"בתקופת ההתנתקות התגוררתי בעמונה, הייתי רצה מאולפן לאולפן ודיברתי על המתנחלים ויצאתי עם לקח שאני מוכנה לשתף פעולה עם עיתונות צהובה. גם היום אני כותבת בעיתון שהוא רוצה למכור" - כך אמרה היום (שני) כתבת "ידיעות אחרונות" יפעת ארליך בכנס "קטיף" לציון 11 שנים להתנתקות העוסק בשאלת האחריות הלאומית. בכנס התקיים פאנל בנושא תקשורת "צהוב או כחול לבן מהו צבעה של התקשורת" שנערך בהנחייתו של כתב ערוץ 10 רועי שרון ובהשתתפותם של יפעת ארליך, פרשן "הארץ" אורי משגב ומנכ"ל רדיו תל אביב אבי משולם.
"אני חושבת שבני אדם לא מפנים, מפנים זבל. התקשורת היא צהובה והיא אוהבת דברים מסוימים. בהתחלה הסיקור בהתנתקות היה לקראת הפינוי והאנשים שהולכים להחריב את הממלכה ואז בסוף אלו היו האנשים הבוכים שפונו מבתיהם. עיתונות דעתנית שהייתה מוכנה לשתוק ולאבד את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה - זה דבר שעדיין לא עיכלנו את המשמעות שלו. היה פה אדם שכולנו הערצנו אותו, שילמנו מחיר של הדורסנות שלו לסובב את כולם ואנחנו לא ידענו איך להתמודד עם זה. לא היו אז עיתונאים ישרים מספיק כדי לצעוק את הדבר הזה ולהתקומם. גם היום התקשורת מאוד אוהבת מתנחלים בתנאי שהם מתים וגם בעיתון שאני כותבת חוטאים בזה".
אורי משגב אמר כי "לצאת מהארון זה לא לצאת במרכז קטיף ולהגיד אני התנגדתי להתנתקות. כעיתונאי צעיר, לי הפריעה בהתנתקות המילה התנתקות. עיתונות תפקידה להיות מדווחת ומסקרת זאת בניגוד לעיתונות דעתנית. הציפיה העיקרית מעיתונות מדווחת ומסקרת היא שתהיה מדויקת ויבשה ותקרא למהלך כזה כפי שצריך לקרוא נסיגה או פינוי".
אבי משולם אמר: "אני מודה שאני התנגדתי להתנתקות גם מתוך המקום הפוליטי. אני חושב שמאלני אמיתי היה צריך להתנגד למהלך. ניהלתי מערכת באותו זמן ולא משנה מה שניסיתי לעשות כולל לקחת את החבר'ה לעזה או לכתוב בלוג מגני טל ולתאר צעד אחרי צעד את מה שקורה. בסופו של דבר גם אני השתכנעתי ושגיתי. שגיתי שהשתכנעתי שהממלכה בסכנה. יש דברים שאני מצטער עליהם כאיש תקשורת כי סיפרו לנו סיפור שהוא טוב. זה שווק טוב וזו הייתה דרמה. זה הסיפור הכי טוב לתקשורת. הוא מצולם נכון, נראה טוב, יש בו חיילים שמגיעים עם מדים, הדגל נמצא ואנשים בבית בוכים. סיפור קלאסי לסיקור. הצבא והממשלה קבעו פה עובדות".