מרבית שנותיו בתחום עשה במערכת המשפחתית החמה והמלוכדת של התוכנית, שאף היא - כמו כל ערוץ 10 - עברה לא מעט טלטלות ששיאן באובדן אחד המגישים. "הגעתי לפה כתחקירן לפני 10 שנים מערב חדש, וכבר אחרי שנתיים הפכתי לעורך משנה, ואז לאחד משני עורכים. מאד הצטמצמנו, היינו מערכת של 12 אנשים, עם השנים והקיצוצים הפכנו לשישה. עורך ראשי, עורכת משנה שיום בשבוע מתפקדת כעורכת, שני תחקירנים ומפיקה. וירון כמובן".
במה בעצם השתנתה התוכנית מאז מותו של מוטי?
"במובן הזה שאיבדנו את ההומור, את הדינמיקה הזוגית, את תחומי העניין שמוטי כל כך אהב כמו טבע וספורט, את ההבנה הגדולה שלו בחדשות כשהיה עוזר לי לערוך את התוכנית".
"מוטי היה צועק עלי 'לך לחברים שלך סג"ל וקלמן'"
הקריירה העיתונאית של זרסקי מתרכזת בעיקר ב"לונדון את קירשנבאום" שם הוא נמצא מאז יוני 2006. לפני כן הוא שימש חצי שנה כעורך ב"ערב חדש" וכתב מעט במקומוני ספורט בשרון. זרסקי (39) הוא עורך דין במקצועו. עד גיל 15 הוא למד בחינוך דתי-לאומי. לכאורה, רקע אישי מושלם לתקופה בה חזונו של אורי אורבך ז"ל "הטובים לתקשורת" מוגשם עם כניסתם של יותר ויותר חובשי כיפה מהמגזר הדתי לאומי לענף. אבל רק לכאורה.
אתה משדר עם אראל סג"ל בתחנת הרדיו הימנית "גלי ישראל". שם אתה בכלל על תקן השמאלן.
"נכון. היינו חברים עוד לפני הרדיו והוא הביא אותי לפני שנתיים. זה משעשע העניין של התיוג, שם אני נחשב שמאל, במקומות אחרים ממש לא. אני מה שנקרא 'כיפה שקופה'. גדלתי בבית דתי, בגיל 15 הורדתי את הכיפה וכשהתחתנתי החזרתי את הכיפה השקופה. כשהייתי ילד זה היה וואו, ללכת בלי כיפה, היום זו כבר תופעה יותר שכיחה".
אתה מתפלל? מניח תפילין?
"פחות, אבל אני שומר שבת. הילדים בחינוך דתי לאומי, אשתי דתייה. וכל ארבעת האחים שלי".
מתבקש לשאול על הקונפליקט, למעשה הכפול.
"כן, יש קונפליקט".
גם במערכת שלך.
"גם, זה נכון. עוד כשהייתי ילד קטן אהבתי להיות במיעוט. אני מחפש את האופוזיציה כשיש רוב. זה עובד גם פה, מוטי היה צועק עלי תמיד 'לך לחברים שלך סג"ל וקלמן'. כשאני בבית אני מייצג את ההפך. רוב משפחתי הם ימניים. מימין עד ימין-ימין גם שם אני מקבל עקיצות. הנה, השבוע גיסתי ביטלה את המנוי ל"הארץ" בגלל מאמר של גדעון לוי וצחקו עלי בוואצאפ המשפחתי. שם אני נתפס כשמאל רדיקלי".
"אבל גם ירון הוא לא השמאלן המובהק. הוא נגד הכיבוש אבל הציע בצוק איתן למחוק את עזה. אני חושב שגם הוא לא הולך אוטומטית עם מה שמצפים ממנו לשמוע. אני חושב שגם ירון מבין שיש כאן בעיה גם עם השכנים שלנו".
אז אפשר להגיד בקול רם שאתם תכנית שמאלנית.
"אפשר להגיד, אבל בניגוד לתוכניות אקטואליה אחרות, זו תכנית פובליציסטיקה. המגיש בה מביע את עמדתו וכותב מאמרים בכיוון הזה. הוא לא מתחבא. תכניות אחרות הן יותר חדשות בהגדרה ואצלנו זה קצת אחרת. אנחנו נשתדל שתשמע עוד דעות, אבל כשהמגיש שלך הוא ירון לונדון, המגיש שלך הוא ירון לונדון".
"עיתון הארץ היה האורים ותומים של התוכנית"
אז אתה למעשה הסמן הימני של התוכנית?
"לא. נורא קשה לי עם השמאל שהוא הרבה פעמים על אוטומט כי זה נהיה משעמם. קורה איזה משהו, ולהקת הצווחנים קמה. כשזה קורה, אני מנסה לאתגר אותם".
לאזן.
"אני נגד הטרנד של 'האיזון הקדוש' שעכשיו בשיאו. התקשורת בעיני לא אמורה להיות ככה כשאנחנו בעידן רב ערוצי. אני לא צריך לדאוג לאיזון. אני כן צריך לדאוג לזה שמגוון קולות יישמע, אבל לא על כל איש שמאל צריך לבוא איש ימין לאיזון. צריך לבוא לגופו של עניין אבל לא בשם האיזון הקדוש. אם אתה בוחן את שוק התקשורת כמו שהוא נראה היום, אתה מבין שזה שיח ישן. היום כוחות השוק עושים את זה לבד. יש את ערוץ 20, גלי ישראל, ישראל היום. אנחנו לא בימי ערוץ 1 מול ערוץ 2. אני כן בעד שיתנו לצורך הדוגמא לקלמן ליבסקינד ואראל סג"ל תוכנית בערוץ 10, אבל זה לא צריך לבוא בשם האיזון. כשהגעתי, היה לי קשה עם זה שעיתון הארץ היה האורים ותומים של התוכנית, הוא ונחום ברנע".
באיזה מובן?
"בעיקר בסטייט אוף מיינד המערכתי שהיה - ששם נמצאת התקשורת הרצינית, העומק וכיוצ' - שזה בגדול די נכון גם היום, אבל בשם הצדק רציתי להביא פנימה יותר אנשי ימין, יותר יהדות, להביא דברים שהצופים פחות מכירים. אני חושב שבמהלך השנים כן הצלחתי להשפיע על התוכנית במובן של קצת יותר להשמיע גם את הקולות מימין".
תן לי דוגמא למרואיין שאם לא היית שם לא היה מקבל במה.
"קח לדוגמא את שמעון ריקלין, שעכשיו נהיה מרואיין פופולרי. אני חושב שאני הראשון שהבאתי אותו לטלוויזיה הערוץ 'שתיימית' ו'עשרית'. לפני כן הוא נתפס בעיניהם כנער גבעות מתלהם, מקים מגרון וכאלה. וכשהוא הגיע, גם מוטי וגם ירון היו מאד מבסוטים וקצת הרגישו שהם טעו. אפשר להתנגד לדעות שלו אבל הוא מאד אינטליגנטי ומנומק ומעניין. צריך לזכור שגם המציאות השתנתה. נניח, סמוטריץ', שפעם היה ברגבים, היום הוא כבר ח"כ. מה שהיה מרכז זז ימינה, השלטון יותר ימני, המיינסטרים יותר ימני התקשורת יותר ימנית אז יש לך יותר קולות שאתה משמיע אותם".
יש מרואיינים שלא מסכימים להגיע אליכם בגלל הגוון הפוליטי שלכם?
"אם זה לא איזה בנאדם ממש קיצון שמציע לשרוף ערבים, יש מקום לכולם. מימין ומשמאל. אני חושב שזה תהליך שעם השנים גם מוטי וירון השלימו אתו - שלא כל מי שבימין הוא קיצוני ומי שבשמאל הוא בסדר. היום גם אם הם קיצוניים שיבואו אלינו ונשמע ונתווכח איתם".
ובכל זאת.
"יש את משה זר מחוות גלעד שהוא סוחר קרקעות ואיש ימין מאד מוכר ורצינו מאד להביא אותו לאייטם בנושא, והוא אמר לתחקירן שלירון לונדון הוא לא מגיע ושלא נתקשר אליו. אבל בגלל הבמה המכובדת, זה כמעט ולא קורה, וזה מאד נוח כי הרבה אנשים רוצים לבוא".
ופוליטיקאים?
"אם זה לא עבור נושא שהוא הצעת חוק משמעותי או דיון בעל ערך אני ממעט מאד להביא פוליטיקאים. קשה לי מאד לשמוע אותם, הם באים עם אותן סיסמאות, ולא עונים על שאלות".
"כשירון תופס אותך שאתה לא יודע לענות לו זה יכול להיות מביך"
טראומת קירשנבאום שאירעה בספטמבר והעובדה שמדובר בתוכנית יומית חייבה את הנהלת ערוץ 10 לתת מענה שיבוץ מיידי מיד אחרי מותו, אבל בערוץ סירבו לקבל החלטה בתנאי לחץ והחליטו לבסוף להיענות לאינרציה ולבקשתו של ירון לונדון להישאר כמגיש יחיד זמני. הזמני, ככל הנראה, הפך לקבוע.
למה בעצם ירון מתעקש להגיש לבד. זו נשמעת מלאכה לא פשוטה.
"אני לא חושב שהוא מתעקש, הוא לא מסוגר בעמדתו. הוא מאד נהנה מזה ואם זה עובד, אז למה לשנות?".
הבנתי שמאיר שלו וחיים יבין קיבלו הצעות.
"חיים יבין פחות, אני רציתי שאם מביאים שותף להגשה ללכת על מישהו שהוא לא מאותה משפחה של הגבר הלבן, המבוגר מתל אביב. ירון הציע את מאיר שלו, וגם אני ממש רציתי אותו, אבל הוא מעדיף לכתוב. בגדול, להחלטה להשאיר את המצב ככה יש שתי סיבות. קודם כל ירון מאד אוהב לעשות את זה לבד וגם הבנו שאם אין לנו ממש הברקה, אז לא לעשות בכוח ועדיף שיישאר ככה. ויש גם את הרייטינג, שלא ממש הושפע, ואפילו עלה מעט. אז מה לגעת בהרכב מנצח. אולי אם עוד חצי שנה חס וחלילה תהיה קריסה, נחשוב על שינוי".
אלו עוד שמות עלו?
"השם של אראל סג"ל עלה, רציתי גם שנדב איל יגיש עם מקבולה נאסר, שזה גם להביא ערביה - לא רק כי היא ערביה אלא כי היא מאד מוצלחת - וגם להביא אישה. גם השם של ליעד מודריק עלה כי היה מאד מוצלח איתה כשהגישה עם ירון. הצעתי גם את גאולה אבן".
חזרה לירון: מי בעצם קובע את הליין או בניסוח אחר - עד כמה הוא מקשיב לך באוזניה?
"אני משתדל לדבר כמה שפחות, גם כי לגברים יש פחות קשב וריכוז וגם בגלל שהוא מבוגר. לגבי הליין אפ, מאז שמוטי נפטר אז ירון יותר מעורב. כשמוטי היה, החלוקה הייתה ברורה -מוטי רצה הארד ניוז, אקשן, חדשות, כתבים. ירון היה הפוך אם אין משהו עם בשר, הוא העדיף שלא ייכנס לתוכנית. הוא העדיף הרחבות, והיה שם איזון. אמנם הייתי צריך להתייעץ עם שניים, אבל כל אחד משך ונפגשנו באמצע. היום, ולכן התוכנית הפכה היום לקשה יותר לביצוע, יש הרבה יותר מגוון של נושאים בכל תכנית. נניח בענף הפוליטי, אני מבחינתי, לדבר פוליטיקה כל התוכנית, אבל ירון לא שם. הימים שירון הכי אוהב אלו הימים שאין כתבים ודיווחים. הנה, השבוע, אפילו בוויכוח בין בנט לנתניהו, אם אין משהו על השולחן, הוא אומר 'תשאיר את זה לאחרים'".
"תראה, ירון הוא סופר טאלנט נורא נחמד לא צועק ולא כופה, אבל בגלל שהוא ירון לונדון, מה שקשה במיוחד הוא שתמיד אתה יודע פחות ממנו. וכשהוא תופס אותך שאתה לא יודע לענות לו זה יכול להיות מביך".
"ההתנפלות על ביבי היא גם כן על אוטומט"
זרסקי, כצפוי, אופוזיציונר פנימי גם כשזה מגיע לנושאים כלכליים-חברתיים. וכך, בדיון הציבורי הסוער סביב מתווה הגז שחצה את הברנז'ה לשני מחנות מרכזיים, הוא מצא את עצמו מאתגר את המחנה שהתנגד להסכם - שאותו הוביל דה מרקר ואליו הצטרף חלקית גם הערוץ בו הוא עובד.
"האמת שבסיפור הזה של מתווה הגז הלכתי לאיבוד", הוא אומר. "אגיד לך את האמת, מרוב אינפורמציה ודמגוגיה, אני לא מצליח לייצא עמדה. אני רק יכול להגיד לך שברגע שקבוצה כלשהי משוכנעת ב-100 אחוז שהוא הצודק וכל השאר הם גנבים, רמאים ומושחתים, אני אוטומטית לא יכול להאמין לו. אני גם לא יכול להקשיב להם. אני מאד מכבד את המאבק, אבל אי אפשר ללכת אחריהם. זה היה הכי בולט עם ראש המוסד הנכנס יוסי כהן, שברגע שקיבל את התפקיד הוא גם כבר הפך לאויב המדינה וצולם עם תשובה, כאילו הוא שודד. ועל מה? תתנגדו לגופו של עניין".
גם בביקורת הגלויה על נתניהו איתה מזוהה הערוץ, אתה לא נושא הדגל.
"באופן כללי, ההתנפלות על ביבי היא גם כן על אוטומט. נניח בנושא ריבוי התיקים שהוא מחזיק. גם לרבין היו כמה משרדים. בין הדברים הבודדים שאני יכול להגיד עליו הוא שבניגוד לאחרים שאני לא חושב שהוא בא ממקום של שחיתות. אולי הוא נהנתן ואוהב את החיים הטובים, אבל הוא לא מושחת".
אבל לא נראה אותך אומר את זה בטוויטר.
"תראה, עיתונאים זה עם שחייב שישמעו אותו בכל נושא ובכל עניין, גם כשאף אחד לא רוצה לשמוע. אני שחקן חדש ברשתות חברתיות, ואני כמה שפחות בטוויטר. על אף שזה כלי חדשותי זה בלתי נסבל מה שהולך שם, כמו הוצאת לשון בגני ילדים".
"במהדורה חשבו שהאייטם על הפרופסור ההוא והזה מרדים את הצופים"
לפני מספר שנים, במהלך שנתפס אז כמנוגד להגיון פרוגרמטי, שינתה הנהלת הערוץ את משבצת השידור הקבועה של התוכנית והנמיכה אותה לשעה 18:00. במקומה, שובץ גיא פינס תחת מטרה אסטרטגית ברורה: להביא קהל צעיר יותר למהדורה המרכזית.
העדיפו את מירי בוהדנה על פני אייטם שלכם עם אלון פנקס. אתה מתגעגע להוביל לחדשות?
"כשעשו את השינוי הייתי עורך משנה, וזה קצת היה מעלי, אני זוכר שירון אמר שמבחינתו ישימו אותו ב-16:00. אני חושב שבמהדורה חשבו שהאייטמים על הפרופסור ההוא והזה מרדימים את הצופים. היתרון מאז השינוי הוא שירדו מאתנו. הם קיבלו את מה שהם רצו - את המקפצה של פינס שהיא יותר כיפית וקלילה, וככה אני גם מגיע שעה יותר מוקדם הביתה".
את מי אתה חולם להביא לאולפן?
"אולי את אולמרט. הוא מול ירון זה יכול להיות מפגש מעניין".
מה הלאה, לא נמאס?
"לפעמים כן, יש רגעים שנמאס גם מהפוזיציה וגם מהענף בעיקר מהאינטנסיביות של ה-24/7. כל היום מבוקר עד לילה צריך לחפש אייטמים בפייסבוק, באתרים, במדורים. תראה, אם יציעו לי לערוך את "60 דקות" לא אגיד לא, אבל כרגע אני מאד מרוצה מאיפה שאני נמצא. ובכלל, מאז שמוטי הלך, אני מרגיש שזו משפחה ושמורת טבע שחייבים לשמור עליה. מאז שאבי הקים את התוכנית, שמלבד מוטי וירון הוא אולי האיש הכי חשוב בדי אן איי של התוכנית, יש שדרה כזאת של לונדון וקירשנבאום שאני גאה להיות חלק ממנה".
עזוב את 60 דקות, קיבלת הצעה מערוץ 20?
"האמת שכן. היה לי איתם מו"מ כזה או אחר שלשמחתי לא צלח לערוך את אחת התוכניות שלהם שלשמחתי לא צלח".
למה?
"הוא ערוץ חשוב בעיני, ואני לא מהמקום של 'לא עומד בתנאי הרישיון' כי אלו שטויות. ההרגשה היא שהם יותר מדי מחפשים את המריבה, את המדון את הלנגח, לשם הוויכוח. אני מאד שמח שנשארתי בחברה כי עשינו קפיצה רצינית מאז שגולן הגיע, גם לצופים וגם למי שעוקב אחרי הרייטינג. רואים שגם ערוץ 2 מסתכל עלינו יותר, וגם, כמובן, כי קיבלתי את קפיצת המדרגה מבחינת התפקיד".