מערכת היחסים בין כתבים לדוברים תמיד סובלת ממתיחות מסויימת, ואף יכולה להגיע לעויינות, אבל שפל חדש נרשם אתמול (ראשון) בין ראש דסק תחקירים בגל"צ, אבנר הופשטיין, לדוברת עיריית בת ים, חמוטל כהן.
בתחילה העלה הופשטיין פוסט בפייס עם צילומי התכתבות וואצאפ בינו לבין כהן ובו כתב: "תארו לעצמכם, דמיינו בנפשכם, סתם כתרגיל מוחי לקיץ מהביל - מה היה קורה לו הייתי פונה לדוברת של רשות מקומית כלשהי בכינוי "מזרחית" או מזרחיסטית" או "אישה שחורה".
"רק דמיינו את המהומה (המוצדקת) שהיתה פורצת: הקריאות לפטר אותי, המאמרים חוצבי הלהבות, הצווחות בכנסת, המערכונים שזה היה מפרנס. דמיינו בנפשכם את הסיטואציה הזאת. ועכשיו קיראו את ההתכתבות הזאת שלי עם דוברת עיריית בת-ים (בחורה שלמיטב זכרוני מעולם לא פגשתי ומעולם לא החלפתי איתה מילה). בבקשה:".
"למרות שאין לי תחנת רדיו - יש לי מילים, דעות וביקורת"
לאחר שראתה את הפוסט של הופשטיין, כהן פרסמה בעמוד הפייס שלה פוסט ובו כתבה: "נמנעתי עד היום מלהעלות פוסטים על עבודתי בבת ים. נמנעתי כי יש לי המון מה לומר, לא תמיד זה פופולארי אבל אז הגיע תחקירן גל"צ בשם אבנר הופשטיין והחליט לעשות לי שיימינג. אבל השיימינג הזה בעיקר חושף את פניו של מי שלא די לו בכוח העצום שיש לו באמצעי המדיה ומנסה עכשיו גם להלך עליי איימים ברשתות החברתיות".
"אז ככה, התמזל מזלי לעבוד בבת ים. התמזל מזלי לחוות מקרוב מאוד את יחסי הכוח האמיתיים במדינת ישראל. את כוחן של האליטות, את אופן החלוקה הלא שיוויונית של משאבי המדינה שמפלים באופן גס את הפריפריה החברתית והג"ג, ואת תפקידם של אמצעי התקשורת בשימור יחסי הכוח האלו (ואסייג ואומר שיש גם יוצאים מן הכלל). בת ים, ואני כמי שמייצגת אותה תקשורתית, חווה פעם אחר פעם את חבטת כל אלו שחוששים שמא תרים את ראשה, את הסיקור המתנשא, הפטרוני והלא הוגן שיש כלפיה (מצד חלקים בתקשורת ולא מצד כולם). ועל כך לא יכולתי לשתוק עוד. לא כאזרחית, לא כדוברת, לא כמי שנוהגת לא פעם כלביאה שמגינה על גוריה".
"אבל אז הגיע הופשטיין והפך את ההתכתבות הפרטית שלנו לנחלת הכלל. 'אני שואל שאלות - את עונה' הוא כתב לי 'ממתין בסבלנות שתעשי את עבודתך (עליה אני משלם)' - ככה בכוחנות, פטרונות ומיזוגניות של מי שמנסה להפעיל עליי שרירים. ובהתנהגות זו הוכיח את מה שטענתי ואני מוסיפה לטעון: את מנסה לערער על יחסי הכוח - תחטפי, תעזי למתוח ביקורת נבייש אותך בפומבי. את השד שאותו צריך לכלוא בבקבוק שהשתחרר לדאבון ליבם של אנשים מסויימים. ולמרות שאין לי תחנת רדיו - יש לי מילים, דעות וביקורת שאותה לא אחסוך ואותה אמשיך לומר בכל הזדמנות, גם במחיר של התמודדות מול ביריונים עם כוח, משדר וזמן אוויר".
"ההתכתבות בינינו חדלה להיות פרטית כשהיא כוללת ביטויים גזעניים"
הופשטיין הגיב לפוסט של כהן וכתב: "טוב נו. אינני יודע אפילו מאיפה להתחיל. ראשית, איני מכיר את הדוברת. מעולם לא מנעתי ממנה ביקורת והביקורת שלה למען האמת לא כל כך מעסיקה אותי. אנחנו בדסק התחקירים חשפנו שחיתויות קשות בעיריית בת ים ובית המשפט המחוזי קבע שהן נכונות אחת לאחת. נמשיך לעשות זאת. כנראה שהיא והבוסים שלה לא מתים על זה ומכאן השינאה התהומית אלי. היא רשאית להשמיע ביקורת כנגד התחקירים שלנו כל אימת שהיא חפצה. לא זכור לי שעשתה זאת. אבל קדימה הפועל".
"שנית, פניתי אליה בלשון נקיה ומנומסת לעדכן אותה ששלחתי שאלות ומבקש את אישורה. אני מניח שהשאלות מטרידות אותה - בכל זאת לא נעים להעביר שאלות קשות לבוסים...בתגובתה היא קבעה שאינה "מתפעלת מתקשורת מטעם"...במילים אחרות: פניתי אליה בנימוס עם שאלות שאכן תפקידה (מה לעשות) להעבירן הלאה והיא בתגובה החליטה לכנות את דסק התחקירים שלנו בכינויי גנאי פוגעניים. מכאן הגיעה תגובתי הצינית ולא משום מקום אחר. אכן - כאשר דוברת קוראת לנו "תקשורת מטעם" אני מבהיר לה שמבחינתי התקשורת בינינו תצטמצם לשאלות (שאשאל) ותשובות (שהיא תתן). זאת דרכי גם להגן על עצמאות הדסק וכבודם המקצועי של העוסקים במלאכה".
"שלישית, תגובתה אכן גזענית לחלוטין ולטעמי חורגת מגבולות המותר. איני נוהג להאשים דוברים בחטאי שולחיהם ולא זכור לי שניהלתי אי פעם ויכוח עם דובר בפומבי בוודאי לא ברמה האישית. אני מעריך את עבודתם של הדוברים, במיוחד כאלה המשרתים ארגון במצוקה (ועיריית בת ים היא ארגון במצוקה מתמשכת). אבל במקרה זה אין מדובר בשיימינג אלא בשקיפות. וההתכתבות בינינו חדלה להיות "פרטית" כשהיא כוללת ביטויים גזעניים".
"חמוטל כהן, על כל הבעייתיות שבהתנהלותה, היא קודם כל בעיה עבור עיריית בת ים ותושביה וכשהיא מייצגת אותם בצורה כזאת היא מבישה אותם ולא להיפך. ולכן החלטתי (באופן חריג) לחשוף את ההתכתבות בינינו. אני מקווה שהממונים על גברת כהן יעמידו אותה במקומה ויבהירו לה שכך לא מתנהג דובר מקצועי. אין לי ציפיות מפליגות אבל מן הראוי היה שכך יהיה. בינתיים אמתין לתשובות לשאלות ששאלתי. בסוף - זה מה שחשוב".
"דרכם של גזענים פריוולגים - להסית את הדיון ולייחס לך את גזענותם"
היום פרסם הופשטיין פוסט נוסף ובו כתב: "לאחר בדיקה מתברר כי אותה הדוברת השמיעה הערות גזעניות דומות (ואף חמורות יותר) כלפי חייל בדסק התחקירים אשר התקשר אליה שבוע קודם לכן וביקש תשובות לשאלות (שוב, שאלות הנוגעות להתנהלות העיריה). ההשתלחות ההיא מתועדת והיא ממחישה כי אין פה מעידה חד-פעמית אלא השקפת עולם סדורה (ומעוותת). החייל אף ביקש ממנה לחזור בה מהדברים החמורים - והיא סירבה בתוקף והבהירה: "אני עומדת מאחורי מה שאמרתי".
"אני חושב שזה חמור שבעתיים כאשר דוברת אומרת דברים מן הסוג הזה לחייל במדים, שאינו יכול להשיב או להתגונן. חיילי דסק התחקירים (כמו כל חיילי גלי צהל) אינם אחראים לכל העוולות בחברה ואינם צריכים להיות מושא למשטמה ושינאה של גורם רשמי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעובדת ציבור. אני חושב שמן הראוי שהממונים על הדוברת הזאת יקראו לשיחה ויעמידו אותה על מקומה".
חמוטל כהן מסרה בתגובה לוואלה ברנז'ה: "אפשר להניח שהדברים לא נאמרו בחלל ריק. זאת המשכיות של משהו ולא הגיע פתאום משום מקום. דרכם של גזענים פריוולגים בעמדות כוח להתמודד עם הטענות כלפיהם היא להסית את הדיון ולייחס לך את גזענותם. לצערי, במקום לנהל את השיח האמיתי שצריך להתקיים על מרכז ופריפריה, על יחסי הכוח בחברה וועל עוד מיני רעות חולות שכנגדן הבעתי את מחאתי, השיח נלקח על ידי הופשטיין למקום של כתב שהחליט להעניש דוברת כי לא דיברה אליו יפה. ככה עושים ספינים, ככה מרדדים את השיח הרדוד ממילא שקיים כאן. ככה הופכים את הטפל לעיקר ומתחמקים מדיון ציבורי חשוב. העיקר שהגבר יעמיד במקומה את האישה".
אבנר הופשטיין מסר בתגובה: "אין לי מושג ירוק (או לבן) מה הדוברת רוצה כיוון שמעולם לא הייתה לי כל התנהלות מולה - לא לטוב ולא לרע. כל דובר רשאי לפרוק עלי את כל זעמו ותסכוליו מתחקירינו - ובלבד שלא ישתמש בביטויים גזעניים. בעיניי הדוברת חצתה קו אדום במיוחד בכל הקשור לחייל במדים שאינו יכול להגיב או להתגונן. בינתיים, אני ממשיך להמתין לתשובות לשאלותיי הנוגעות לכספי ציבור".