עם שחר, יצאו לאור בארצות הברית עיתוני תשעה בנובמבר שבישרו על הנשיא החדש. רובם הדגישו את הניצחון הסוחף של טראמפ בתום לילה דרמטי. "טראמפ נחל הצלחה", כתב "הניו יורק טיימס" בכותרתו הראשית, כשבכותרת המשנה צוין: "איל ההון תפס את הנשיאות, והדהים את קלינטון במדינות המפתח". ה"וול סטריט ג'ורנל" בחר לכתוב "הנשיא טראמפ" בכותרת, ובכותרת המשנה: "זרם פופוליסטי הוביל את הרפובליקני למהפך". העיתון הניו יורקי "ניו יורק דיילי ניוז" בחר בכותרת מוטה יותר: "בית האימה". בכותרת המשנה הוא הסביר: "טראמפ כבש את המדינות המפולגות של אמריקה, המהפכה הנרחבת שמסמלת סיוט לאומי".
כותרות העיתונים הגדולים
בזמן שהתקשורת האמריקאית עדיין לא מעכלת כיצד טעתה בכל התחזיות והסקרים, אתרי החדשות מדווחים בנימה של ייאוש על הניצחון של המועמד הרפובליקני. אתר פוקס ניוז, שנחשב לאוהד טראמפ, פרסם בכותרת שלו את הציטוט מנאום הניצחון של ההנשיא הנבחר - "להיות אחראים מחדש על הגורל של המדינה שלנו". לעומת זאת, ה"ניו יורק טיימס", שתמך רשמית בקלינטון, הכריז: "הניצחון של טראמפ" (TRUMP TRIUMPHS). הרחיק לכת הטלגרף הבריטי, שכתב בכותרת הראשית שלו: "אלוהים אדירים, אמריקה מה עשית לנו?". צפו בעמודי הבית של אתרי החדשות הגדולים.
זו הייתה אחת ממערכות הבחירות המתוקשרות והסוערות ביותר בארצות הברית. "קלינטון אכן זוכה לתמיכה בולטת באמצעי התקשורת. הן בסיקור החדשותי והן במאמרי התמיכה. בארה"ב מקובל שעיתונים מפרסמים לפני בחירות מאמר שבו הם מכריזים מי המועמד המועדף לדעת מערכת העיתון, עם או בלי קשר לתכני הסיקור החדשותי של העיתון. אבל זה איננו חידוש אלא חלק ממהלך הנמשך כבר כמה עשורים, שבהם דגל האובייקטיביות שהניפו ארגוני תקשורת רבים הלך והתפורר", כך אמר אתמול חוקר התקשורת והעיתונאי לשעבר פרופ' רפי מן, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בראיון לוואלה ברנז'ה.
עוד אמר מן כי "תרמו לכך שידורי הרדיו הדעתניים בעיקר של אנשי ימין, והעובדה שבטלוויזיה בכבלים הוקמו ערוצים עם קו פוליטי ברור פוקס ניוז הרפובליקני-שמרני ו-MSNBC הדמוקרטי ליברלי. במערכת הבחירות הנוכחית חלק ניכר מן המסרים של טראמפ וסגנונו הבוטה (השיח נגד נשים וזרים) טלטלו עיתונאים רבים, והם אכן התגייסו כדי למנוע את בחירתו. סביר להניח שאחרי הבחירות יהיו לא מעט מאמרים של חשבון נפש מקצועי".
עורך המגזין ה"ניו יורקר", דייויד רמניק, אמר בראיון לאילנה דיין עבור וואלה ברנז'ה באוקטובר האחרון, כי "יש כלי תקשורת מתומרנים ויש כאלה שלא. אני לא חושב שמצליחים לשטות בניו יורקר, או בניו יורק טיימס או בוושינגטון פוסט. מצד שני, כשאני שומע את יו"ר רשת הטלוויזיה CBS, לזלי מונווס, מודה בפומבי שהקמפיין של טראמפ טוב בשבילו ובשביל CBS בגלל הרייטינג שהוא מביא, וכשאני שומע אמירות דומות מ-CNN, כשאני רואה שהנאומים של טראמפ משודרים במלואם, במידה רבה כיוון שהם 'מבדרים', לכאורה - אני לא יכול שלא להתייאש". לפי הכותרת הנוכחית באתר ה"ניו יורקר" - נדמה כי הייאוש ממשיך לשלוט ברמניק.
עוד אמר בראיון כי "גם לטראמפיזם, יש יכולת משיכה גדולה בחברה האמריקנית. חלק מהקלישאות על יכולת המשיכה שלו פשוט מבוסס על שקרים. למשל, הגירה. מי שמקשיב לטראמפ יכול לחשוב שההגירה גדלה ב25%, כשלמעשה היא ירדה; מי ששומע אותו עלול לחשוב שאלפים רבים של פליטים סורים 'נשפכים' למדינה בלי שום ביקורת. זה מגוחך; מי שמאזין לטראמפ יכול להבין שהכלכלה במצב פחות טוב משהייתה ב-2008, ההיפך הוא הנכון: למעשה ראינו השנה ירידה בעוני ועלייה בהכנסה. אני יודע שזאת לא נחמה למי שהייתה לו עבודה טובה במפעל מכוניות, או במכרה פחם, ופתאום הוא נאלץ לעבוד בחנות מכולת. אני מבין את זה. אני מבין מדוע, לרוע המזל, טראמפ יסחוף אחריו אנשים כאלה. אבל העולם שטראמפ מצייר בדבריו ומסייע ליצור במציאות סותר את המציאות עצמה".