"אנשים יפתחו את הערוץ הראשון החדש רק בזכות היח"צ שהממשלה עשתה להם"

לאחר שמסמך ביטן ספג ביקורת קשה מצד גורמים באוצר ומצד השר גלעד ארדן, שטענו כי התחשיב של יו"ר הקואליציה דוד ביטן אינו נכון, ולאחר שהתנועה לאיכות השלטון דרשה היום (רביעי) מהאוצר לפרט מהן העלויות הנלוות לחוק ביטן – לידי וואלה ברנז'ה הגיעו נתונים רשמיים של רשות השידור החושפים את ההוצאות בשנים האחרונות מדובר בתמונת מצב מעוותת.

לפי ביטן, עלות שכר העובדים ברשות השידור כיום עומדת על כ-300 מיליון שקל, ואולם מנתונים שנמסרו במסגרת בקשת חופש מידע של עמותת הצלחה, במחצית הראשונה של 2016 (לאחר קיצוצים רבים שנעשו במצבת כוח האדם ולאחר שעובדים רבים פרשו) הוצאות השכר עמדו על כ-174 מיליון שקל. כלומר, בטווח של שנה – יתקבל נתון הגבוה בכ-50 מיליון שקל מהחישוב של ביטן. עוד עולה מהמסמך כי הוצאות שכר של הרשות ב-2014 עמדו על 457 מיליון שקל והוצאות השכר של הרשות ב-2015 היו כ-395 מיליון שקל.

מהנתונים עולה גם כי הוצאות תחזוקת ציוד טכני של רשות השידור ב-2014 עמדו על 297 אלף שקל, ב-2015 הן ירדו ל-273 אלף שקל ובמחצית הראשונה של 2016 הסעיף נחתך ל-92 אלף. ההסבר לירידה הניכרת בסעיף הוא שמכיוון שכבר התחילו לפרק את הרשות, הפסיקו לעשות תחזוקה ארוכת-טווח לציוד - לא החליפו ציוד או חידשו אותו - ולטענת אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, "זה חסך המון הוצאות". עמותת הצלחה כבר חשפה במסגרת הבקשה נתונים אחרים, שפורסמו בגל"צ לפני מספר שבועות על ידי ראש דסק התחקירים אבנר הופשטיין.

בנוסף לכך, יש "חובות" בהוצאות שלא מולאו. כלומר, הוצאות הפקה שלא נמצאים בנתונים אבל צריך להוסיף אותם. כמו למשל, התחייבות של 200 מיליון שקל להפקות מקור. "בדו"חות של הרשות עולה כי בפועל היא השקיעה בהפקות מקור סכומים נמוכים בהרבה מאלה שהייתה אמורה להשקיע על פי חוק ובהתאם לפסיקת בג"ץ", כך לפי מן.

עוד אמר מן כי "בנוגע למתחם שרונה, מתחם הנדל"ן כבר משווק והאוצר סופר את הכסף אצלו. זה לא חיסכון גם אם יהיה תאגיד או לא יהיה. הרי גם רשות השידור תצטרך למצוא מתקנים חדשים, כי לנדל"ן הזה כבר יש תוכניות מופקדות".

אתמול (שלישי) הודיעה מועצת תאגיד השידור לראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון כי התאגיד מוכן לעלייה לשידור בינואר 2017. לטענתם, הקמת התאגיד תאפשר למדינה חיסכון שנתי של למעלה מ-390 מיליון שקל. בהודעת התאגיד מוצג "החזון לשידור ציבורי חדשני, דיגיטלי, הנותן ביטוי לכלל הדעות והזרמים בחברה הישראלית ומפרטת את היקפי פעילות ההקמה והגיוס שהתבצעו בחודשים האחרונים". בתוך כך, מחר יקיים ארגון העיתונאים כנס חירום מיוחד "אומרים כן לעיתונות בשירות הציבור - אומרים לא למעורבות של פוליטיקאים", בהשתתפות לינוי בר גפן, אילנה דיין, בן-דרור ימיני, מתן חודורוב ועוד.

חזרה למסמך, שמציג את היקפי התכנים שהוכנו, את המערך הטכני, פירוט התקציבים, כוח האדם שגוייס, הפקות שהוזמנו, המתקנים והאולפנים שנרכשו ושיטות השידור וההפצה של התאגיד. בנוסף, הכריזו בתאגיד, מסמך לוח שידורי הטלוויזיה שייחשף סמוך לעלייה לשידור, יכלול תעודה, דרמה, בידור, תרבות, מורשת, תחקירים, העשרה וספורט, לצד שידורי חדשות ותכניות בענייני היום. עוד נכתב במסמך נכתב כי התאגיד הוציא עד כה 139 מיליון שקל מתוך להפקות מקומיות, לרבות 82 פרקי דרמה, 53 סרטי תעודה ותחקיר ו-59 פרקי הפקות בשפה הערבית.

ואולם, גורם המעורה בפרטי הקמת התאגיד אמר היום לוואלה ברנז'ה כי "לא ברור כיצד בדיוק הם ערוכים לשידור בטלוויזיה, כאשר אין עדיין תכניות או ליין-אפ. כשרשת למשל רוצה להוציא סדרת טלוויזיה חדשה - ויש לה כמה פרקים לצלם והיא תופסת רק שעה מתוך לוח שידורים שלם – לוקח לה חודשים להכין אותה". לטענתו, במסמך התאגיד לא מוסבר עם איזה תוכן יעלו לשידור וכיצד יביאו צופים לערוצים החדשים. "הרי העניין הוא גם לגדול בכמות הצופים, הם אמורים לעלות עם תוכן 'מפוצץ' שיהווה תחרות. כל מה שיש לתאגיד כרגע זה את התוכניות הכלואות שהכנ"ר עדיין לא אישר", אמר. "מדובר בהפקות מקור ודוקו של רשות השידור, שהכנ"ר לא אישר להמשיך אותן – ובתאגיד תכננו לקחת אותן מהרשות ולהמשיך עם שידורים חוזרים של הערוץ הראשון".

הגורם הוסיף, "מה הבשורה כאן, עם מה הם עולים בדיוק, איך התאגיד רוצה להביא צופים? אחרי כל המהומה, התאגיד כנראה יקום – אנשים יפתחו את הערוץ החדש רק בזכות היח"צ שהממשלה עשתה להם בחודש האחרון. הם יפתחו ויראו שם כלום – האם הם יחזרו? כנראה שלא. אז מה עשיתם פה, שידורים חוזרים של ערוץ 1?".

אם כל זה לא מספיק, גם ברשות השידור השיבו היום אש למה שהם מגדירים כ"קמפיין התאגיד" - שלטענתם מקבל גם רוח גבית מהתקשורת - נגד הצעת החוק של ביטן. "כשרצו לפטר קרוב ל-2,000 איש ברשות לא שמענו וראינו כזו התגייסות למען הדמוקרטיה. לצערנו, העובדים בתאגיד מרגישים את מה שאנחנו עוברים כבר שנתיים", אמר גורם ברשות. לטענתו, ההתגייסות של הערוצים האחרים למען התאגיד - נושא שאינו מעניין את רוב הציבור (אחרי שבוטלה האגרה) - נובעת משיקולים אחרים (רישיונות שידור, רפורמות ועוד). "כיום, הרשות יעילה ומתנהלת בתכניה ללא התערבות מלמעלה", הוסיף.

עוד אומרים בוועד כי "בניגוד לפרסומי התאגיד, שכר עובדי הרשות עמד על פחות מ-330 מיליון שקל ולא על 550 מיליון שקל. תקציב רשות השידור עומד על פחות מ-730 מיליון שקל ולא על מיליארד שקל. מהנתונים עולה כי תקציב הפעלת רשות השידור יהיה קטן מתקציב התאגיד וזאת בניגוד גמור לנתונים המעוותים המופצים על ידי הנהלת התאגיד".

בוועד טוענים כי התאגיד מסתיר את העובדה שהוא מעסיק עובדים רבים לאקטואליה והפקות במיקור חוץ. "השכר של עובדי התאגיד ועובדי הרשות הוא כמעט זהה: התאגיד יעסיק 700 עובדים בשכר של 220 מיליון שקל, אך מסתיר את העובדה כי ישלם בנוסף כ-100 מיליון שקל שלא מוזכרים בנתונים", אומרים בוועד. בנוסף, בוועד אומרים כי הרשות משלמת שכר בסך 335 מיליון שקל ל-1,050 עובדים, כולל 100 מעובדי אגף הגבייה – שלא צפוי להישאר ברשות". לפי הוועד, כשמוסיפים לכך את התייעלות שמתבצעת ואת קליטת העובדים במשכורות נמוכות יותר – מקבלים שכר שנתי זהה לתאגיד. עוד טוענים ברשות כי לצורך הקמת התאגיד ישולמו מיליארד שקל לפיטורי עובדים.

מהתאגיד נמסר בתגובה: "לוחות השידורים של ערוצי התאגיד, בטלוויזיה וברדיו, אושרו במלואם על פי הנדרש בחוק על ידי הגורם המוסמך היחיד שהוא מועצת כאן. הלוחות המלאים ייחשפו קרוב למועד העלייה לשידור, ב-1 בינואר 2017. הדרישה לחשוף אותם כבר כעת היא לא מקצועית ולא מידתית".