את עלייתה לשידור של "אחותי ג'קי" בערוץ הבידור של HOT ליוו כותרות צוהלות על כך שהנה, סוף סוף, עולה על המסך הישראלי גרסה מקומית לסנסציית הריאליטי האמריקאית "הקרדשיאנז" והמשפחה הצבעונית בת ה-16 נפשות תספק את תאוות הטראש המקומית. מבקרי הטלוויזיה שציפו לפאן לא מחייב גילו לאכזבתם שצמד היוצרות - איילת הלר והדס איילון - הביאו למסך תיעוד מעמיק, לפעמים מטריד, של משפחה שנויה במחלוקת שחיה בסביבה עניה עם עבר, הווה ועתיד מדכאים. עוגן הסדרה, זוכת "מאסטר שף" ג'קי אזולאי שעמלה בסדרה על פתיחת מסעדה חדשה - אפילו לא משלימה את המשימה.
"הרגשתי שזה חוטא לסדרה", עונה איילון לשאלה על הכותרות שמיתגו את הסדרה עוד לפני עלייתה לשידור כז'אנר צהוב הרבה יותר. "מצד שני זה אשמתנו - עשינו תמונת קאבר לסדרה שהיא פרפרזה של הקארדשיאנז. אבל זו עשייה שונה לחלוטין ולכן זה מעט הפריע לי. זה שבחלק מהביקורות התייחסו לזה באכזבה, שזה לא הקרדשיאנס ושזה לא מספיק טראשי, וזה הפתיע אותי".
בביקורת הטלוויזיה שנכתבה על הסדרה בוואלה! תרבות כתב אביעד קדרון שיצא לכן דוקו-ריאליטי מבאס, ושהסדרה "בכלל לא צריכה להיות משודרת בערוץ בידור נישתי שכן מדובר במסמך דוקו מטריד על הסביבה שבה אנו חיים". התכוונתם מראש ליצור תמונה מטרידה?
הדס: "הצחיק אותי שהוא כתב את זה, כי דברים לא יוצאים בטעות. כשאתה מתכנן משהו וכותב אותו ויוצא לביים אותו - זה לא מתפלק לך. רצינו לעשות משהו מורכב, כמו בני אדם. יש הרבה הומור ויש גם דברים קשים ולא רצינו להראות רק את הקשים ולא להוציא החוצה את ההומור כי זה היופי במשפחה הזו. יש את הסצנה הכי קשה, ואז הם צוחקים על זה - וככה זה באמת".
איילת: "יש ניתוק גדול בין תל אביב ובין מה היא באמת החברה הישראלית, והיה לי מאוד חשוב להראות עוד עולמות. יש בסדרה דברים מטרידים יותר ומטרידים פחות, אני מתארת לעצמי שהוא ראה רק שני פרקים ולא צפה בהכל, וחבל. אבל מטריד זה טוב".
בין ערוץ שבע לערוץ שמונה
איילת הלר, בימאית הסדרה, עוסקת ביצירה דוקומנטרית מאז תחילת שנות ה-90. את ג'קי אזולאי ואמה מרים אלחרר היא פגשה כשביימה את "חלומות מפלסטיק", ומיד הציעה להן רעיון לסדרה משלהן. הדס איילון, העורכת, הגיעה אל הסדרה גם היא כשאמתחתה עשיית דוקומנטרי מהסוג הרציני ביותר, ובין היתר ערכה את "שישה מיליון ואחד" העוסק בשואה וכבר החלה בעבודה על הסרט הבא שיעסוק בממשל הצבאי בשטחים. מה בין תעודה היסטורית לבין דוקו-ריאליטי על זוכת תכנית ריאליטי? השתיים דווקא מוצאות לא מעט קווים מקבילים. "זה אותו הדבר רק מוגש בצורה אחרת", אומרת הלר. "גם כשאני עושה 'הארדקור דוקומנטרי' אני חושבת איך ליצור מצב שאנשים יצחקו ויתרגשו. אבל כן יש לי אג'נדה חברתית, זה לא מנותק לחלוטין מהעשייה הכוללת שלי".
הדס: "אין הבדל באיך שניגשתי ל'אחותי ג'קי' מבחינת עריכה, וגם כשיצאתי ליומיים לביים, לא התייחסתי לזה אחרת. כתבנו את התסריט ביחד, ידעתנו מה אנחנו רוצות לצלם ומה אנחנו רוצות מכל סצנה וזה היה מאוד כיף. אני יצאתי מסרט דוקומנטרי שעשיתי על חנה ארנדט (פילוסופית פוליטית יהודיה גרמנית, ד.א.) שהיה סרט מאוד מורכב, אז ברור שזה היה קליל יותר מבחינת עשייה".
עושה רושם שהקטגוריות הטלוויזיונית לא מפסיקות להשתנות. ריאליטי רוצה להיות דוקו-ריאליטי, דוקו-ריאליטי רוצה להיות דוקומנטרי. באקדמיה רבים על זה עם היוצרים. היו מי שכינו את הסדרה שלכן "דוקו-לייט". מה זה דוקו-לייט?
איילת: "אני כל הזמן מתווכחת עם חברים על העניין הזה, במיוחד עם אסנת טרבלסי (יו"רית פורום היוצרים הדוקומנטריים, ד.א.) לגבי מה זו באמת המילה הזו 'ריאליטי' ומה המשמעות שלה, ואיך אתה מחליט שמשהו הוא ריאליטי או לא, והאם אנחנו משנים את המציאות. אני מרגישה שאני יוצרת דוקומנטרי ואלו הכלים שאני משתמשת בהם, וזה מה שאני יודעת לעשות - דוקומנטרי".
אבל זו סדרה לערוץ הבידור, לא לערוץ 8.
איילת: "אז אני לוקחת בחשבון שאני צריכה להתגמש. למשל, בערוץ הבידור אוהבים סלבס? אז הקפדתי שתיכנס לסדרה סצנה שבה ג'קי מדברת עם לירז, או עם לאה שנירר. אני חושבת שיצרנו שפה אחרת שהיא שילוב של דוקומנטרי של ממש, לצורך העניין, ודוקומנטרי שהוא קל יותר".
הדס: "הייתה בתחילה נטייה ישר לכנות את זה סדרת ריאליטי, אני לא יודעת למה - אני חושבת שזה בגלל שג'קי השתתפה בתכנית ריאליטי וזה ערוץ הבידור - אז זה הפך להיות דוקו ריאליטי. אני קראתי לזה 'שבע וחצי', כי זה בין ערוץ שבע לערוץ שמונה, אז 'דוקו-לייט' זה סוג של פרפרזה על זה. יש נושאים קלילים, כמובן, ואם זו הייתה סדרה לערוץ שמונה לא יודעת אם זה היה קיים. אבל העשייה עצמה היא דוקומנטרית במובן שלא יצרנו את המציאות ולא צחקנו על הדמויות".
איך אתן כאשכנזיות ממרכז הארץ משכנעות את משפחה קשת-יום מבית שמש שאתן לא באות עם מצלמה כדי לעשות מהם צחוק בטלוויזיה?
הדס: "זה נכון מה שאתה אומר כי בהמון פעמים יש עשייה מאוד מלגלגלת. אבל הן מאוד אינטליגנטיות וחדות אבחנה והם ראו שיש כאן אינטגריטי מסוים. לאיילת היה ניסיון עם ג'קי ואמא שלה ב"חלומות מפלסטיק" והן ידעו שהיא באה ממקום של כבוד וזה היה יתרון מאוד מאוד גדול, אני לא יודעת אם הם היו נפתחים בקלות אם הם לא היו עובדים איתה לפני זה".
איילת: "לא הייתי ניגשת אליהם מראש אם לא הייתי אוהבת אותם, וזה החוק שלי לכל הדברים שאני עושה כבר שלושים שנה. שאלו אותי 'איך הם אכלו אותך?' -אז אמרתי 'ממש בלי מלח', יש בנינו קליק ויש אהבה והם מסקרנים ומצחיקים אותי והסתדרתי איתם".
זה מפתיע, בהתחשב בעובדה שאתן שתיכן לסביות חילוניות ליברליות והם אנשים מסורתיים ושמרנים - לא צץ איזה היה קונפליקט בהשקפות העולם?
הדס: "בפעם הראשונה שהייתי שם זה היה כמה חודשים לאחר שזוגתי ילדה את הילד שלנו, ובאמת תהיתי איך אני אגיד את זה - הרי היה לי חשוב שהם ידעו מי אני ולא רק להיפך. באמת לא ידעתי מה תהיה התגובה אבל הם קיבלו את זה לחלוטין בפתיחות, אפילו הכרתי להם את בת הזוג שלי והייתי מראה להם תמונות של הילד. כנראה שאתה מגלה שאנשים לא כאלה שונים ממך כמו שחשבת. ג'קי, בבכורה של הסדרה, הודתה על הבמה לאיילת ולבת הזוג שלה.
איילת: "אני חושבת שזה דווקא מאוד אופייני למרוקאים ולעדות המזרח, הטולרנטיות הזו. הקסים אותי בהתחלה שיש להם בתוך המשפחה מנעד ביחס של כל אחד מהם לדת, לכל אחד יש גישה אחרת. ברגע שאתה מכבד אותם - הם מכבדים אותך בחזרה".
התעשיה מנצלת? "הם נהנים ואנחנו ונהנים"
הסוגיה של הסתמכות על ריאליטי כדי להימלט מהפריפריה, מנינט ועד ג'קי - אתן רואות את הסוגיה הזו כהגשמה רומנטית של חלום, או מסכימות שיש פה אלמנט של ניצול של תעשיית הטלוויזיה מצוקות של אנשים לטובת רייטינג?
הדס: "ג'קי היא דווקא דוגמא מעולה לבנאדם שניצל את הסיטואציה הזו בצורה חכמה, היא לא קורבן של התעשייה, זה בטוח. רוב האנשים שילכו לריאליטי כן רואים בזה דרך להתפרסם ולעשות כסף בדרך קצרה ומהירה, כמובן שב-99 אחוזים מהמקרים זה לא קורה".
איילת: "אני לא מקבלת את העניין הזה של ניצול, אני לא קונה את זה. הניצול הוא הדדי לחלוטין - הם נהנים ואנחנו ונהנים. אני לא חושבת שניצלתי. אני רציתי לספר את הסיפור של המשפחה הזו כי חשבתי בתור יוצרת שהוא מעניין. בהתחלה אמרתי שזה משהו כמו 'זגורי אימפריה' - אבל אמיתי. זו הייתה השאיפה שלי. אם הייתי צוחקת עליהם אז אולי זה היה ניצול, אבל נתתי להם את כל הכבוד, שמרתי שלא להכניס בעריכה דברים שיכולים להגחיך אותם".
כמו מה למשל?
"כשהתחילו ריבים וצעקות וזה הגיע למקומות לא נעימים זה לא נכנס, שמרתי עליהם מאוד. בהרבה תכניות כן לוקחים דמויות קצה כדי לנצל אותם, אבל היום זה לא לפני חמש שנים כשאנשים הלכו לתכניות כאלה ולא ידעו מה מצפה להם. היום הם יודעים בדיוק לאן הם מגיעים".
הפרק האחרון של "אחותי ג'קי" ישודר הערב ב-HOT בידור ישראלי.