חקיקה בנושא תקשורת: הח"כים לא רוצים להסתבך

במהלך מושב הקיץ של 2016 עלו להצבעה בכנסת ארבע הצעות חוק בנושאי תקשורת – מי מהח"כים תמכו בהצעות, מי התנגד – והאם הם מגיעים מהאופוזיציה או מהקואליציה? וואלה ברנז'ה בודקת את מי באמת שירתו הח"כים

ישלוט בענף בהיקף חריג? פטריק דרהי (צילום: שמואל נחמני)

במהלך מושב הקיץ של 2016 עלו להצבעה בכנסת ארבע הצעות חוק בנושאי תקשורת, שכולן עלולות לפגוע באינטרס הציבורי לתקשורת חופשית ומשפיעה. בניגוד להצעות חוק רבות בכנסת, שבהן ניכרת חלוקה דיכוטומית של דפוסי ההצבעה בין הקואליציה והאופוזיציה - במשמר החברתי אומרים כיי בהצעות החוק האלו ניכרת התגייסות של ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, לתמיכה בחקיקה שמשרתת פעמים רבות את בעלי השליטה בכלי התקשורת – ולאו דווקא משרתת את הציבור.

חוק השידור הציבורי הישראלי: החוק, שאושר בכנסת ב-3 באוגוסט, נועד במקור להביא לדחייה של כמעט שנתיים במועד הקמתו של תאגיד השידור הציבורי החדש. התכלית המוצהרת של החוק הייתה הרצון לאפשר לתאגיד השידור החדש זמן להתארגנות, בטענה שלא יהיה מוכן במועד המקורי שנקבע ובטענה שההתארגנות המוקדמת תפגע בעובדי רשות השידור. בסופו של דבר, החוק עבר במתכונת מרוככת, שדחתה את תחילת שידורי התאגיד בכמה חודשים בלבד ולא כפי שתוכנן במקור.

בהצעת החוק תמכו 41 ח"כים: בין התומכים נמנו כל חברי הקואליציה שנכחו בדיון, כולל דוד ביטן ויואב קיש (ליכוד), ניסן סלומיאנסקי ומוטי יוגב (הבית היהודי) יצחק כהן ויעקב מרגי (ש"ס), רועי פולקמן (כולנו), ועוד; כל הח"כים שנכחו בדיון ממפלגות המחנה הציוני ויש עתיד. שלושה ח"כים התנגדו (תמר זנדברג, זהבה גלאון ואילן גילאון ממרצ); שישה ח"כים נמנעו, ביניהם מירב מיכאלי (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד) וארבעה ח"כים מהרשימה המשותפת, כולל איימן עודה וח"כ אחמד טיבי.

הצעת חוק התקשורת (תיקון - שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל): הצעת החוק עלתה ביוזמת ח"כ נחמן שי ומירב מיכאלי (המחנה הציוני), מיכאל אורן וטלי פלוסקוב (כולנו) וח"כים נוספים. החוק מבקש לאפשר לערוץ i24 News המשדר מישראל לחו"ל, לשדר גם לצופים בישראל, בטענה שיסייע להסברת עמדות המדינה מול דוברי אנגלית וצרפתית החיים בישראל. במשמר החברתי טוענים כי החוק יאפשר לבעלי הערוץ פטריק דרהי, שהוא גם בעל שליטה בהוט, לשלוט בענף התקשורת בישראל בהיקף חריג, ובניגוד לתקנות משרד התקשורת למניעת בעלויות צולבות.

ההצבעה בקריאה טרומית עברה ללא מתנגדים, בתמיכת 41 ח"כים מרוב הסיעות בכנסת, ביניהם שרים כמו יריב לוין ואבי דיכטר (ליכוד), ח"כים כמו דוד אמסלם (ש"ס), שלי יחימוביץ' ואיתן כבל (המחנה הציוני). זו אחת ההצבעות המעטות שיאיר לפיד, טרח להשתתף בהן. הח"כים של מרצ והרשימה המשותפת לא נכחו בהצבעה.

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - זמן תשדירי פרסומת בשידורי רדיו): ההצעה, שיזם ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), מאפשרת לתחנות הרדיו האזוריות להרוויח יותר מפרסום באמצעות הגמשת זמני שידורי הפרסומת, באופן שיאפשר לזכיינים בתחנות הרדיו לשדר רצף ארוך יותר של פרסומות. החוק עבר בתמיכת 55 ח"כים. במחנה הציוני ויש עתיד חל פיצול, כאשר הח"כים נחמן שי, איתן ברושי וזוהיר בהלול (המחנה הציוני), ויואל רזבוזוב ועליזה לביא (יש עתיד) - תמכו; ואילו מירב מיכאלי, איתן כבל ומיקי רוזנטל (המחנה הציוני), לצד עופר שלח ומאיר כהן (יש עתיד) - התנגדו. מלבדם, 4 ח"כים של מרצ והח"כ עבד אל חכים חג' יחיא (הרשימה המשותפת) - התנגדו לחוק.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
ח"כ מיקי רוזנטל (צילום: נועם מושקוביץ)
"עלינו לעקוב אחר ההצבעות שלהם בשבע עיניים, ולהעלות את השאלה, אם כל מה שעמד לנגד עיניהם של הח"כים שהצביעו באופן ששירת את האינטרסים של טייקוני התקשורת, הוא אך ורק האינטרס הציבורי"

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסום סמוי): את ההצעה יזם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), והיא ביקשה לקבוע על כלי תקשורת חובת גילוי במקרים שבהם הם מפרסמים של תוכן שיווקי, ולאסור על תוכן כזה בשידורי חדשות ואקטואליה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמך בה, כאשר לפי הערכות הסיבה הייתה שיש בה פוטנציאל לפגיעה ב"ידיעות אחרונות".

למרות עמדת ראש הממשלה, הצעת החוק נדחתה, הודות להתנגדות נמרצת של ח"כים מכל סיעות הקואליציה: הליכוד, הבית היהודי, ש"ס, כולנו, ישראל ביתנו ויהדות התורה. סיעות האופוזיציה התפצלו: איציק שמולי, רויטל סוויד, יואל חסון וחיליק בר (המחנה הציוני) התנגדו לחוק, בשעה ששבעה ח"כים אחרים מהמחנה הציוני תמכו בו; אחמד טיבי מהרשימה המשותפת התנגד לחוק, ואילו חברת סיעתו עאידה סולימן תמכה. שמונה ח"כים מיש עתיד שנכחו בדיון תמכו בחוק, ביניהם עופר שלח, יעקב פרי ויעל גרמן; כל חברי סיעת מרצ נכחו בהצבעה ותמכו בחוק.

לדברי מנכ"ל המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ': "כשמדובר בחקיקה הנוגעת לאמצעי התקשורת, אנחנו חייבים לזכור שלחברי הכנסת יש אינטרס ברור לקבל סיקור תקשורתי אוהד. לכן, עלינו לעקוב אחר ההצבעות שלהם בשבע עיניים, ולהעלות את השאלה, אם כל מה שעמד לנגד עיניהם של הח"כים שהצביעו באופן ששירת את האינטרסים של טייקוני התקשורת, הוא אך ורק האינטרס הציבורי".

"לח"כים יש אינטרס לקבל סיקור אוהד". מוסקוביץ' (צילום: יח"צ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully