התאגיד רכש מבנה קבע בי-ם, אך ההסכם עמוס חורים

בעוד הפולטיקאים ממשיכים לריב על האחיזה בתאגיד השידור החדש, מתברר כי גם בצד הטכני, פעילותו העתידית רצופת סימני שאלה. החוק קובע כי התאגיד ישדר מירושלים, אך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר באופן זמני שהתאגיד ישדר ממודיעין – והנושא עבר לבג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו עיריית ירושלים ומספר ח"כים (רועי פולקמן, מוטי יוגב, אראל מרגלית חיליק בר ונחמן שי). בתאגיד הבהירו כי הם אינם מעוניינים לשדר מאולפני רשות השידור. בשבוע שעבר אף פורסם כי מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, וסמנכ"ל הכספים, רן היילפרן, חתמו על רכישת מבנה הקבע בירושלים בסכום של כ-90 מיליון שקל.

הבעיה הראשונה בשידור מירושלים קשורה לעובדי הרדיו של התאגיד: מלבד עובדי רשת ב' (שישדר מהלני המלכה) – רדיו רקע, רשת א' ורשת ג' - ישדרו מתל אביב. במקרה שלהם, המעבר לתל אביב יהיה קבוע וייתכן שאף לא חוקי - כי התאגיד אמור לשדר מירושלים. בתאגיד מבהירים כי כמו שמתחייב בחוק, עיקר שידורי הרדיו של התאגיד יהיו מירושלים ובכללם רשת ב'. השידורים ברשתות השונות יחולקו בין ירושלים לתל אביב בהתאם לתכנים ולצרכי ההפקה תוך הקפדה על מילוי החוק.

בהקשר זה, עובד ברדיו של רשות השידור סיפר לוואלה ברנז'ה כי "התראיינתי לתאגיד לפני כחודש, לפני הסערה של דחיית התאריך והבג"ץ של מודיעין, והם שאלו אותי 'אם לא נעבוד מירושלים - מה תעשה?', עניתי שלא אשתף פעולה כי זה בניגוד לחוק. הם היו קצת בהלם, כי כולם כל כך תלויים בהם ומוכנים לנסוע לכל מקום. אבל במקרה שהתאגיד ייצא מירושלים - כ-900 משפחות ייפגעו מהמעבר הזה".

בעיה נוספת טמונה בעסקת הרכישה של מבנה הקבע של התאגיד - שעליה דווח בשבוע שעבר. התאגיד רכש מבנה בן 5 קומות בירושלים, אך בפועל מה שנרכש הן הקומות העתידיות. כלומר, בתאגיד מדברים על בניית עוד 5 קומות שלא מאושרות. תהליך האישור לוקח יכול לקחת עד שנתיים – מה שאומר שבכל מקרה התאגיד לא יעבור למשכן הקבע בעיר הבירה עד 2018.

בתאגיד טוענים כי במידה והתוכנית לבניית הקומות העליונות, שאושרה כבר להפקדה, לא תצא לפועל – אז במסגרת ההסכם התאגיד יוכל להשתמש בקומות התחתונות, שכבר בנויות. אבל יש לזכור כי שטח זה לא יספיק לצרכי התאגיד. בקומה התחתונה אין 8,000 מ"ר שהתאגיד מחפש אלא 6,000 מ"ר - והתאגיד גם לא מקבל את כל הקומה.

סוגייה נוספת נוגעת למסמך ההבנות שהתאגיד הציג לבג"ץ בדיון. אי אפשר להתעלם מכך שהפרסום על חתימת החוזה של מבנה הקבע בירושלים התרחש ביום שבו התאגיד היה אמור להעביר את נימוקו לבג"ץ על המעבר למודיעין. כלומר, האם זהו חוזה שנועד להניח את דעתו של בג"ץ, והאם הסעיף של שלב ההבנות שבעל פה אכן ימומש בפועל? בתאגיד אומרים כי הסכם ההבנות לרכישת מבנה הקבע נחתם כבר לפני כחודשיים. ההסכם אושר במועצת התאגיד לפני כשבועיים ובאישור משרד האוצר נחתם החוזה הסופי של העסקה, ללא קשר לדיון בבג"ץ ובמטרה לשדר מירושלים באופן קבוע החל מאוגוסט 2018.

סגן ראש עיריית ירושלים - עופר ברקוביץ, ממובילי המאבק להשארת התאגיד בעיר – אמר כי "רכישת מבנה הקבע היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור ובפני בג"ץ לקראת החלטותיו. אנחנו דורשים את פעילות התאגיד מירושלים מיומו הראשון ולכך חשיבות קריטית. כבר היום אנשי התאגיד מסננים את העובדים הירושלמים ודוחקים אותם החוצה בכך שמעבירים את עיקר פעילות הרדיו לתל אביב. בנוסף, למבנה האמור לא קיימים האישורים לתוספת קומות ולא ניתן להבטיח את לוחות הזמנים. אני מקווה כי באין מנהיגים בישראל, בג"ץ יעשה את העבודה ויורה לתאגיד, על כל מחלוקותיו, לפעול בירושלים כבר בתחילת דרכו כדי לשמור על שלטון החוק ועל מעמדה וחוסנה הכלכלי של ירושלים".