ב"ידיעות אחרונות" כבר לא יכולים להתעלם: "כולם חשודים" - כך מודגש בכותרת הראשית של טורו של הכתב הבכיר ופובליציסט "ידיעות אחרונות", נחום ברנע, שפורסם היום בשער. זאת בעקבות הפרסום אמש לפיו מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס אמר לראש הממשלה נתניהו "אם אני ואתה נסכים על חוק ("ישראל היום"), אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שתהיה פה כמה זמן שתרצה".
ברנע מציין בתחילת טורו את העובדה שכרגע כולם חשודים בפרשה ואף אחד אינו יוצא נקי ממנה, כולל מו"ל העיתון שבו הוא כותב: "חשוד ראש הממשלה שלפי הדיווחים יזם את הפגישות, חשוד המו"ל שלפי הדיווחים נשא ונתן והבטיח; חשוד ראש הלשכה, שהשתתף והקליט; חשוד היועץ המשפטי לממשלה, שמנהל את משחק הפוקר סביב החקירות בתיקי ראש הממשלה בדרכים עקומות".
ברנע אף מציין כי גם הוא בעצם חשוד, מעצם היותו מועסק ב"ידיעות אחרונות" וכי יש לו הערכה רבה לעמוס שוקן: "וגם אני חשוד, בדין חשוד, לא רק משום שהמו"ל המדובר הוא נותן לחמי אלא גם משום שיש לי הערכה אינסטינקטיבית אלא אם כן יוכח ההפך למי שבמקום לשקוע ברחמים עצמיים ולזעוק אכלו לי שתו לי נאבק בשיניים על פרנסתו ופרנסת עובדיו. מאותה הסיבה אני מעריך גם את מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן".
הוא טוען כי כל עוד הציבור והעיתונאים שמדווחים על הפרשה אינם שומעים את ההקלטות - המידע שדולף צריך להילקח בעירבון מוגבל, שכן אף אחד לא יודע בדיוק מה נאמר - ואיך: "אינני יודע מה התרחש בשיחות בין נתניהו למוזס שהוקלטו בחשאי על ידי ארי הרו...היועמ"ש היה מיטיב לעשות אילו הורה למשטרה לשחרר את הקלטות לשידור. כך היינו יודעים גם מה נאמר בהן, גם איך נאמר ומה המשמעות הציבורית...גם לעיתונאים שמפרסמים פרטים בקול תרועה אין מושג אם הדברים שנמסרו להם הם אמת או שקר. ישודרו הקלטות ונדע על מה אנחנו מדברים".
"הידיעות המתפרסמות קשות לעיכול עבור עובדי העיתון"
לפי ברנע, עצם קיומן של פגישות בין נתניהו למוזס איננו מטריד - מכיוון שתמיד יהיו והיו פגישות בין מו"לים לראשי ממשלה - אלא העיתוי שבו נערכו, טרם הבחירות לכנסת, תקופה בה ביקר העיתון בחריפות את ראש הממשלה. לכן לטענתו, עצם העיתוי התמוה "מנקה" אותם מהחשדות בפלילים, שכן "קשה לדמיין את נתניהו ומוזס מגייסים באותו עיתוי את מידת האמון הנדרשת לעסקה, בוודאי לא לעסקה שעלולה לסבך אותם בפלילים".
ברנע כותב כי בכל מקרה רה"מ לא יכול להכתיב קו - בטח שלא ב"ידיעות אחרונות", וכי המו"ל לא יכול לדרוש "סירוס" של כתביו: "ומטרידות עוד יותר, הציפיות של שני הצדדים בהנחה שבפרסומים יש גרעין של אמת. ראש ממשלה יכול להתלונן באוזני מו"ל על כתבות שמתפרסמות בעיתונו. לדרוש תיקון, להתקומם נגד כתבים. הוא לא יכול להכתיב קו. בטורקיה אולי כן ב'ידיעות' לא. ומו"ל לא יכול להבטיח לסרס את הכתבים בעיתונו זה לא יקרה".
הוא גם טוען כי הידיעות המתפרסמות "קשות לעיכול" עבור עובדי העיתון כולל הוא עצמו: "הן גם קשות לי. עם זאת, אני יכול רק לשבח את העבודה של עמיתינו. במקצוע הזה אין טובות ואין הנחות. כך צריך להיות".
במהלך כל הטקסט הארוך של ברנע, אשר לעתים אף מצטייר ככתב הגנה על עמיתיו, מקפיד האחרון שלא לתקוף את מו"ל עיתונו הנמצא תחת חקירה. נהפוך הוא, ברנע משבח אותו וכותב: "עד היום מוזס לא חיווה באוזני את דעתו על מילה אחת שכתבתי, לא ביקש להוריד ולא הציע להוסיף. אני מכיר לו תודה. לא כל מו"ל היה נוהג כמוהו".