שחור זה השקוף החדש

מדוע הושחרו חלקים נרחבים ביומן הפגישות של מנכ"ל רשות השידור מטעם כונס הנכסים ברי בר ציון – את התשובה לשאלה הזאת מנסה לגלות עו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה, שביקש לראות את היומן וקיבל מסמך חלקי בלבד. מן פנה לרשות ותהה כיצד גוף ציבורי שאמור לפעול בשקיפות מסתיר מידע מהותי כל כך באופן רחב. ברשות השיבו למן כי ההשחרות נעשו בהתאם להוראות חוק חופש המידע - מלבד כמה סעיפים חריגים, שהושחרו בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

ואולם, מן טען בפני הרשות כי עדיין קיימות פגישות שאינן נופלות בגדר הסעיפים החריגים והוא מעוניין לדעת תחת איזה סעיף חריג מסווגות פגישות שקיים בר ציון עם עיתונאים, בין אם מתוך הרשות ובין אם מחוצה לה. בבקשתו הנוספת אל הרשות, לחשוף את ההשחרות ביומן, מן ציין כי "ניתן לחסות פרטים באופן חלקי ומידתי וחשיפת שמות המשתתפים בפגישה, אינה פוגעת בענייני מו"מ. יש לזכור כי לא מדובר כאן במידע מפורט אודות משא ומתן, אלא בעצם קיומה של פגישה". בנוגע לחשיפת מידע על דיונים פנימיים או דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי ברשות, מן אמר כי צריכות להיות "מחיקות מידתיות וחלקיות - ורק לפי הצורך" ולטענתו לא צריכות להופיע ביומן מחיקות גורפות של מידע.

לאחר מכן, ברשות חשפו בפני מן חלק קטן מההשחרות המופיעות ביומן. כאשר בין היתר נחשף כי ב-14 בדצמבר בר ציון נפגש עם ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ב-24 בדצמבר הוא נפגש עם ח"כ רועי פולקמן וב-31 בדצמבר עם ח"כ נחמן שי. בנוסף לכך, השחרות נוספות כללו סיור פתע אשר ברשות טוענים כי בשל כך היומן נסגר באותו היום. השחרה נוספת נעשתה בטעות על הקרנה של פרק בסדרה "סיפור מנצח". בנוגע ליתר ההשחרות, ברשות ממשיכים לטעון כי הן בוצעו בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

מן אמר לוואלה ברנז'ה כי "בר ציון הוא בעל תפקיד על פי חוק שמונה על ידי בית המשפט כנציג הכנ"ר ועל כן קיימת חובה לחשוף את יומנו מכוח חוק חופש המידע. אף אחד לא פעל כאן מעל לנדרש ולצורך, אלא במסגרת חובה חוקית ברורה שעוגנה במספר פסקי דין. רק בשל פניות חוזרות ונשנות ובדיקות של הממונה על חופש המידע בכונס הרשמי, נחשפו פרטים מתוך היומן שהוסתרו תחילה שלא כדין. לעמדת הצלחה, עדיין יש כשלים, חוסרים ופגמים בתשובה המעודכנת והיא אינה תואמת את הדין ואת נהלי היחידה לחופש המידע. לא הובהר בצד ההשחרות מדוע בוצעה כל השחרה והדבר אינו תקין. מעבר לכך - בידי הצלחה מידע על פגישות שלא גולו, שלא היה מקום להשחירן ועל כן העניין הופנה לבחינה נוספת של הרשות והכונס הרשמי, טרם פנייה לבית המשפט".

עוד ציין מן כי מי שהתכתב עימו בנושא ההשחרות הוא לא הממונה על חופש המידע ברשות השידור אלא, באופן חריג לטענתו, עורכי הדין שמלווים את פירוק רשות השידור ממשרד יגאל ארנון.

מלבד ההשחרות הרבות שמופיעות ביומן ומכסות חלק ניכר ממנו ניתן למצוא עוד כמה דברים ביומן: בנוסף להשתתפות בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הקמת התאגיד וסגירת רשות השידור, פגישות רבות עם אנשי הרשות והכנ"ר והשתתפות בסיורים ובפרימיירות – יש ביומן לא מעט פגישות מסקרנות. כך למשל, באופן שהיום נראה אופטימי במיוחד, בר ציון נפגש ב-18 באוקטובר עם אלדד קובלנץ וב-20 באוקטובר 2015 נכתב ביומן שלו: "משוריין לפגישה: העברת הסמכות מרשות השידור לתאגיד". באותו היום גם נקבע לבר ציון סיור ברדיו תל אביב ביחד עם שמעון אלקבץ.

ב-28 באוקטובר הייתה לו פגישת עבודה עם הכנ"ר וב-2 בנובמבר הוא נפגש עם אילה חסון – לשעבר מנהלת חטיבת החדשות ברשות - ועם ועדת המדרוג. ב-24 בנובמבר בר ציון נפגש עם מועצת העיתונות. ב-30 בנובמבר נקבעה לו הכנה לפגישה עם ועד הנדסה בטלוויזיה, ומיד לאחריה – הפגישה עצמה. מסתבר שבר ציון לא צופה רק בערוץ הראשון או בערוץ 33, מכיוון שב-27 בדצמבר נקבעה לו התקנת סלקום TV בלשכת מנכ"ל. ב-3 בינואר ערך בר ציון סיור ברוממה לפולקמן. את ה-11 בינואר העביר בר ציון בסיור במעבדות לזיהוי פלילי.

מעניין לראות שב-6 וב-7 בפברואר, בר ציון חגג יומולדת למישהו – אך השחיר את שמו מהיומן. ב-1 במרץ הוא הקדיש שעה בלבד לפגישה בנושא גביית חובות רשות השידור. ב-8 במרץ נקבעה לו ישיבה בנושא התמודדות עם מחסור בכוח אדם ברשות – בעקבות הפרישה ההמונית על רקע פירוק הרשות - ולאחריה פגישה על האירוויזיון. ב-26 במאי נערכה הרמת כוסית עם המשלחת הישראלית לאירוויזיון. ב-19 ביוני הייתה פגישה בנושא האולימפיאדה ומאוחר יותר פגישה על תוכנית להרחבת השידורים בערבית.

כפי שפורסם, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר נפגש חמש פעמים עם בר ציון בין יולי לספטמבר. זאת למרות שבר ציון לא מונה לתפקיד על ידי משרד התקשורת ואינו נתון לסמכותו - אלא מונה על ידי כונס הנכסים הרשמי, שאחראי על פירוק הרשות.

מהרשות נמסר בתגובה: "המנהל המיוחד של רשות השידור הוא בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט, ואינו עובד הרשות על כל המשתמע מכך. בבחינת למעלה מן הנדרש, הועבר יומן הפגישות תוך השחרת פגישות פרטיות ופגישות אשר אף אם היה עובד הרשות, לא הייתה חובה לחשוף אותן בהתאם להוראות חוק חופש המידע".