זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת וערוץ 10 טוענים בתגובה משותפת למסקנות הביניים של ועדת פילבר: "להמלצות עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על שוק השידורים המסחריים בכללותו ואף לגרום לקריסה כלכלית".
בצעד יוצא דופן החליטו שלושת גופי השידור להגיש תגובה משותפת בשם ערוצי הברודקאסט. כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה מנכ"ל רשת אבי צבי, מנכ"ל קשת אבי ניר ומנכ"ל ערוץ 10, נפגשו לצורך גיבוש עמדה בעקבות המלצות הוועדה לאסדרת שוק השידורים, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.
"ב-10 השנים האחרונות השקיעו הערוצים המסחריים כ-6 מיליארד שקלים ביצירה ישראלית מקורית והביאו למהפך באופי התוכן שצורך הציבור הישראלי", כך טוענים השלושה בתגובה שהוגשה היום (שני) ומוסיפים כי "תכני הטלוויזיה המסחרית הם עמוד השדרה של כל חבילת שידורים המוצעת לצרכן בישראל: למעלה מ- 53% ממנויי הטלוויזיה הרב ערוצית צופים ערב ערב בשידורי הערוצים המסחריים".
ואולם, לטענת השלושה למרות הצלחתם בעולמות הרייטינג והתוכן הם סובלים מאבדן הכנסות. "גופים אלה עומדים בימים אלה בפני שוקת שבורה. בחינת תוצאותיהם העסקיות של הערוצים המסחריים, מעלה כי הם לא יכולים להסתמך עוד אך ורק על שוק הפרסום", כך נטען, "שוק הפרסום בטלוויזיה מצוי בסטגנציה קבועה ובפועל יורד בהיקפו. ירידה זו גדלה מידי שנה, בעיקר בשל הזליגה המוגברת לפלטפורמות הדיגיטל השונות, בעיקר בדמות שחקניות בינלאומיות שאין עליהן כל חובת פיקוח או דיווח למדינת ישראל. הפער בין גודלו של השוק זה בפועל לבין התחזיות עליהן התבססו המודלים הכלכליים של הערוצים המסחריים עומד על יותר מ- 600 מיליון שקלים".
כפי שפורסם לראשונה בוואלה ברנז'ה שלושת המנכ"לים הספיקו להיפגש עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ולדרוש שחברות הכבלים והלוויין HOT ו-yes ישלמו עבור שידורי קשת, רשת וערוץ 10 שנכללים בחבילות הבסיס.
גם דרישה זו מופיעה בתגובה להמלצות ועדת פילבר: "הערוצים המסחריים נדרשים להעניק את תכניהם המקוריים, חינם אין כסף, לפלטפורמות הרב ערוציות המשתמשות בתכנים אלו כעוגן הצפייה המרכזי בהן. יתר על כן, הן עושות בתכנים שימוש החורג באופן משמעותי מהכוונה שהייתה למחוקק עת הורה על העברה חופשית של התכנים. בין היתר הן משתמשות בתכנים במסגרת 'ממירים מתקדמים' המאפשרים צפייה נדחית, תוך שהן מבטלות לחלוטין כל ערך כלכלי שיכול היה להיות לצפייה".
"דה רגולציה: מעט מדי ומאוחר מדי"
לטענת השלושה המלצות הביניים של הוועדה מתעלמת לחלוטין מהמציאות הכלכלית המורכבת שעמה הם מתמודדים. "הוועדה כמעט ואינה מתייחסת בהמלצות הביניים שלה לצרכי הערוצים המסחריים. ההמלצות לדה רגולציה הן בבחינת 'מעט מדי ומאוחר מדי'. חלקן כלל לא נדרש על ידי הערוצים המסחריים וחלקן איננו מעשי. מנגד, דווקא הפלטפורמות הרב ערוציות, האיתנות והרווחיות, זכו להקלות ניכרות והטבות שאין להן כל בסיס לא כלכלי ולא הגיוני", כך מצוין בתגובה.
ועדת פילבר המליצה במסקנות הביניים לעודד כניסה של שחקנים חדשים לשוק והבדילה ביניהם לבין גופי השידור. בין השאר המליצה הוועדה כי ספק חדש יוכל לבחור בין מקור מימון הנשען על פרסומות או דמי מנוי וכי תוכן שיווקי יותר לשימוש משולב גם לספק שבחר בדרך מימון של דמי מנוי. על המלצה זו מגיבים שלושת המנכ"לים: "הרגולציה עדיין מציבה בפני שלוש החברות דרישות שהמודל הכלכלי של ההכנסות פשוט לא תומך בהן. כך לדוגמה בלעדיות הפרסום נמחקה כאשר הועדה בכשירה תוכן שיווקי בכלל הפלטפורמות, שימשיכו לגבות במקביל דמי מנוי".
גם לנושא רכש המדיה התייחסה הוועדה, כאשר המליצה על קידום תיקון מידי לחוק הרשות השנייה שיקבע הגבלת נתח שוק על גוף מפרסם או גוף רכישת מדיה לפי מספר עקרונות: הגבלת נתח שוק של 17% לכלל זמן הפרסום בכל הערוצים המסחריים על פני כל לוח השידורים, הגבלת נתח שוק של 25% בזכיין בודד על פני כל לוח השידורים ו"זמן פרסום" יכלול גם תוכן שיווקי.
"התערבות הוועדה בנושא הגבלת רכש המדיה מגופי הטלוויזיה המסחרית הינה התערבות הרסנית ומיותרת אשר אין לה מקום במציאות של שוק הפרסום הישראלי", כך נטען בתגובה, "מדובר בהתערבות אשר תגרום נזק אדיר אך ורק להכנסות גופי השידור וכתוצאה מכך תפגע גם בכל שאר השחקנים הקשורים אליהם, ביניהם גם היוצרים והמפיקים".
לסיכום דורשים גופי השידור להימנע מכל התערבות בהתקשרויות של הערוצים המסחריים עם המפרסמים. "במידה שיש התערבות, היא חייבת לחול על כל גופי המדיה בישראל", כך דורשים השלושה מוועדת פילבר.