רדיו קול חי ראיין את דרעי - והתעלם מפרשת השחיתות

אתמול בערב ערך שדרן המהדורה המרכזית של רדיו קול חי, אבי מימרן, ראיון ארוך עם אריה דרעי. בראיון, שנמשך כרבע שעה, דובר על הרבה נושאים – אך אף לא אחד מהם כלל את פרשת השחיתות החדשה שבמרכזה ניצב שר הפנים ויו"ר ש"ס.

אבי מימרן, אתמול היה לך ראיון ארוך בתחנה עם אריה דרעי – איך זה שלא שאלת אותו כלום על החקירה?

"ראשית, מלבדי אף אחד לא ראיין אותו. שנית, הראיון נמשך 12 דקות ובתיאום עם הדוברות של הלשכה שלו, הם אמרו שאני יכול לשאול על החקירה, אבל התשובה שאקבל תהיה ש'הוא סומך על רשויות החוק ואין לו מה להוסיף על מה שכבר נאמר'. כדי לא לצאת דביל, העדפתי לא לשאול אותו ואם הראיון הזה זכה לתקשורת ויח"צ – אז זה רק בגלל שלא שאלתי"

אז בנית על זה שלא תשאל כי התשובה שלו גם ככה תהיה לא מעניינת?

"לא, אמרתי מה יהיה מעניין בראיון? – היעדרותה של השאלה".

אני לא מבינה – הרי התפקיד שלך כעיתונאי זה לשאול שאלות.

"אבל אם אני יודע מראש מה התשובה שאני אקבל בעקשנות ואני לא אצליח להוציא ממנו שום מילה מעבר, אז אני מראש אומר אוקיי, אז אני לא שואל ואל תענה לי איזו תשובת דובר לקונית שאומרת - 'אין לי מה להוסיף, אני בטוח אני סומך על רשויות החוק וכשיקראו לי לחקירה אני אשתף פעולה ואמשיך לעבוד כרגיל'. הוא אמר את זה 30 פעם, בכל נאום אפשרי בחודשיים האחרונים. אז אשאל אותו עוד פעם - 'לא אבל בכל זאת איך אתה מרגיש ואחיך זומן לחקירה', והוא יגיד לי 'אני לא רוצה לדבר על זה, אני אמרתי שאין לי מה להוסיף'. ואז אני אמשיך - 'אבל על מה מדובר, על הדירה בספסופה'? והוא יענה 'אני לא רוצה להוסיף'".

יכול להיות שזה היה הופך להיות מספיק מעניין אם הוא היה מתעצבן או אם היית לוחץ אותו לפינה. יכול להיות שזה כן היה שווה משהו בסוף – אתה לא יודע מה היה יוצא.

"יכול להיות, אבל בגלל שהוא ידע שזה צפוי להיות והכינו אותי לזה, אז ידעתי שלא משנה מה אני לא אעשה הוא יודע שהוא יתראיין וישאלו אותו על זה והוא מוכן לזה. אז אני דווקא באתי אליו בשאלה – תגיד איך אתה מרגיש בימים אלו – לא חקירה, אלא שאלה כזאת, וכולם מבינים שאני מדבר על החקירה. הוא ענה לי 'לא קל'. אני הצלחתי להוציא ממנו הרבה יותר אמפטיה ורגש על מה שעובר עליו מאשר אם הייתי שואל אותו טכנית על החקירה".

כן, אבל אתה יודע איך זה נראה מהצד עם כל הפרסומים שיש על רדיו "קול חי" ועל האחיזה שיש לדרעי בתחנה ועל איך שהוא שולט בה – אתם מביאים אותו לראיון, ואתם לא שואלים אותו את המינימום שאתם צריכים על הדבר הזה.

"אני לעולם לא אוכל להוכיח שאין לי אחות אבל אני אנסה. הראייה היא שכשאני מראיין אנשים אחרים שהם לא אריה דרעי בעצמם על אריה דרעי – אני טוחן לו את השאלות הכי קשות שיכולות להיות. מיד אחריו ראיינתי את יוסי אליטוב, עיתונאי בכיר במגזר החרדי, ושאלתי אותו מה יקרה עם ש"ס בלי אריה דרעי והאם אריה דרעי צריך לפרוש והאם החשדות חמורים באשר להמשך הפרסומים. כלומר, אם היה כאן משהו לא תקין ולא ראוי ולא אתי – אז גם את השאלות האלה לא הייתי שואל, אבל גם אם זה היה שר אחר שהתבטא על אותו נושא כל הזמן עם אותו משפט בכל ראיון בתקשורת ומעולם לא הוסיף מילה לפה ועוד שום עיתונאי לא הצליח להוציא ממנו מילה אחת מעבר ורבים וטובים ממני ניסו".

אז מה? גם כשביבי מוציא הודעה לעיתונות אחרי פיגוע, עם הנוסח הקבוע שהוא יפעל נגד הטרור וכו' – כולם ממשיכים לצטט אותו כי הוא רה"מ וזאת המנטרה שלו, למרות שהוא חוזר עליה.

"אז לכן, אם את רוצה לצטט תשובה של אריה דרעי על החקירה מהראיון שלי איתו – השאלה היתה 'איך אתה מרגיש בימים אלה', תשובתו היתה 'לא קל לי, אני עובר תקופה קשה, אני בכל זאת מנסה להמשיך לעבוד כרגיל".

אבל לא שאלת אותו על החשדות עצמם. לא שאלת אותו מהגישה הזאת כלום – לא איך הוא מרגיש.

"אם הייתי שואל אותו על החשדות עצמם הייתי מקבל תשובה הרבה יותר סגורה מהתשובה שהוא נתן לי על התחושה שלו. הוא היה אומר לי מיד, אני לא רוצה לדבר על זה בתקשורת".

אוקי, אבל זה עדיין התפקיד שלך לשאול אותו וגם אם הוא יגיד את התשובה הלקונית הזאת.

"לא נכון. אני חושב שלעיתונאי, ברגע שהדוברות אומרת לו דברים מאוד ברורים לפני זה, שאם השאלה הזאת תישאל (ולגיטימי, אתה יכול לשאול) אז זאת התשובה שאתה תקבל, יש מקום להגיד רגע - אז האם אני מוותר על זה או שאני בכל זאת שואל למרות שאני יודע מה התשובה שאקבל. אני לא חושב שאני עושה הנחות לאריה דרעי, מהשבועיים-שלושה אחרונים שוחחנו עם הרבה מאוד פרשנים ועיתונאים ואנשי משפט על החקירות נגד אריה דרעי עם השאלות הכי קשות ואני לא מרגיש מעבר לזה שאני צריך להתנצל על משהו להבהיר משהו. אני בטוח שאם רזי ברקאי היה מקבל את אריה דרעי בתוכנית שלו, והוא היה שם וטו שהוא מוכן שידברו איתו על הכל חוץ מהחקירה, הוא היה עדיין מראיין אותו".

אני חושבת שרזי היה שואל את השאלה שהוא צריך, למרות האיסור.

"הוא היה שואל אותו בדיוק מה ששאלתי רק הפוך – היה אומר לו תראה אני יודע שאתה לא אוהב שאנחנו מדברים על זה, אבל בכל זאת תגיד איך אתה עובר את הימים האלה. ככה עיתונאי שדר רדיו מתנהל. אנחנו לא עיתון ולא אתר אינטרנט. רדיו זה עסק דינמי וככה זה עובד".