נושאים חמים

הראיון עם נעמה בוכריס - לא לטשטש העובדות, גם במחיר הישג טלוויזיוני

מה חווה אותה חיילת ‏כשגם לאחר ההודאה ולקיחת האחריות עליה לצפות בטלוויזיה באשת הבועל מכנה אותה ‏שקרנית?‏ בטור מיוחד לוואלה ברנז'ה, מתייחסת יו"ר הרשות השנייה אוה מדז'יבוז' לראיון השנוי במחלוקת ב"אולפן שישי" ומציעה לא לשכוח מיהם הקורבנות האמתיים ‏של הפרשה

נעמה בוכריס (צילום מסך)
צרמה במיוחד בראיון הבמה הנרחבת. נעמה בוכריס ב"אולפן שישי" (צילום מסך)

הריאיון עם נעמה בוכריס, אישתו של אל"מ אופק בוכריס היה תוצר של עבודה עיתונאית ממושכת, ‏ביחס לתשומת הלב הציבורית שעוררה ועדיין מעוררת הפרשה, אין לי ספק שבמערכת אולפן ‏שישי רואים בו הישג עיתונאי. בפתח דבריי, ראוי ונכון לציין כי בתפקידי כרגולטורית של חדשות ‏ערוץ 2 אין מקומי להתערב בתכנים שבוחרת חברת החדשות לשדר ואני עומדת על כך שעצם ‏ההחלטה לקיים ולשדר את הריאיון מעוגנת במסגרת חופש העיתונות, כך ראוי שיהיה.‏ אבל אם ב"ראוי" ו"לא ראוי" עסקינן, קשה לעמוד מנגד נוכח הדברים שהובאו מפיה של המרואיינת, ‏ודאי לאור העבירות שבהן הורשע בעלה ובהן הודה במסגרת עסקת טיעון שעליה חתם. ‏

כתב האישום המקורי גלל 16 מקרים שונים של ניצול מיני ובעילה אסורה שביצע בוכריס בשתי ‏חיילות ששירתו תחתיו. עסקת הטיעון פטרה את בוכריס במאסר על תנאי והורדה בדרגה אחת, ‏עונש קל, זניח ביחס לעבירות בהן הודה. בצדק, היא עוררה ביקורת ציבורית רחבה. ‏

צרמה במיוחד בראיון הבמה הנרחבת שניתנה להכפשת המתלוננות, אחת מהן ביוזמתה, האחרת, ‏רק לאחר פניית מצ"ח אליה. הניסיון לציירן כמניפולטוריות והביקורת שנמתחה על רצונה של ‏המערכת "שלא להרעיד את לבן", כך לדברי הגברת בוכריס. תיאור שרחוק מהמציאות מרחק גדול ‏מאוד, מרחק שאל-לה למערכת עיתונאית לטשטש גם במחיר מה שנתפס כהישג טלוויזיוני.‏

אוה מדז'יבוז' (ענבל מרמרי , יח"צ, הרשות השנייה)
המספרים אומרים את הכל. אוה מדז'יבוז' (צילום: ענבל מרמרי)

הקורבנות האמתיים ‏של הפרשה – חיילת וקצינה שנוצלו מינית

מציאות חייהן של נשים גם בישראל של 2017 היא מציאות של סכנה מתמדת. הסטטיסטיקות של ‏נשים שהותקפו מינית, לא כל שכן הוטרדו מינית, יכולות רק לזעזע. כשאישה, ודאי אישה צעירה ‏במסגרת צבאית שבה ההיררכיות מאוד ברורות, חווה הטרדה מצד מפקדה- הסיכויים אוטומטית ‏לרעתה. המערכת משדרת לאורך כל הדרך שמוטב לה למתלוננת לא לעשות עניין. מעמדה ייפגע, ‏שמה יוכפש, פרטיותה תופר וגם בתום התהליך, ספק אם בית המשפט יחמיר בענישה כדי ‏להרתיע את אופק בוכריס הבא מלשלוח יד אסורה, לנשק בניגוד לרצון החיילת או לאנוס אותה, ‏סליחה, לבעול אותה בעילה אסורה, אם נצמד ללשון המשפטית המכובסת. מה חווה אותה חיילת ‏כשגם לאחר ההודאה ולקיחת האחריות, הדבר היחיד שביקשו שתי המתלוננות, עליה לצפות בטלוויזיה באשת הבועל מכנה אותה ‏שקרנית?‏

זכותה המלאה של נעמה בוכריס לראות את המציאות כפי שהיא בוחרת ולסדר לעצמה בראש את ‏ההתרחשויות באופן שיהיה לה נוח. אלה החיים הפרטיים שלה. אבל כשחייה הפרטיים מגיעים אל ‏המסך, ראוי להדגיש את ההבחנה בין מציאות לבין מציאות אלטרנטיבית. בין הקורבנות האמתיים ‏של הפרשה – חיילת וקצינה שנוצלו מינית במשך תקופה ארוכה על ידי קצין מוערך ובעל עוצמה, ‏לבין הקורבן מטעם אשתו.‏

טוב עשתה לטעמי מערכת "פגוש את העיתונות" שהביאה למחרת ריאיון עם עורכת דינה של המתלוננת המרכזית ואפשרה בכך במה נרחבת ומכובדת גם לביקורת על עצם קיום הריאיון. בשולי הדברים, ‏60 אנשים הצטרפו לעמוד הפייסבוק "גם אני לא אצפה בראיון עם נעמה בוכריס". כמעט 10,000 ‏אוהדים את העמוד "תומכים בתא"ל אופק בוכריס" שטוען כי דמו של בוכריס הופקר ובוזה וכי הוא ‏מותקף ומוכפש על ידי התקשורת. המספרים הללו אומרים את הכל.