תביעה ייצוגית עקרונית הוגשה הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי מרכז אשר מעמידה במרכזה את השאלה העקרונית מהו עיתון ומהו מוצר הראוי להתקרא עיתון.
בתביעה נטען, על בסיס הפרסומים האחרונים, כי "לאחרונה התברר כי ידיעות אחרונות הטעה את ציבור קוראיו במשך שנים. במשך שנים העיתון התיימר להיות עיתון שמספק חדשות באופן אובייקטיבי, ושהשיקולים אשר מנחים את עורכיו הם שיקולים ענייניים. במשך שנים ציבור הקוראים, ובכללם התובע הייצוגי, רכש את העיתון תוך שהוא מניח כי החדשות שהוצגו בפניו נערכו על פי סטנדרטים עיתונאיים מקובלים והוצגו לו בשל חשיבותן, בשל מידת השפעתן המשוערת על החברה הישראלית, ולאחר שעורכי העיתון הפעילו שיקול דעת מקצועי-ענייני ובחרו את המידע הרלבנטי ביותר לפרסום מעל דפי העיתון".
ואולם, לטענת התובע נועם זיצמן ועורכי דינו אלירם בקל ועודד גזית, מצג זה היה מצג שווא. "בימים האחרונים הסתבר כי לא שיקולים ענייניים קבעו את תוכן העיתון, וכי במשך שנים היו אלה שיקולים כלכליים ואישיים של בעלי המניות אשר השפיעו באורח מהותי על תוכן העיתון. אין מדובר בהטיות מקריות או חד פעמיות".
"כלומר", כך מכתב התביעה, "אותו משא ומתן שפרטים נוספים לגביו נחשפים מדי יום לגבי המשא ומתן שניהל נוני מוזס מו"ל ידיעות אחרונות מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלכו הבטיח לו כי ידאג שימשיך להיות ראש ממשלה בתמורה לחקיקה שתחייב את החינמון ישראל היום לגבות כסף".
על פי הבקשה, מדובר בעיוותים המובילים לכך שתוכן העיתון לא שיקף אף את השקפותיהם האמיתיות של כותביו ועורכיו, ואינו מהווה עוד מוצר עיתונאי, העומד באמות מידה מינימליות של עיתון במדינת ישראל. הוא אינו משקף את המציאות ואינו מהווה סיקור של העובדות; אלא הוא מהווה כלי לשירות האינטרסים המסחריים של בעליו והמוציא לאור שלו.
בתביעה הודגש כי צרכן העיתונות יוצא מנקודת הנחה לפיה התכנים שבעיתון אותו הוא רכש הם תוצר של עבודה עיתונאית עניינית. גם אם הקורא אינו מסכים עם הדיווחים או עם העמדות המוצגות בפניו בעיתון בו הוא קורא, הרי שלאור האמון הבסיסי שהוא רוחש למוסד העיתונות הוא מאמין כי החדשות שנמסרות לו, נמסרות לו בשל חשיבותן. אמון זה, החיוני למדינה דמוקרטית, נפגע קשות בשל התנהלות ידיעות אחרונות, והמוציא לאור שלו.