פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמון הציבור בעיתונות בישראל נמצא בשפל חסר תקדים

      למרות הסערות השונות שהתרחשו השנה בתחנה הצבאית, רמת האמון בעיתונאי גל"צ עומדת על רמה גבוהה יחסית; בזמן שהקמת תאגיד השידור וסגירת הרשות מוטלת בספק - האמון כלפי מערכת השידור הציבורית הוא הגבוה ביותר מאז 2002

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock )

      אמון הציבור בעיתונות בישראל נמצא בשפל: לפי נתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, המתפרסם זו השנה ה- 15, האמון נמצא ברמה הנמוכה ביותר בחמש עשרה השנים האחרונות. זאת לאחר שלפני שלוש שנים המדד היה בשיא.

      עם זאת, האמון כלפי מערכות התקשורת המרכזיות גבוה הרבה יותר מהאמון בכלל המערכת. "הסבר אפשרי לתופעה הוא שיש כעס בציבור כלפי התקשורת וכאשר הציבור נשאל לגבי התקשורת ככלל, הוא מביע כעס זה ברמה נמוכה של אמון. אולם כאשר לעיתונאי יש כתובת ברורה, הכעס מתמתן ורמות האמון עולות", אמרו פרופ' ערן ויגודה-גדות דיקן הפקולטה למדעי החברה וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

      בזמן שהקמת תאגיד השידור וסגירת הרשות מוטלת בספק - האמון כלפי מערכת השידור הציבורית הוא הגבוה ביותר מאז 2002. רמת האמון בכתבי הערוץ הראשון וקול ישראל עומדת על 2.92 ורמת האמון כלפי עיתונאי ערוץ 2 ו-10 עומדת על 2.86. "בימים שבהם יש דיון ציבורי ער על עתיד השידור הציבורי, הנתונים שעולים מן המדד הם שקיימת רמת אמון גבוהה יחסית למערכת זו, רמה שנשמרת לאורך כמעט 15 השנים האחרונות", ציינו החוקרים.

      נתון מפתיע במדד נוגע לגל"צ. למרות הסערות השונות שהתרחשו השנה בתחנה הצבאית (הפוסט של גידי אורשר והתוכנית שהוקדשה למשורר הפלסטיני מוחמד דרוויש), כשברקע שרת התרבות מירי רגב ושר הביטחון אביגדור ליברמן הביעו את רצונם לסגור את התחנה - רמת האמון בעיתונאי גל"צ עומדת על רמה גבוהה יחסית של 3.26.

      "הדיון הציבורי המתמשך סביב תפקוד התקשורת בשנתיים האחרונות בהחלט נותן את אותותיו ברמת האמון של הציבור בכלל מערכות התקשורת הגדולות בישראל. ועם זאת, נראה שהתקשורת בישראל ממשיכה ליהנות מאמון הציבור", סיכמו החוקרים.