פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סנאףצ'ט: עורכי חדשות - איפה אתם?

      התחרותיות שאין לה גבול, בשילוב הבנה בעייתית של מהו "ערך עיתונאי" מעבירה עורכים ומפיקי חדשות על דעתם בחיפוש אחר הפורנוגרפיה של המוות - בדיוק כפי שאנחנו חוזים בלופ בלתי נגמר מאתמול בלילה

      פיגוע ירי במתחם שרונה, תל אביב. יוני 2016 (מגד גוזני)
      חוששים לוותר על הסקופ. הפיגוע בשרונה (צילום: מגז גוזני)

      מצלמות אבטחה שמתעדות כל פיסת רחוב 24 שעות ביממה הפכו כבר מזמן למצרך עיתונאי מבוקש בעיתות חירום. התחרותיות שאין לה גבול, בשילוב הבנה בעייתית של מהו "ערך עיתונאי" מעבירה עורכים ומפיקי חדשות על דעתם בחיפוש אחר הפורנוגרפיה של המוות, בדיוק כפי שאנחנו חוזים בלופ בלתי נגמר מאז אתמול בלילה.

      פיגוע הוא דבר אסוני, טראגי. ברמה הלאומית וברמת הפרט. עצב וחרדה מעורבבים אחד בשני תמיד היו ותמיד יהיו החומרים שמהם עשויה הצלחה. קמפיינים פוליטיים מוצלחים ביותר נבנו תוך כדי פריטה על החרדה והעצבות. רבבות של גיליונות עיתונים נמכרו בזכות התמהיל המוצלח הזה. לכן לא באמת צריכים להיות מופתעים כשמישהו בחדשות 2, 10, או אתרי החדשות באינטרנט (כולל וואלה) מחליט לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה, ולהראות הוצאה להורג בשידור חי.

      אבל למה בעצם? איפה עורך החדשות? מה עם שיקול דעתו? הרי בלתי סביר להניח שעורכי החדשות בכל כלי התקשורת הגיעו לאותה מסקנה ששידור הוצאה להורג הוא אקט רצוי שמביא תועלת לצופים. יש כאן משהו נוסף - החשש מהוויתור על הסקופ (עד כמה שסרט אבטחה של הוצאה להורג יכול להיחשב כסקופ).

      אמש, ללא אזהרה רצינית, בשעה שהמונים יושבים מול המסך וצופים בסיקור הפיגוע, החלו ערוצי הטלוויזיה בזה אחר זה לשדר סרטון סנאף שבו רואים את שני המחבלים קוטלים בקור רוח מקפיא את המבלים ב"מקס ברנר". סרטון זוועה שנדחף לגרון של כולנו בלי שום יכולת לומר לא.

      בעיני, זהו הטרור האמיתי. 4 בני אדם נהרגו בתל אביב, ועוד מיליון אם לא יותר צפו ברגעי הזוועה הזאת ונחשפו לוויזואליה של הטרור כפשוטה. הצלקת שמותיר הסרטון הזה בקרב יותר מדי אנשים היא בדיוק ההוויה שמייצרת את התודעה אליה מכוונים הטרוריסטים.

      יותר מדי פעמים, במיוחד בעת שידורי חירום, הופכים כלי התקשורת בישראל ללא יותר מצינור חלול שמעביר את המידע מהשטח אל הציבור. ברצות קצין המשטרה, הציבור ייחשף לסרטים קשים. ברצות דובר צה"ל, הציבור ייחשף למידע כזה או אחר. ברצות טרוריסט מעזה, הציבור יקבל תמונת אינסטגרם תמימה ויחשוב שמדובר במחבלים. לרצונו או אחריותו של עורך החדשות, למוצר העיתונאי שהוא מגיש לצופיו וקוראיו כמעט שאין ביטוי.

      הכותב שימש בעבר כעורך הראשי של nana10