חוקר התקשורת פרופ' דן כספי הלך היום (ראשון) לעולמו והוא בן 71. כספי היה מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע ויו"ר האגודה הישראלית לתקשורת. כספי פרסם טור באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", טור דעות באתר ynet וניהל את בלוג דן בתקשורת ב"הארץ", עד מותו.
הלווייתו של כספי תיערך מחר בשעה 15:00 בבית העלמין באבן יהודה. הוא הותיר אחריו את רעייתו דליה, בתו ענבל וארבעה נכדים.
עוד בוואלה! NEWS:
קליעים רבים ברכב המשטרה: מח"ש בודקת אם בוצע ירי ללא הבחנה בנגב
העבודות הסתיימו - הנוסעים נותרו מאוכזבים: "כביש 1 נכשל במבחן הראשון"
הפרקליטות: הורים שישכחו את ילדיהם ברכב יועמדו לדין רק במקרים חריגים
פרופ' כספי היה ממניחי היסוד ללימודי תקשורת במדינה והוא חי את לימודי התקשורת בכלל ואת המחלקה בפרט בכל מאודו. ספרי הלימוד שחיבר ליוו דורות של תלמידי תקשורת בארץ", נמסר מאוניברסיטת בן-גוריון. "כספי לחם למען יושרת התקשורת והיה לאחד הקולות הבולטים במאבק בריכוזיות ולמען שידור ציבורי איכותי ובלתי תלוי".
לאורך הקריירה שלו עסק כספי בפעילות מחקרית במקביל לפעילותו הפובליציסטית. הוא מילא כמה תפקידים אקדמיים וציבוריים, בהם ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, חבר בוועד המנהל של רשות השידור, יועץ אקדמי בבית הספר לעיתונאות ולתקשורת "כותרת", ויועץ למשרד החינוך, התרבות והספורט.
כספי סבל משיתוק מוחין, אך השתלב במערכת החינוך הן בעיר מולדתו שבמולדובה והן בישראל, אליה עלה בגיל 14 עם הוריו. תחומי התמחותו היו תקשורת המונים, תקשורת ופוליטיקה, דעת קהל ותעמולה, מוסדות תקשורת, תקשורת מקומית, תקשורת מיעוטים, רגולציה בתקשורת, מערכות בחירות. הוא כתב יותר מ-20 ספרים, ועשרות מאמרים מדעיים בעברית, באנגלית וברוסית. ספרו "המתווכים", שחיבר יחד עם פרופ' יחיאל לימור, מהווה עד היום כאחד מאבני היסוד בהוראת התקשורת.
"תכונות רבות של דן שזורות בהישגיו הרבים והמרשימים כישרון, מחויבות, התמדה, חריצות, אכפתיות, יכולת ביטוי, חריפות, ועוד", כתבה לכבודו פרופ' דפנה למיש, כיום סגנית הדיקן בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי, בהקדמה לספרו "מעברים בתקשורת". "אבל תכונה אחת מאפילה אולי על כולן האומץ האישי, האומץ של הרוח להתגבר על מגבלות הגוף, האומץ לומר דברים לא פופולריים, האומץ להיאבק על מה שנתפס כראוי וכצודק, האומץ לעמוד לצד המוחלשים, האומץ להטיח בפנינו את מה שלא בהכרח נעים לשמוע. גם בין חברים".