אם בעבר התרגלנו לשמות כמו אלפרון, רוזנשטיין ואברג'ל - פושעים שנהנו מלא מלא מעט האדרה תקשורתית, שלא לומר הערצה - הרי שצמרת העבריינות הישראלית שינתה בשנים האחרונות את פניה, ובאופן טבעי - השתנה בהתאם גם יחסה אל התקשורת אליהם. בסוגיה זו, בין היתר, תעסוק סדרת כתבות חדשה תחת השם "כיפה אדומה" שתעלה הערב (ראשון) במהדורה המרכזית בחדשות 10.
הסדרה, מאת כתבי הפלילים של החברה דורון הרמן ומאור צור, מבטיחה "לצלול אל תוך הפרשיות שזעזעו את עולם הפשע בישראל". בארבעת פרקיה, אומרים בחברת החדשות, ינסו השניים לספר את הסיפור של הפשע המאורגן בישראל בשנים האחרונות, שחווה לא מעט טלטלות - החל מהתיקים הגדולים של המשטרה והפרקליטות נגד ארגוני הפשיעה, גיוס עדי המדינה נגד הארגונים כלי אפקטיבי אבל מאוד מסוכן ומתעתע וגם את סיפורם של הארגונים עצמם".
"זה העולם שאנחנו מסקרים בכל יום, אנחנו מכירים אותו טוב מאוד. אבל לספר אותו בצורה ברור וקלה לעיכול זה באמת אתגר", אומרים השניים בשיחה עם וואלה ברנז'ה, בתום שבועות ארוכים של עבודה על הסדרה.
כעיתונאי פלילים - איך אתם מתמודדים עם עולם הפשע החדש ומה שונה בו לעומת הדור הקודם?
הרמן: "סיקור ארגוני פשיעה ועבריינים לא דומה לסיקור של שום תחום אחר. אם כתב כלכלי ישגה, או פוליטיקאי ירגיש שהעליבו אותו בכתבה - הכתב מקסימום יחטוף תביעה. אצלנו זה עלול להסתיים קצת פחות נעים. הסיכון המקצועי מיד על השולחן. האמון בעולם הזה הוא הכל. עוד דבר חשוב מאוד בעיני בסיקור עולם הפלילים הוא התיאום שלך מול העורך. למזלי בשנה האחרונה אני ומאור עובדים צמוד לברוך שי (עורך המהדורה ד.ו.), שיש לו הבנה עמוקה מאוד בעולם הזה. ההכוונה שלו משמעותית מאוד בעבודה שלנו יום יום".
צור: "עולם הפשע השתנה מאוד. בעבר עבריינים בכירים התאהבו בתקשורת. הפכו לסלבס. אבל אז הם הבינו שזה חרב פיפיות. הפרסום והתהילה הפכו אותם לאובססיה משטרתית, גם אם דה פקטו, הם לא היו 'עבריינים בכירים'. היום העבודה מולם היא שונה. עבריין רציני לא ידבר איתך, לא ישתף איתך פעולה ובטח שלא יתראיין. האתגר שלנו הוא עוד יותר גדול".
מה הכוונה "להסתיים פחות נעים"? קיבלתם איומים על חייכם?
צור: "אני לא נוהג לדבר על איומים שיש או אין עלי ועל דורון. כשאנחנו מדברים על הקודים, על בניית האמון מול ארגוני פשיעה, עדיף לדבר על הדברים האלה בשקט. בלי לעורר סנסציות. בוא נגיד שברוך שי וגולן יוכפז הם היחידים שמקבלים מאתנו עדכונים בעניין הזה".
"משעשע לקבל מגנגסטר עם דם על הידיים אימוג'י של קריצה"
בואו נדבר על הביקורת כלפי דוברות המשטרה מצד כתבי הפלילים - ביקורת שרק התגברה מאז כניסת המפכ"ל אלשיך לתפקידו. האם אתם שותפים לה? כשזה מגיע ליעדים מודיעיניים - עד כמה אתם מתואמים איתה?
הרמן: "אנחנו רחוקים מלהיות מתואמים עם המשטרה. אני בטוח שהם לא יאהבו חלק מהדברים בסדרה, ובצדק. גיוסו של עד המדינה בפרשת מוסלי נעשה באופן פזיז מדי, והתוצאה היא לא טובה בשורה התחתונה. מצד שני אי אפשר להתעלם מפרשות כמו 1131 ו 512, בהם עבריינים רבים "קבורים" באמבטיית ראיות לכאורה".
"באשר לנושא הדוברות, למשטרה הייתה בעיה דוברותית במשך שנים. ישנם דוברים עייפים ולא מקצועיים, שתדמית המשטרה לא חשובה להם. אבל אני מאמין בכנות שמירב לפידות (דוברת המפכ"ל, ד.ו.) רוצה לשנות את המצב. אני חושב שמגיע לה צ'אנס".
צור: "יש היום יותר קושי לדבר עם קצינים. אבל עדיין עונים לי לטלפון. אם אני הייתי מפכ"ל המשטרה לא בטוח שהייתי רוצה שקצינים שלי ידברו כל היום עם עיתונאים. מצד שני, צריך למצוא את האיזון הנכון. המידע צריך לצאת לציבור בצורה מהירה ושקופה".
איך מתמודדים עם עולם הפשע החדש בעידן הוואצאפ?
הרמן: "אני יכול להפתיע אותך ולהגיד לך שאני מדבר עם יעדים מודיענים בעיקר בוואצאפ. גם שיחות הטלפון מתבצעות איתם שם. זה משעשע לקבל מאיזה גנגסטר עם דם על הידיים אימוג'י של קריצה. העולם השתנה גם בהיבט הזה".
כיצד מתבצעת החלוקה ביניכם ביום יום ומה קורה כשזה מגיע לחקירות רגישות. בכנות, אין מאבק על קרדיט?
צור: "מה שמבדיל אותנו אולי מאחרים זה שאנחנו באמת חברים. לא ליד, לא אולי, ולא בכאילו. בנות הזוג שלנו חברות, אנחנו מבלים ביחד, ואנחנו מפרגנים מאוד אחד לשני. אתה לא יכול להישאר נורמלי בעולם הזה, בלי פרטנר שהוא סוג של פסיכולוג. ביום שנריב על קרדיט, נדע שאפשר לתלות את המפתחות ולהמשיך הלאה".
הרמן: "אם כבר מדברים על עניין הקרדיט, לא אשכח שהייתי בבית חולים בעניין אישי ומאור עשה כתבה בנושא שאני מלווה אותו מקרוב. ב-20:00 בערב השם שלי הופיע לצד השם שלו לפני הכתבה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עובדים יחד, יצרנו גם סרט על פרשת הבר-נוער ("הפיליסיאנים") ואנחנו יודעים לתת אחד לשני את הכבוד וגם את המרחב לעבוד".