אבי ניר: "הברודקסט החדש חייב למצוא מנועי צמיחה ולהתמודד עם השינויים בהרגלי הצפייה"

זו כבר מסורת. גם השנה יגיעו לישראל בכירי תעשיית הטלוויזיה והמדיה מהעולם בהם נשיא CNN העולמי ג'ף צוקר, נשיאת FOX דנה וולדן, מנכ"ל CHANNEL 4 הבריטי דיוויד אברהם, נשיאת חטיבת הבידור של NBC ג'ניפר סאלקי, מנהל מחלקת הסדרות ב-HBO קארי אנטוליס, מנהל התוכן של HULU קרייג ארוויץ', מנהל מחלקת הקומדיה ב–ITV פיטר דוואי, נשיא מקאן אריקסון העולמית האריס דיאמונד, לצד יוצרים ומפיקים מהארץ ומהעולם – לכנס INTV, כנס החדשנות בטלוויזיה של קשת.

מדובר ללא ספק בהפגנת כוח של זכיינית ערוץ 2, שהפעם מתרחשת חצי שנה בלבד לפני המהלך הדרמטי לפיצול ערוץ 2 והפרידה מהמותג 2, ושלושה חודשים בלבד אחרי סיכום שנה מאתגרת במיוחד מבחינת רייטינג – בה צמצמה המתחרה הרשת את הפער רב השנים.

עם זאת, כאמור, בקשת, רייטינג הוא כבר מזמן עוד ספרה בטבלה - מספר אשר עבור גוף הטלוויזיה החזק בישראל רחוק מלהיות חזות הכל. קשת מדורגת כיום כאחת מחמש ספקיות התוכן הבינלאומיות הגדולות לשוק האמריקאי ובין חברות ההפצה לטלוויזיה הגדולות בעולם, כאשר בשנה החולפת עשרות פורמטים של הקבוצה שודרו ברחבי העולם, מארה"ב, קנדה, מקסיקו, דרך אנגליה, הודו וסין - זאת לצד חדירתה לשווקים חדשים, עם פתיחת משרדים מקומיים באסיה ואמריקה הלטינית.

מי שמנצח על התזמורת הזו הוא מנכ"ל הזכיינית אבי ניר, שבשיחה עם וואלה ברנז'ה פוצח בסימון הגאוות הגדולות שלו בשנה החולפת, בראשן הגרסה הבריטית ל"פלפלים צהובים" – קו-פרודוקציה של קשת אנגליה ו –fifty fathoms עבור ה BBC ו – Sundance בארה"ב - שהוכתרה לאחת מ-10 התכניות הנצפות ביותר בשירות הצפייה הישירה של ה-BBC; "הכוכב הבא" - שעד כה 13 גרסאות בינלאומיות של הפורמט שודרו ברחבי העולם, נמכר השנה לקמבודיה ולהודו COLORS TV, וגם "חטופים" שממשיכה לייצר הצלחות עבור הזכיינית ונמכרה השנה להודו. וזו רק רשימה חלקית.

איך בעצם הפכה ישראל להיות כזה מוקד כוח ועניין לאנשים הכי בכירים בתעשיית הטלוויזיה והמדיה העולמית?

"זה שילוב של שני דברים קרו בעשור האחרון, התוכן הישראלי והקשר הישיר עם יוצרים ישראליים ועם חברות ישראליות. חלק ניכר מהאנשים שמגיעים לישראל, מגיעים בזכות ועל בסיס היכרויות אישיות וקשרי עבודה מקצועיים שבנינו בקשת במהלך העשור האחרון. המגוון של האנשים הפעם נובע גם מהגיוון בפריסה הבינלאומית של קשת וגם בתחום העיסוק, כולל המזרח הרחוק וכולל תחומים של גיימינג ודיגיטל".

אחד האורחים הבולטים בליינאפ של הכנס מגיע דווקא מסין, לי רואיגאנג, המייסד והיו"ר של קבוצת CMC ("China Media Capital" לשעבר), חברת ההשקעות המובילה בסין לתחום המדיה והבידור. מה לו ולישראל? יש לכם עניין בשוק הסיני?

"בשנה האחרונה קשת אינטרנשיונל פתחה משרדים באסיה, והחלה לפעול בהונג קונג. הרבה מאוד תכניות שודרו השנה במזרח, עשרות הפקות בשלבים שונים של פיתוח, חטופים שודרה בהודו, ביה"ס למוסיקה שודרה בעונה שנייה בסין, הכוכב הבא נמכר להודו ולקמבודיה".

"אני מניח שנוכחותו של מר לי בכנס מעידה בעיקר, על הקשרים שאלון שטרוזמן, מנכ"ל קשת אינטרנשיונל בנה בשנים האחרונות במזרח, וזה יהיה מאוד מעניין לשמוע את דבריו בעת הנוכחית, הן בפן העסקי והן בפן הפוליטי גלובלי".

האם לדעתך לסינים יש כוונות להשקיע בישראל?

"במהלך 2016 חדרנו לשני שווקים בינלאומיים חדשים - אמריקה הלטינית והמזרח הרחוק - בעיקר סין והודו. לשמחתנו הם מגלים עניין רב בתוכן הישראלי ועבורנו זו הזדמנות עסקית מצוינת. לגבי כוונותיהם – תצטרך לשאול אותם".

ההצלחה של קשת בזירה העולמית בלתי ניתנת לערעור, אבל בעבר דובר על ההשקעה ב-KI בעיקר כמנוע צמיחה. כיום, ההצלחה באה לידי ביטוי גם בשורת הרווח?

"בהחלט. בין 2015-2016 המחזור של ki הוכפל וכיום הוא מהווה חיזוק משמעותי למחזור הכולל של קשת".

הבעיה הגדולה ביותר המאיימת על גופי השידור היא אובדן צופים לצפייה נדחית. אז איך תיראה הטלוויזיה בעשור הקרוב?

"ראשית, הטלוויזיה תמשיך לחפש תכנים מושכים. זמן הצפייה בטלוויזיה לסוגיה, או יש לומר במסכים השונים, רק הולך ועולה, והביקוש לתכנים מצוינים רק הולך ועולה גם הוא. כלכלית ועסקית, אני חושב שאנחנו נראה שני מודלים, את מודל נטפליקס/אמזון/הולו, כלומר טלוויזיה בתשלום – בין אם בסטרימינג ובין אם בכבלים ולוויין, והמודל האחר הוא הברודקסט החדש, שיודע לשלב הגעה לקהלים רחבים ומכירת פרסום יחד עם יכולות בתחום יצירת התוכן, מה שנקרא IP מקורי, ויכולות דיגיטליות. יהיה ביקוש גדול לברודקאסט שמספק תכנים מגוונים – דרמה, סאטירה, תחקיר, ריאליטי ובידור והוא האופציה היחידה להגעה לקהלים רחבים וגדולים בפרק זמן קצר".

"מה שנקבל זה שלצד הגופים שימכרו תכנים בתשלום במודל VOD, יהיה הברודקסטר החדש והמגוון שנותן גם למפרסם וגם לצופה את הגיוון הדרוש".

ישראל היא מדינה קטנה, עם שוק פרסום מדמם. מה משותף לערוצי הטלוויזיה המסחריים הגדולים בעולם ולה?

"אני חושב שכולם מתמודדים עם השאלה, איך אתה מחדש ומגוון בתחום התוכן, איך אתה מוצא את החידושים התכנים, מעבר לתכניות הריאליטי הוותיקות ואיך בונים מודל מסחרי , שמשלב חשיפה טלוויזיונית רחבה משולבת בעולם דיגיטלי. הייחוד של קשת כברודקסט בישראל הוא, שבערב אחד אנו מצליחים להגיע לחשיפה בקרב קהלים מאוד רחבים באוכלוסייה – זה האתגר והיתרון".

אז בוא נלך צעד קדימה לסוף 2017 והמעבר ל-7 ימי שידור. מה תהיה האסטרטגיה להתמודדות כלכלית עם מצב של 4 ערוצי ברודקסט (כולל "כאן")?

"המעבר הוא הרבה יותר משמעותי מ-3-4 ימים לשבעה. זה לא מעבר כמותי, זה שינוי מהותי. המעבר מזכיין לערוץ אינו טכני, הוא אומר שעלייך לספק לצופה תמהיל נכון של טלוויזיה, חוויה מגוונת, בידורית ומעשירה. קשת ערוכה להיות ערוץ שידור. העוגן הוא תמיד התוכן, אך בעידן הנוכחי צריכים להיות חזקים בכל הפלטפורמות, וגם לדעת לקחת סיכונים ולייצר מנועי צמיחה חדשים. כיום היכולות מעבר למסך מאפשרות לנו להגיע למיליון אנשים ביום ב-mako, לספק למפרסמים אפקטיביות יוצאת דופן, לצד הפעילות הבינלאומית, שמחדדת את היכולת שלנו ביצירת תכנים ומייצרת מודל הכנסה ורווחיות משמעותי".

לא אחת חידדתם את אי שביעות הרצון שלכם מהמהלך לפיצול ערוץ 2 ומאוחר יותר, מדו"ח פילבר שלא נתן פתרון לכשל השוק – אלא במובנים רבים החמיר אותו עם הכוונה לפתוח ערוצים חדשים.

"יש קושי אובייקטיבי, עולם של 3 ערוצים מסחריים הוא עולם כלכלי מאוד קשה ומאתגר. לכך אפשר להוסיף שבשנים האחרונות עולות הרבה שאלות סביב התצורה החדשה של הברודקסטרים בעולם. הברודקסט החדש חייב למצוא מנועי צמיחה ולהתמודד עם השינויים בהרגלי הצפייה, ההתפתחות הטכנולוגית, המסכים השונים. המודל לא יתבסס רק על הטלוויזיה, אלא גם בדיגיטל ובהפצת תכנים. ובמקרה הפרטי של ישראל בשל גודלו המוגבל של שוק הפרסום, האיומים האמתיים מגיעים מחברות בינלאומיות שנוגסות בתקציבים של השוק המקומי".

האם אתם מיישרים קו עם הדרישה שהציבה רשת לבחון מחדש את חלוקת האפיקים? בעבר שיתפתם פעולה עם רשת ו-10 בנושאים אחרים.

"כל הקונספט שבו לוקחים ערוצים קיימים ומשנים את האפיקים הוא מופרך, אין לו אח ורע בשום מקום בעולם. אפשר רק לתמוה מדוע מחליטים לקחת ערוצים מצליחים ולפרק אותם".

לאחרונה דווח על מגעים לדחיית פיצול ערוץ 2. היית שותף להם?

"יש הבדל בין לאפשר תחרות והבדל בין לשבור, לסגור ולפצל. אני בעד תחרות. אבל כשאני צריך להסביר לאורחינו מחו"ל מה הפירוש והמשמעות של פיצול ופירוק ערוץ מצליח, שלא לוקח כספים מהציבור ומספק מדי ערב תכנים בחינם, אני לא ממש מצליח להסביר, והם לא מצליחים להבין".

דיוויד אברהם, מנכ"ל ערוץ 4 האנגלי – למעשה הגדיר מחדש את הטלוויזיה המסחרית באמצעות מודלים עסקיים, פיתוח תכנים חדשים, גיוס מיליוני צופים בדיגיטל. הוא המודל שלך?

"אני חושב שיש קווי דמיון בין קשת וערוץ 4, אבל גם הבדלים. אם ניקח את החודשיים הראשונים של השנה, קשת הגיעה ל-SHARE של 45.4%, עם אוכלוסייה שמונה כ-8 מיליון איש, ערוץ 4 הגיע ל-Share של 7%, באוכלוסייה שמונה כ-65 מיליון איש".

"בתחום הכלכלי ערוץ 4 יכול לרכוש ולהחזיק חברות הפקה ואפילו ליהנות מכספים ממשלתיים לרכישות והשקעות. אך בהחלט, דיוויד אברהם הוא מודל מעורר השראה לראייה מפוקחת והתמודדות מוצלחת מאוד של הטלוויזיה המסחרית. בכהונתו הערוץ החליט להיפרד מאח הגדול, מה שהביא אותם ליצור תכניות חדשות, פורמטים חדשים, הערוץ זכה מאז פעמיים כערוץ השנה הטוב ביותר בבריטניה והוא מציג גם שיאים בביצועים הכלכליים שלו. לזכותו של דיוויד ייאמר כי הוא מוביל את הערוץ לחדשנות, פריצות דרך והצלחות מאוד גדולות בתחום התוכן ובתחום המסחרי, יחד עם מנהלת התוכן ג'יי האנט".