רשות השידור: החדשות בבית - האקטואליה במיקור חוץ

"יחד עם יו"ר ההסתדרות, העובדים, מנכ"ל משרד התקשורת וגורמים נוספים החלטנו לנסות לעשות סוף לסאגה הזאת ולתת לתאגיד לצאת לדרך. בסעיף מיקור החוץ היתה אי-הבנה, כך אני רוצה לראות את הדברים, החדשות לא תהיינה במיקור חוץ ואפשר לצאת לדרך ולסיים את הדיון כמה שיותר מהר", כך לדברי יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בפתח הדיון שנערך הבוקר בוועדת הכלכלה שדנה בהצעה לדחות את מועד תחילת חוק השידור הציבורי. בדיון נכחו מנכ"ל משרד התקשורת, המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי, נציגי ההסתדרות, ונציגי אגודות העיתונאים המתנגדות להצעה.

בדיון הוצגה על ידי כבל ההסכמה החדשה בין כל הצדדים לפיה בשנתיים הראשונות לקיומו של התאגיד אפשר יהיה להפיק חדשות במתקני הפקה שמחוץ לתאגיד השידור, אולם רק באמצעות עובדי ועיתונאי רשות השידור. עם זאת, משדרים המוגדרים "משדרי אקטואליה" יופקו באמצעות עובדים חיצוניים.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אמר בדיון: "יש הצעת חוק לא פשוטה אבל חייבים להתקדם הלאה. קיבלנו החלטות קשות עם המדינה וקובלנץ לסיים את הנושא – להעלות ל-450 עובדים או לפחות 51% מהמשרות לעובדי רשות השידור. הסכמנו שהחדשות יוכלו לתקופה מוגבלת להיעשות על ידי עובדים מחוץ לתאגיד, והסכמנו שתנאי העבודה ברשות יהיו תנאים אחידים כדי לאפשר ניהול יותר בריא של התאגיד. אחרי שהחוק יעבור צריך להירתם לעזרה לקובלנץ שיהיו לו מספר התקנים המתאימים".

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אמר: "זה לא הדבר המושלם מה שמונח פה, אבל אני יכול להגיד שירשתי מצב מסוים ואני מנסה לשפר אותו, כדי להגיע בכל מחיר בזמן הכי מוקדם ליום התחילה. נושא המועצה – החל מאוקטובר זה לא בידיים של משרד התקשורת אלא בידי הוועדה לאישור מינויים ואנחנו ממתינים והיה כדאי שזה יזורז".

אלדד קובלנץ, המנכ"ל הזמני של התאגיד החדש, התייחס לדברים ואמר: "בשביל להקים את התאגיד כמו שצריך ובאופן שיכסה את כל סך היצירה שלשמה הוא הוקם, גם חברת חדשות, גם סוגה עילית צריך לפחות שנתיים. המחיר של זה הוא מחיר כלכלי כבד בעלויות הפעלת רשות השידור וגם ברמת כבוד האדם כלפי עובדי רשות השידור, שלא יודעים מה קורה איתם. כולנו מסכימים שצריך לזרז את התהליך. ב-1 באוקטובר לא יקום השידור הציבורי האוטופי, ולא יהיו משלחות של ה-BBC ללמוד מה קורה, אבל זה יבנה בשכל ובלב. הגענו להבנה שמהדורת החדשות המרכזית לא תהיה במיקור חוץ. בעיני עובדי החינוכית כן צריכים להיות חלק מה-51%. נעביר עד סוף השבוע מכתב לאוצר עם בקשות סבירות. הליך הבנייה מסובך ומורכב. בשביל שנוכל לשדר משהו בתאריך היעד תוך שבוע יצטרכו להיפתר כל הפקקים בדרך".

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, אחיה חיקא גינוסר, הוסיף: "לגבי מיקור חוץ של הפקות אקטואליה - הסכמנו בלב כבד, אני מקווה שמדובר בשנתיים. אומרים לי המתנגדים שזה לא יהיה רק לשנתיים ובוא נמשיך עם זה עוד, אבל לתקן את החוק תמיד אפשר. ריכוז השיקולים לכאן או לכאן מביא אותנו למסקנה שזה ההסכם הטוב ביותר בעת הזאת".

ח"כ אילן גילאון אמר: "רשות השידור היא משל למה שמתרחש כאן – מצב של 'לכו תחפשו את החברים שלכם'. צריך להפסיק את הטיפול כמו ברגל סוכרתית. הנושא הקריטי ביותר הוא מיקור החוץ, אנחנו לא צריכים להסכים לדבר הזה בשירותי נקיון, אז בשירותי תוכן? הדבר הזה לא יעלה על הדעת. צריך למזער את הנזק לכמה שפחות אנשים. כששואלים כמה זה יעלה – איש לא יודע לענות על הדבר הזה, וזה חייב להיענות". גילאון העיר בקריאת ביניים שמיקור החוץ של החדשות יעבור לשמות כמו דרהי ואלוביץ ופילבר אמר בתגובה: "בחוק הזה אף אחד משני האנשים שהזכרת לא יכול לקבל את החוזה".

ח"כ עיסאווי פריג' אמר: "אין שידור ציבורי בלי חדשות עצמאיות. ההבדל בין אקטואליה לחדשות לא ברור, אין לזה גבול וזה לא אפשרי".

יו"ר אגודת העיתונאים בת"א, רותם אבורצקי, אמר: "אין קשר בין החוק המקורי למה שנמצא כאן בחדר. שלום קיטל הקים את חדשות 2 בחודשיים, אז אפשר להקים בחצי שנה שלוש פעמים חטיבת חדשות מפוארת למופת – אם רק רוצים. אנחנו רוצים להקים חטיבת חדשות חזקה כמו שאנחנו חולמים עליה שנים. יש כאן בלבול בין חדשות לאקטואליה, אבל אין שום בלבול. יש חדשות ויש אקטואליה רכה כמו תוכניות בוקר".