פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "קוראים לי פרנואידית. זה מה שחשבתי על אנשים שאמרו לי את הטקסטים שפגשתי"

      "על חשבון משלם המיסים - בפרקליטות העסיקו יחצ"ן להילחם בי, כתבו מכתבים לערוץ 10 להכפיש אותי ותדרכו כתבים שישמיצו אותי". אחרי הפרסום אתמול על ההחלטה החריגה לבחון את העמדת רות דוד לדין משמעתי, יוצרת "דיני נפשות" מסמנת וי. טור אורח

      אורנה בן דור (בן קלמר)
      (צילום: בן קלמר)

      אתמול, חצי שעה לפני שהפרק השלישי של "דיני נפשות" שודר, הופיעה ידיעה חדשותית על כך שרות דוד, הפרקליטה שסרחה והיועץ המשפטי לממשלה סגר לה את התיק למרות פשעיה, כנראה תעמוד לדין משמעתי.

      אם אתם שואלים על מה ההתרגשות, אתם חייבים להבין שרות דוד היא סמל לשחיתות המסוכנת ביותר שיכולה להיות, וזה צריך להיות אכפת לכם יותר משכר הבכירים או מחיר הדירות. שחיתות בפרקליטות היא קץ החיים הבטוחים והנורמליים שלנו. יותר לא נבין למה אחד נענש והשני לא. מה הקשר בין משפט לאי צדק. בדיוק כמו במשטרים אפלים שקראנו עליהם בעיתון או ראינו בסרטים. במילים פשוטות: אם אפשר לאסור אזרח בכלל פשע של מישהו אחר זו שחיתות בפרקליטות ואם פושע משתחרר בגלל קשרים עם פרקליטים ושופטים זו שחיתות בפרקליטות.

      לפני שנה כשהתחלתי את העבודה על הסדרה לא עלה בדעתי שהמצב כל כך מחריד. אני שומעת אתכם קוראים לי פרנואידית. זה מה שחשבתי על אנשים שאמרו לי את הטקסטים האלה. והנה, חלפה שנה ואני במקום הזה, כי אני יודעת. אחרים שואלים אותי על מה אני מצטערת. ובכן, אני מצטערת על כל המידע שלמדתי במהלך העשייה. אני מצטערת על האומללים שפגשתי אחרי שהתעללו בהם על לא עוול בכפם. אני מצטערת על ההתנשאות והזחיחות שמצאתי אצל פרקליטי הפרקליטות. אני מצטערת על אזלת היד של השופטים שגיליתי במהלך שנה זו. אני מצטערת על התובנה העמוקה שאין צדק אין אמת ואין חמלה במערכת המשפט הישראלית.

      אבא שלי ניצול שואה, אני לא מוכנה לפחד

      חזרה לסדרה. המקרה של רות דוד היה מקרה בוחן לאיך מטפלים בשחיתות אמיתית בתוך הפרקליטות. אז איך מטפלים? לא מטפלים, מטייחים, מעבירים אחריות ומפריחים קלישאות לאוויר כמו "תפוח אחד רקוב לא מקלקל את כל הארגז".

      והנה עוד עובדה: מה שהכי מענין זה מה נשאר על רצפת חדר העריכה, כי לא ניתן היה לפרסם אותו מפאת חוק איסור פרסום. דוגמאות? שופטים שסרחו יחד עם סניגורים שנאשמים בפלילים ופרקליטת מחוז שסגרו לה את התיק, תיקים שנפתחו כדי לסגור חשבונות, והכי גרוע הוא מה שחנה ארנדט הגדירה כבנאליה של הרוע - השיטה. שכרון הכוח. כל זה קורה כי אפשר, כי איש לא מנטר את המערכת. כי איש לא בודק. כי מי שאחראי על ההגנה הציבורית בפרקליטות הוא מבקר המדינה, וביניניו, מי שם על מבקר המדינה.

      לאורך העבודה על הסדרה, בפרקליטות לא בחלו בכלום: על חשבון משלם המיסים - הם העסיקו יחצ"ן להילחם בי, הם כתבו מכתבים לערוץ 10 להכפיש אותי והם תדרכו כתבים שישמיצו אותי. אבל מה ששיננתי לעצמי כל השנה הקשה הזאת היה "העיקר לא לפחד כלל", לא חשוב מה יקרה. אבא שלי הניצול לימד אותי לא לפחד כלל. ואני מתה מפחד ומשננת לא לפחד כלל. להראות את האמת לאמיתה לגבש עמדה מתוך העובדות שנערמות על שולחני. הפסקתי לישון אני מקיאה ויש לי צרבות פחד, אבל אני יודעת משהו שאתם חייבים לדעת גם
      אם לא נדרוש מערכת משפט הגונה וישרה נגמור במציאות שקראנו עליה או ראינו אותה בסרטים. אבא שלי ניצול שואה, אני לא מוכנה לפחד כמו אסיר כמו אדם חסר זכויות.

      יש כמובן גם הסברים לדברים שאני כותבת. הפרקליטים גדלים בתוך מערכת שמלמדת אותם להיות כאלו. לו היו משקיעים את המאמצים האלה בענין האמיתי בניסיון לתקן את החושך ששורר במסדרונותיהם אולי היה פה טוב יותר. לכן הידיעה שפורסמה אתמול על כך שרות דויד אולי תעמוד לדין משמעתי נראתה לי כמו נס משמיים. כמו אפשרות חדשה. כמו טלוויזיה שעושה שינוי, ואם תרמתי לזה במעט, הרי שאני אופטימית.

      הפרקליטות: "בן דור ממשיכה להשמיץ ולהפריח האשמות חסרות כל ביסוס"

      מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לדברים: "צר לנו שגב' בן-דור ממשיכה להשמיץ ולהפריח האשמות חסרות כל ביסוס תחת כל עץ רענן. הסדרה של גב' בן-דור נעשתה מתוך אג'נדה קיצונית ברורה וחד-צדדית, ומבלי שנעשה ניסיון כלשהו לתת לפרקליטות הזדמנות להציג בפני הצופים את עובדות האמת. התוצאה היא שאין כל קשר בין סדרת הכתבות לבין האמת והעובדות. צר לנו שניתנת במה לסדרה הכוללת השמצות כה בעייתיות וחסרות שחר". עוד נמסר כי "בניגוד לדבריה של בן-דור, הפרקליטות לא שכרה כל יחצ"ן, בוודאי לא על חשבון משלם המיסים".