פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הגולש יגיד שאמנון אברמוביץ או יונית לוי שמאלנים – אבל יצפה בחדשות 2"

      עורכי אתרי האינטרנט הגדולים צללו היום בכנס DIGIT למלכודות הקליק-בייט. אורי רוזן: "הקריצה לימין היא לא בקורלציה לטראפיק. ynet לא נענשו בטראפיק בהתנגדות שלהם לביבי. ערוץ 20 לא משיג רייטינג יוצא דופן"

      כנס Digit 2016 (צילום מסך)
      "אין ארוחות חינם". כנס DIGIT (צילום מסך)

      "המצוקה האמיתית בישראל שהאתרים מתמודדים איתה היא לייצר תוכן שלא מתיישר עם 85% מהציבור. לפעמים העובדות והמציאות לא מתיישרות עם הציבור. הצדעה בדום מתוח זה מקליק", כך לדברי אודי הירש, המשנה לעורך וואלה! NEWS בפאנל שעסק בנושא "כיצד משפיעיות עלינו מלכודות הקליקים" שנערך בכנס DIGIT שנערך היום (שני) במרכז הבינתחומי הרצליה. בפאנל השתתפו גם מנכ"ל ועורך מאקו אורי רוזן, פרופ' יאיר עמיחי המבורגר ומנכ"ל WEB DONE מיכל שרייבר.

      רוזן, שלא הסכים עם הירש, אמר כי "הקריצה לימין היא לא בקורלציה לטראפיק. ynet לא נענשו בטראפיק בהתנגדות שלהם לביבי. ערוץ 20 לא משיג רייטינג יוצא דופן. הגולש יגיד שאמנון אברמוביץ או יונית לוי שמאלנים – אבל יצפה בחדשות 2".

      פרופ' עמיחי המבורגר התייחס למלכודת הקליק-בייטס ואמר כי "הכל כשר – אבל הרייטינג יוצר אינפלציה וחוסר אמון. אנחנו יודעים שאנו מכורים אבל לא יכולים שלא לגלוש באתרי חדשות". הירש אמר כי "כל שנה יש 'גוועלד' אחר, השנה זה הקליק-בייט. ההיסטריה קצת מוגזמת. אני לא חושב שהאינטרנט המציא משהו שהטלוויזיה או העיתון לא המציאו לפניו. להציג את התמונה כאילו שהעבודה באינטנרט יותר שטחית זה להחטיא את המציאות".

      רוזן הוסיף כי "ההבדל הוא במדידה ובמיידיות של הפידבק. היום יש מערכות למשל שמראות איזו כותרת יותר מקליקה. אבל מה שחשוב זה לשים את הבנאדם מלמעלה. אחרי כמות בלתי מוגבלת של באנרים אנשים לא יראו תוכן, ולכן צריך בסוף את הבנאדם, העורך שמשגיח על האתר. צריך שלא כולם ישימו תמונות בבקיני או את שי חי. המטרה לא יכולה להיות רק של קליקים".

      בנוגע להשקעה בתוכן או בשיווק, רוזן אמר כי "פעם היית צריך להביא את האנשים ממקומות שונים. כמו רשתות חברתיות. זה כבר לא רק ההומפייג'. הקהל מגיע מפושים ואפליקציות ופייסבוק. נכנסו גורמים מתווכים". עמיחי המבורגר הגיב ואמר כי "אין ארוחות חינם. האתרים באינטרנט זה מוצר חינמי אבל החברה צריכה לעשות כסף. פעם היחס היה 20% צהוב 80% רציני - היום זה ההיפך. צריך קליק-בייט כי משם מגיע הכסף". רוזן אמר בתגובה כי "לתקוף את האינטרנט זה סתם פופוליטי. אנשים באינטרנט כי זה מעניין".

      למה הכל צהוב?

      מיכל שרייבר אמרה כי "צריכת האינטרנט של היום היא לא צריכת התוכן של פעם, כשקראת עיתון והקדשת לו את כל תשומת הלב. היום כולם צורכים מידע באינטרנט תוך כדי עשייה של דברים אחרים - וזה מה שמייצר את סוג התוכן באינטרנט. גם לא היתה תחרות לפני עשר שנים מול פייסבוק אלא רק מול הפרינט".

      עמיחי המבורגר התייחס להשתלטות של הסיקור הצהוב על האינטרנט, ואמר כי "זאת בעיה שלא הצלחנו להבין – למה הכל צהוב, למה אין קשר בין הכותרת לכתבה. למה בוחרים בכותרות שאין בינם לבין הכתבה כלום?".

      רוזן הגיב לכך ואמר כי דווקא יש מגבלה בשימוש במלכודת הקליק-בייטס: "אחד הדברים שחשובים בתוכן זה האלגוריתם בגוגל ובפייסבוק. אם מישהו נכנס לכתבה וחזר אחורה מהר – אז הוא בעצם 'גילה' לפייסבוק או לגוגל שהוא ברח מהר כי לא היה מרוצה מהתוכן בפנים. ואז המשתמש נענש על ידי פייסבוק וגוגל. מי שלא מוריד את כמות הקליק בייטס – נענש על זה".

      על התחרות הגוברת בין האתרים וכלי התקשורת, רוזן אמר כי "כשאתה יודע שאצל המתחרים יעלה עוד רגע אייטם מסוים – אתה לא יכול לרדת מהאייטם ש'ישטוף את האינטרנט'. גם אם הוא לא להיט, גם אם הוא סתם דרמטי ומנופח".

      עמיחי המבורגר אמר כי "אם הקו של פייסבוק ימשיך - אז כל האתרים הישראלים כבר לא יהיו רלוונטיים בעוד שנתיים-שלוש, אנשים לא יצאו מפייסבוק אם יקרה משהו מאוד חריג. אז יש פה מלחמת מאסף". רוזן הוסיף כי "פייסבוק וגוגל לא מייצרות תוכן. מה מחפשים בגוגל? את מה שענקיות התוכן מייצרות". לכך שרייבר הגיבה כי "פייסבוק כן מייצר תוכן. בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו רואים כותרות שמתחילות בפייסבוק. זה לא כמו לפני כמה שנים שהיתה כתבה באתר ואז היו הדים של סטטוסים בפייסבוק".