מלך החסימות בפייסבוק: יאיר לפיד

לאדם מהשורה, חסימות בפייסבוק הן לא דבר נעים – אבל כשמדובר בעיתונאים, חסימות מעמודים של פוליטיקאים או של עיתונאים אחרים כבר עלולות לפגוע בעבודה. משיחות שערכה וואלה ברנז'ה עם עיתונאים מכלי תקשורת שונים עולה כי "מלך החסימות" הוא יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כשצמוד אליו ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך הם לא לבד, חברי כנסת רבים וגם קולגות בתקשורת חוטאים בחסימות ברשתות החברתיות.

הבלוגר העצמאי תומר אביטל מ"100 ימים של שקיפות", המסקר את הכנסת, אמר לוואלה ברנז'ה כי "לפיד חוסם את כל מי שלא בא לו טוב. הוא מצייר לעצמו הילה כאילו הוא פוליטיקאי מושלם ובעד שקיפות – אבל ההתנהלות שלו בפייסבוק אינה משקפת זאת. הוא גם לא עונה לשאילתות עיתונאיות - עיתונאים רבים שדיברתי איתם אמרו לי שהוא מסרב בתוקף להגיב לשאילתות לגיטימיות ולא מתנגחות. לפיד לא מרגיש שהוא חייב דין וחשבון לציבור, אבל דרך הפייסבוק הוא מנסה לצייר מציאות מעוותת שבה לפיד תמיד צודק והוא אל".

הוא מוסיף כי "אחרי שכתבתי בפייסבוק שלפיד חסם אותי, הרבה אנשים סיפרו לי שהוא חסם גם אותם – ועל סיבות לא ענייניות. במקרה שלי, הוא העלה פוסט על ביקורת (על כך שצריכה להיות ביקורת וכו') אז כתבתי לו: אם אתה בעד ביקורת למה אתה לא עונה לשאילתות העיתונאיות שאני שולח לך? הוא מחק וחסם אותי. מאז אני כל הזמן רואה אותו כותב דברים נוראיים בפייסבוק – ואני לא יכול להגיב.

אביטל אף מתכוון לעתור לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא, בטענה שפוליטיקאים, כמו לפיד ואחרים, מממנים סטטוסים או משתמשים בצוותי המפלגה כדי להגיב לאנשים בעמודים שלהם. כלומר, הם משתמשים בכספי ציבור כדי לממן טוקבקים מטעמם. לטענתו, "אם לפיד רוצה לחסום זה בסדר, אבל שתהיה שקיפות לגבי כללי חסימה. הכללים שהוא כתב בעמוד שלו לגבי חסימות אינם נכונים – הוא כתב שהוא חוסם את מי שמקלל, אבל הוא חסם אותי למרות שלא קיללתי, שאלתי שאלה עיתונאית לגיטימית".

גם ניר גונטז', כתב מוסף "הארץ", נחסם על ידי לפיד בפייסבוק (לא יכול להגיב) וחסום אצלו לגמרי בטוויטר. "יש מישהו שלא נחסם על ידי לפיד? הוא חוסם ללא הרף. לפיד באישיות שלו מחלק את העולם למעריצים או שונאים. מי שלא עונה על ההגדרות של מעריץ – נחסם. יש עמודים בפייסבוק בסגנון 'גם אותי חסם יאיר לפיד'. פעם מצאתי את עצמי חסום גם אצל נתניהו, ניסיתי לברר מולם אז הם טענו שלאחר בדיקה אני לא ברשימה של החסומים. אבל, באורח פלא בעקבות השיחה – החסימה השתחררה", אמר.

גונטז' סבור כי כשלפיד חוסם עיתונאים, הוא מחבל ביכולת לסקר אותו וגם לבקר אותו: "אם אני לא חשוף לציוצים שלו ואני לא ער להם – זה לגמרי פוגע בעבודה שלי. הבעיה עם לפיד זה שיכול להיות שהוא בכלל לא מבין את זה, כי למרות שיש מי שמגדיר אותו כעיתונאי לשעבר – הוא בעצם אף פעם לא עשה עבודה עיתונאית. הרי אבא שלו פתח לו דלתות, הוא קיבל את הטור, הוא הגיש תוכניות – אבל הוא לא התעסק בעבודה עיתונאית שוטפת נטו. יכול להיות שהוא פשוט לא מבין את זה שהוא פוגע בעבודה העיתונאית בעצם החסימה של עיתונאים רבים".

העיתונאי חיים הר-זהב אמר לוואלה ברנז'ה כי "לפיד חסם אותי, כמו כולם. הגבתי לו בזמנו כשהיה את הסיפור של הפוסט של לפיד נגד נועה לנדאו והמינוי שלה לעורכת המהדורה באנגלית של "הארץ". כתבתי לו שהוא מגה-דוש – ונחסמתי".

ואולם, בניגוד לקולגות שלו, הר-זהב לא רואה בעיה מהותית בחסימה: "אם אני רוצה אני עדיין יכול לראות את מה שהוא מפרסם – ההגבלה היא רק בתגובה, ולמי אכפת? זה לא פוגע בעבודה העיתונאית. אם העבודה של עיתונאי מסתכמת בלקרוא פוסטים בפייסבוק, אז אולי העיתונאי צריך לחשב מיקום מחדש לגבי היכולת העיתונאית שלו. הרבה יותר מדאיג אותי שאני פרסונה נון גראטה אצל שר האוצר כי פירסמתי תחקיר על איך קיבל כסף (לכאורה) מברוני גז טרם הבחירות האחרונות, מאשר זה שמישהו חסם אותי בפייסבוק שלו".

אבל לא רק לפיד עסוק בחסימות תמידיות, גם נתניהו חוטא בפעולה הזאת. יניב דורנבוש ציין כי נחסם על ידי נתניהו, בזמן שדורנבוש היה ראש דסק דיגיטלי ב"ישראל היום". גם העיתונאי ניב ליליאן ציין כי נתניהו חסם אותו ואת עידו קינן – והחסימה הוסרה לאחר שהחלו לרוץ שיתופים בפייסבוק על כך שנתניהו חוסם עיתונאים.

קינן, בעל מגזין תרבות הרשת "חדר 404", אמר לוואלה ברנז'ה כי "פוליטיקאים הפכו את המדיה החברתית לאמצעי קשר ישיר עם הציבור, כתחליף חלקי או מלא לתיווך של העיתונות. העיתונאים מצדם לא מוותרים, ונעים בכמויות אדירות לפרופילים של הפוליטיקאים, לשאול, להתווכח, להקניט ולהטריל. יש פוליטיקאים שלא עומדים בזה וחוסמים אותם, כמו בנימין נתניהו. זה מובן: לו ראש הממשלה היה רוצה להתמודד עם שאלות והערות של עיתונאים, הוא היה מתראיין לתקשורת, במקום להתלונן עליה בפייסבוק בזמן שהוא מעניק ראיונות לגולשים בפייסבוק לייב".

גם רחלי רוטנר, כתבת מאקו, נחסמה על ידי נתניהו ועל ידי ושר הפנים אריה דרעי. על נתניהו היא כתבה בפייסבוק: "הוא פרסם פוסט תלונה על כך שמצנזרים לו תגובות בתקשורת, ואני הגבתי בענייניות ולקוניות, בלי התלהמות או קללות, שאולי אם הוא יקיים ראיונות ומסיבות עיתונאים שבהם יענה לשאלות של התקשורת כמו שצריך, לא יחתכו לו תשובות כתובות של היח"צ. נמחקתי ונחסמתי. זה לגיטימי שאנשים פרטיים יחסמו מגיבים שסתם באים להם לא טוב בעין, אבל כשעמוד רשמי של ראש ממשלה, עם כמעט שני מיליון עוקבים וטריליוני תגובות שונות, טורח לחסום ספציפית מגיבה ששאלה שאלה אחת עניינית ופשוטה - בנושא ההתחמקות שלו משאלות, כמה אירוני - זה כבר מוזר, על גבול הפרנואידי".

נמרוד צוק, עורך ב"כלכליסט", אמר כי נחסם על ידי חברי הכנסת יאיר לפיד, אופיר אקוניס ובצלאל סמוטריץ', ועל ידי דני דנון. גיל משעלי, לשעבר כתב מאקו, נחסם על ידי חברות הכנסת שלי יחימוביץ' בטוויטר, ועל ידי זהבה גלאון וציפי לבני בפייסבוק. אבנר הופשטיין, ראש דסק תחקירים בגל"צ, נחסם על ידי ראש מועצת מזכרת בתיה בעקבות תחקיר שעשה עליו וחשף כי לא קיבל היתרי בנייה על בניית קומה שנייה. "כתבתי עליו ביקורת בעמוד שלו, כי בזמן 'צוק איתן' הוא שהה בחו"ל – שזה ביזיון בעיני – והוא חסם אותי במהירות טיל, ביחד עם תושבים נוספים".

לא רק פוליטיקאים חוסמים עיתונים ומתנגדים לביקורת. כך לדוגמא, שי ניב, כתב "גלובס" - המתחרה ב- TheMarker- צייץ לאחרונה כי נחסם בטוויטר על ידי גיא רולניק. ניב אמר לוואלה ברנז'ה כי "מתחתי ביקורת על רולניק במהלך דיון טוויטרי שגם הוא השתתף בו, משהו מאוד לגיטימי ומנומס. כעבור זמן קצר ראיתי שהוא חסם אותי. אבל אני לא מופתע, רולניק יותר כוהן דת מאשר עיתונאי - וכוהני דת אוהבים קהל מאמינים, לא מבקרים".

ניב מוסיף כי "צריך לפרגן לעמוס שוקן שמנהל דיונים וגם ויכוחים בלי סוף - ולמיטב ידיעתי לא חוסם". ניב מציין כי מלבד רולניק, הוא נחסם גם על ידי חבר הכנסת לשעבר ינון מגל.

לפיד בחר שלא להתייחס לדברים. טרם התקבלה תגובת רה"מ.