בג"ץ חייב את המדינה בהוצאות משפט בסך 28 אלף שקל, בעתירה שהוגשה נגדה על הוצאת תאגיד השידור מירושלים. העתירה אמנם נמחקה בשל שינוי החוק, אך בג"ץ שומר לעותרים את הזכות להגיש עתירה נוספת, במידה שהתאגיד לא יעמוד במועדים שנקבעו לו.
בבג"ץ סבורים כי אלמלא התיקון בחוק השידור הציבורי - המאפשר לתאגיד לפעול זמנית מחוץ לבירה, בכפוף לסנקציות שיוטלו עליו (במידה שלא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לו) על התאגיד לפעול מירושלים מהרגע הראשון.
השופט אליקים רובינשטיין אמר: "כשלעצמי סברתי כי מעיקרא לא היה צורך להגיע לפירוש זה, שהיה סוג של לית ברירה כפי שהוצג למשנה ליועץ המשפטי, שכן היה הכרח מנדטורי למצוא הסדר בירושלים סביר לתקופת הביניים; לא יתכן כי ירושלים כולה אינה יכולה להכיל צורך זה אבסורד שאינו מתקבל על הדעת. לשידורי "קול ישראל מירושלים", ממנה ולא ממקום אחר, יתכן מחיר. ראויה ירושלים לשלמו".
עוד אמר רובינשטיין, "כשם שלזכויות אדם יש מחיר כך לזכויות מדינה ועם. ואולם, הנושא התייתר עתה מששב המחוקק ונדרש אליו וקבע הסדר פשרה, שלמצער, בנוסף להנהלת התאגיד, ייעשו שידורי החדשות של קול ישראל, שהם 'חלון הראוה' המובהק של השידור הציבורי, מירושלים. ומשאמר המחוקק דברו 'אנן מה נענה אבתריה' ('מה נענה אנו אחריו')".
הוא הוסיף כי "אין להלום את טענת העותרים כי אין למחוק את העתירה שכן גם כעת אין ביטחון כי המשיבים יפעלו בעתיד על פי החוק בנוסחו החדש. חזקה על המשיבים כרשות סטטוטורית, כי יפעלו על פי הוראות החוק; וככל אדם, לא כל שכן רשויות המינהל הציבורי, חייבות הן בציות לכל חוק".
לסיכום, אמר רובינשטיין כי "כמובן שאם חלילה לא יפעלו המשיבים על פי הוראות החוק בנוסחו החדש, מה שיש לקוות כי לא יקרה, יוכלו העותרים לשוב ולעתור וזכויותיהם שמורות. יש לייחל כי מעתה לא תהיה תקומה לטענה של "הזמני ההופך קבוע", שבנסיבות ישראליות יכלה שלא להיות מופרכת, אך לפנינו גושפנקת המחוקק להסדר החדש, הנחזה להיות 'הדוק'".
ברקוביץ: "על התאגיד לפעול מירושלים מהרגע הראשון"
העתירה הוגשה על ידי עיריית ירושלים, הח"כים רועי פולקמן, נחמן שי, מוטי יוגב ואראל מרגלית, ואגודת העיתונאים בירושלים. המדינה טענה בזמנו כי התאגיד יהיה רשאי לפעול מחוץ לירושלים בתקופת הביניים עד שמתקני התאגיד בירושלים יהיו מוכנים.
סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ, מסר בתגובה לבג"ץ: "כאשר הממשלה החליטה לתקן את החוק ולאפשר לתאגיד לפעול מחוץ לירושלים בתחילת הדרך התנגדתי להסדר, כעת קיבלנו חיזוק מבית המשפט לקביעה כי על התאגיד היה לפעול מירושלים מן הרגע הראשון. לצד זאת, פסיקת בית המשפט, הסנקציות הכלכליות שנקבעו ונקודות הציון במתווה שסוכם בדרך למעבר לירושלים הן אלו שיגרמו לתאגיד בסופו של יום לעבור לירושלים, בית המשפט היה חד-משמעי בקביעתו כי לא יאפשר לתאגיד לפעול בניגוד לחוק".
ברקוביץ הוסיף כי "אין ספק שהתנהלות התאגיד בתחילת הדרך השאירה מקום גדול של אי אמון. לצד זאת, כיום, אני מאמין שהנהלת התאגיד הבינה את מחויבותה לשמירה על החוק ועל ירושלים, ולא תרשה לעצמה לסכן את התאגיד בשנית. אמשיך להיאבק על מעמדה של ירושלים כעיר הבירה בה יושבת הממשלה ועל חוסנה הכלכלי, נסייע ונלווה כל גורם ממשלתי המבקש כל עזרה, נדל"נית או אחרת, כדי לשמור על חוק יסוד ירושלים וחוק יסוד הממשלה, לפעול מירושלים".
כזכור, לפי התיקון בחוק התאגיד, על כל ישיבות הנהלת התאגיד ושידורי הרדיו להתקיים מירושלים מהרגע הראשון, החל מיולי 2017 רוב עובדי התאגיד (51%) יישב בירושלים והחל מיולי 2018 על כל התאגיד, למעט אולפני משנה, להיות בירושלים.
באוגוסט נקבע כי התאגיד יספוג "עיכובים תקציביים" במידה שלא יעמוד בלוח הזמנים שנקבע לו למעבר: בחודש הראשון בסך 2 מיליון שקל, בחודש השני בסך 4 מיליון שקל, בחודש השלישי סכום בגובה של 6 מיליון שקל, בחודש הרביעי סכום של 8 מיליון שקל ובחודש החמישי הסכום יגיע ל-10 מיליון שקל וסכום זה יוטל על התאגיד החל מהחודש החמישי והלאה, ועד המעבר לירושלים.