בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהוגשה על ידי שלוש תחקירניות שהועסקו במשך שנים בטלוויזיה החינוכית, באמצעות חברת מרמנת. בית המשפט דחה את טענות הטלוויזיה החינוכית כי מדובר במיקור חוץ לגיטימי ונקבע כי מאחר שעבודת התחקירניות הייתה חלק אינטגרלי ומהותי מעבודת הטלוויזיה, יש להכיר בתובעות כעובדות הטלוויזיה החינוכית. לאור קביעה זו, בוטלו מכתבי הפיטורים ששלחה מרמנת לתובעות.
עוד קבע בית המשפט כי התובעות אינן עובדות קבועות בטלוויזיה החינוכית, ולא ניתן להחיל עליהן את כלל ההסכמים וההסדרים החלים על עובדים קבועים בחינוכית. באשר להסכמי הפרישה, מכיוון שנקבע שפיטורי התובעות על ידי מרמנת אינם בתוקף, בקשתן להחלת הסכמי פרישה אינה רלוונטית. יש לציין כי העובדות פנו לבית הדין באמצעות ארגון העיתונאים.
בפס"ד נכתב כי "העובדות לא התקבלו לעבודה באמצעות מכרז, לא עבדו בתקן, לא עברו את ההליכים הפורמליים של קבלת עובד לשירות המדינה ולא קבלו כתב מינוי כעובדי מדינה, משכך לא ניתן לקבוע כי יש לראותן כעובדות קבועות של מרמרת". עוד נכתב כי "התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעות לטלוויזיה החינוכית, ומכיוון שהתובעות אינן עובדות קבועות - הרי שהן עובדות מדינה. ואולם הוראות התקשי"ר בכל הנוגע להפסקת העסקה בנוגע לעובדים קבועים או כל הסכם, לרבות הסכמי פרישה, החלים על עובדים קבועים אינם חלים על התובעות".
בנוסף נטען כי "מבחינה מהותית נראה כי מרמנת העבירה לחינוכית כוח אדם וכי החינוכית ניהלה בעצמה את כוח האדם שנמסר לה על ידי מרמנת תוך מעורבות ישירה ורציפה באופן יומיומי. הדבר פגע בתובעות היות ומרמנת אינה עונה על הגדרת קבלן שירותים שבחוק העסקת עובדים. לכן, התובעות לא זכו להגנת החוק ותחולתו על עניינן". לסיכום נכתב כי "למרמנת אין זיקה לתחום התחקירים המסופקים לתכניות אקטואליה וכלל לא הייתה מעורבת בשום צורה שהיא בתכנים של התחקירים או בפן המקצועי של עבודת התובעות. מדובר על תקופה העסקה ארוכה שאינה עונה להגדרת של העסקה זמנית".