(צילום: טל שחר)
גיל: 33 (11 מתוך זה - בארץ).
מה בעצם אני עושה: את מה שבחרתי לעשות מגיל 16 - כותבת, מראיינת, עורכת, ומגישה תכניות אולפן באתר החדש של עיתון "וסטי" מקבוצת ידיעות אחרונות, מתכוננת לעלייה לאוויר של תאגיד השידור הישראלי שם אגיש תוכנית ברדיו רק"ע, מפתחת פורמטים ועובדת על סידרת פודקאסט.
התחלתי את דרכי ככתבת תרבות בעיתון הארצי בקייב, אוקראינה. הריאיון הראשון שקיימתי היה עם פסנתרן מחונן, ולהפתעתי, לא רק שפרסמו אותו, גם הציעו לי להמשיך לכתוב ואף שילמו על זה כסף. זה היה רגע חשוב בחיי - הבנתי אפשר לקבל כסף על מה שאתה באמת אוהב לעשות.
אני הכי אוהבת לראיין ולספר את הסיפורים של הגיבורים שלי - בכתבות, ברדיו ובאולפני טלוויזיה. ככתבת בחרתי להתמקד בתחום המגזיני עם דגש על תרבות וקולינריה. פעם זאת הייתה נישה, אבל היום התכנים המגזיניים מקבלים יותר ויותר מקום בפריים וכתבות צבע זוכות לתשומת לב של הציבור - תהליך מבורך במציאות בה פוליטיקה תופסת מקום מרכזי ומעסיקה אותנו ללא הפסקה.
השכלה: תואר ראשון.
תפקידים קודמים: לפני עלייתי ארצה הספקתי לעבוד ככתבת בשני עיתונים ארציים בקייב, אוקראינה, הגשתי פינה ביומן תרבות בטלוויזיה ועבדתי במהדורת חדשות ככתבת. לאחר מכן עבדתי 5 שנים כמגישת תכנית לילה ברדיו רק"ע של קול ישראל, כתבת מערכת של "סלונה" ואפילו מנהלת קמפיין בחירות מגזרי של נפתלי בנט בבחירות 2013. מאז פרסמתי מספר כתבות בקבוצת ידיעות אחרונות (לאישה, 24 שעות) ,ערכתי מגזין אוכל ב"וסטי", קיימתי ראיונות שער למוסף המקביל ל"7 לילות" של ידיעות וכן כתבות בנושאים שונים.
מי פתח לך את הדלת לתעשייה: אני חייבת תודה ענקית להדס בשן, העורכת הראשונה שלי בסלונה, שנתנה לי גיבוי מלא וביטחון הנדרש כדי לכתוב בשפה שאינה שפת אמי. למדתי הרבה מהרגישות שלה ביחס ליצירות של אחרים. עד היום אני מנסה ליישם את הסודות האלה בעבודתי כעורכת.
עוד תודות - לדני ספקטור, העורך לשעבר של "וסטי" על ההזדמנות ליצור, לחלום ולהגשים, על האתגרים שדאג להציב בדרך בשביל לעודד אותי כל הזמן לנוע קדימה, ולכל הצוות הגדול והמקצועי של "וסטי" ולעומדת בראשו - יעל אדמוני שעשתה את הבלתי אפשרי והובילה את העיתון לעולם הדיגיטלי. ותודות אחרונות - לדורית גולנדר, המנכ"לית לשעבר של רדיו רק"ע שעזרה לי להתמכר לסם הרדיו וללי-אור אברבך שבחר בי להיות חלק מ"כאן" בהקמה.
איפה את בעוד 5 שנים: חמש שנים בתעשייה שלנו זה הרבה זמן בשונה מיציבות מסוימת שהייתה בעבר. היום קשה להיערך לשינויים ואפשר רק לקבל אותם באהבה ולכוון גבוה. אני רואה את עצמי מגשימה את חלומי הגדול: מגישה בתוכניות מרכזיות בטלוויזיה וברדיו, ממשיכה להתעורר בבוקר ולחוש מאוהבת במה שאני עושה, גם אם יש לזה מחיר. אלה חיים בנתיב המהיר ואני מניחה שבשלב מסויים השאיפה היא למעט שקט. אני עדין לא שם, אוהבת את הדינמיות שבמקצוע הזה.
מה אוכלת לצהריים: עורכת אוכל אמרנו? האמת שכשאני לא בתפקיד, אני אוכלת דברים בריאים להחריד: סלט ירקות עם ביצה או טונה, קוטג' ותה צמחים. אבל בחדר האוכל הענק של ידיעות אחרונות בראשון לציון דואגים לפתות אותי במרקים, אנטיפסטי, חזה עוף וקציצות דגים, למרות שהמלבי כאן בהחלט זקוק לשיפור.
פרגני למתחרים: הרשימה תהיה ארוכה. קודם כל, לכתבת חדשות 2 לי אברמוביץ' שחושפת סוגיות חשובות בסגנון הייחודי שלה ולשי גל על הכתבות המרתקות ומעוררות השראה. לאבי משולם על התוכנית המצוינת "תיק תקשורת" בחינוכית. לריטה גולדשטיין, עורכת הקולינריה של מאקו ומגישה תוכנית "חדשות האוכל" שלא רק מבינה בתחום, אלא גם מצליחה לאכול המבורגרים בצורה הכי פוטוגנית שאפשר לדמיין.