נושאים חמים

"השכר שלי כמנכ"לית מעריב היה נמוך מזה של קודמי בתפקיד, ונמוך משל מחליפי. זאת עובדה"

הדו"ח השנתי של הרשות השנייה על ייצוג הנשים בתקשורת מגלה עלייה משמעותית - אך חושף כי הדרך לשוויון נותרה ארוכה. יו"ר הרשות, אוה מדז'יבוז', ישבה עם וואלה ברנז'ה לשיחה פתוחה על נשים, אפליה, וחוויה אישית אחת שהותירה בה חותם. ראיון

אוה מדז'יבוז' (ענבל מרמרי , יח"צ, הרשות השנייה)
אוה מדז'יבוז' (צילום: יח"צ הרשות השנייה)

לרגל יום האישה הבינלאומי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו פרסמה נתונים על שילוב נשים בתוכניות אקטואליה בערוצים המסחריים. ברשות טוענים כי "התוצאות מעודדות ומעידות על מגמת שיפור, אבל עדיין לא משביעות רצון". מהמחקר עולה כי 67% מהמרואיינים הם גברים לעומת 33% נשים. לנשים יש רוב (56%) בתפקידי הנחייה והגשה אך הן במיעוט בגזרת הכתבים (71% גברים מול 29% נשים) ובגזרת המומחים החיצוניים (71% גברים מול 29% נשים). לנשים יש רוב של 56% בתכניות הכלכלה, אך בתכניות האקטואליה הן מיעוט - 77% גברים לעומת 23% נשים.

בניגוד לשנה שעברה, בה הייצוג הבולט לנשים היה בתפקידי הנחייה, השנה נשים נראות באופן ניכר במגוון תפקידים, באופן הדומה יותר לפיזור התפקידים בקרב גברים. זמן המסך הממוצע לדמות באייטם גבוה יותר לדמויות גבריות בהשוואה לדמויות נשיות, וגבוה באופן משמעותי לפרשן מערכת בהשוואה לפרשניות מערכת. למרות הירידה בשיעור המומחיות החיצוניות, זמן המסך שהוקדש למומחיות בממוצע לאייטם ארוך השנה באופן משמעותי.

נתון נוסף נוגע לפיזור בין קבוצות הגיל השונות: לנשים יתרון בנראות עד גיל 45, אם כי בפערים קטנים. בגילאים מבוגרים יותר, המהווים קרוב למחצית מסך הדמויות, דומיננטיות משמעותית לגברים. עם זאת, חלה עלייה בנראות נשים בכל קבוצת גיל והשנה נראו הן יותר נשים צעירות והן יותר נשים מבוגרות על המסך.

יונית לוי ותמר איש שלום
יונית לוי ותמר איש שלום (צילום: יח"צ)

"המגמה משתפרת - אבל התוצאה עדיין לא משביעת רצון"

בראיון מיוחד לוואלה ברנז'ה לרגל יום האשה, יו"ר הרשות אוה מדז'יבוז' חושפת את הקשיים שהיא חוותה כאשה בתחום התקשורת.

על פי הנתונים, מגמת הייצוג לנשים חיובית. למה בעצם הוועדה לייצוג נשי עדיין רלוונטית?

"אפליה היא לא רק נתון סטטיסטי. אפליה היא עניין תודעתי. אם גם היום 70% מהשיח בנושאי חוץ וביטחון ובנושאים פוליטיים נמצא בידי גברים, אז המגמה החיובית היא רק קצה קצהו של שינוי. טבעם של מאבקים הוא לייצר המשכיות גם כשנראה על פניו שהכל מסתדר. אותו דבר לגבי ייצוג של מגזרים בתקשורת – דתיים, חרדים, ערבים, עולים, להט"בים. המגמה משתפרת בכל אחת מהקטגוריות אבל התוצאה עדיין לא משביעת רצון".

את משוכנעת שהרגולטור הוא זה שאמור לפקח על נוכחות נשית בטלוויזיה? אלו לא שיקולי עריכה?

"גם כאן יש עניין של תודעה, הפעם תודעת עריכה. לא ייתכן מצב שבו כל עורך או עורכת יושבים ומחלקים את האייטמים בתכנית לפי קודים של אפליה מתקנת. זו לא עיתונות. בעיתונות יש סדר יום ויש דמויות מפתח ויש שאיפה להביא את המרואיינים הטובים ביותר ולא הייצוגיים ביותר. מקובל. אבל יש גם מקום לחשיבה על מגוון. להחלטה מערכתית לטפח דמויות שמשקפות עוד פנים של החברה הישראלית. לא מזמן הענקנו פרס לטטיאנה הופמן ז"ל ואמרתי בטקס שאני הכי מתגעגעת לעובדה שהייתה על המסך אישה לא צעירה, לא צברית, לא עם שיער חלק, עם מבטא בולט ועם כל כך הרבה קסם וכריזמה שהצופים פשוט אהבו. אין עוד כאלה על המסך וצריכים להיות הרבה".

האם את מרוצה מתמונת המצב של ייצוג נשים בטלוויזיה כפי שעולה במחקר?

"כשהתחלנו למדוד, בשנת 2014, נשים היוו כשליש מהדמויות שהופיעו בנושאים כלכליים. וזה בשעה שיש שלוש מנכ"ליות בנקים ונגידה לבנק ישראל. היום בתחום הזה נשים הן רוב. מבחינתי מדובר בהישג משמעותי. יחד עם זאת, אם אני מסתכלת על התמונה הכללית, עדיין נשים רחוקות מייצוג על פי שיעורן באוכלוסייה הכללית, וכמעט לא נראה נשים מחוץ לשטאנץ – מבוגרות, חרדיות, ערביות, ועוד".

חדשות 2 (צילום מסך)
פאנל "אולפן שישי" במתכונת הישנה (צילום מסך)

למה לא לנקוט צעדים יזומים? סדנה להכשרת נשים?

"אני אגלה לך שיש חשיבה גם על זה. אנחנו בדיאלוג מתמשך עם חדשות 2 סביב זה. אני מאוד זהירה כי חשוב לי להקפיד על חומה ברורה בין שיקולים רגולטוריים לשיקולים מערכתיים. מצד שני, יש מקום לזה. באחת הישיבות מגישה בכירה סיפרה כמה קשה למערכות לגייס פרשניות ומרואיינות בנושאים בוערים. אני מבינה מאיפה זה מגיע. כן הייתי רוצה לראות מפגשי הכשרה למרואיינות פוטנציאליות. צריך לעודד את המגמה הזו".

אבל מנגד, יש יותר מגישות ממגישים, יש יותר צעירות מצעירים, האם יש חשיבה על אפליה מתקנת לטובת המגישים למשל? השאיפה היא שוויון או השאיפה היא יתרון נשי בתקשורת?

"יש כל כך הרבה שנים של אפליה נגד נשים, שנים שבהן אפילו המגישות היו שוליות בחשיבותן ביחס למגישים למרות שהן לא נפלו מהם בדבר. ממש לא נורא בעיני שיש אחוז גבוה יותר של מגישות על המסך ולא יהיה נורא בעיני אם סך הייצוג הנשי על המסך יחצה את ה-50%. אני מזכירה לך שאנחנו 51% מהציבור ושעדיין נשים רבות סובלות מאפליה מובנית מיום לידתן. עמיתינו, הגברים בתקשורת, יסכימו להיות קצת מקופחים אם נצליח באמת לייצר שינוי שיחלחל פנימה אל תוך החברה הישראלית על כל מרכיביה".

השוביניזם לא תמיד נמצא על המסך, אלא בדיוק ההפך: חבוי עמוק מתחת לשכבת השמנת של הטאלנטים, או נכון יותר הטאלנטיות, שמאחוריו. אולי בעצם יש כאן תעתוע? כלומר, העובדה שעוד ועוד נשים מגיעות לענף התקשורת מעידה דווקא על חולשתו? כמו נניח - מקצוע ההוראה

"מוקדם להעריך. במשך שנים עיתונות הייתה מקצוע גברי שנשים היו בו לכל היותר במקצועות עזר. מפיקות, קלדניות, מזכירות מערכת. אנחנו בעיצומה של תקופת מהפכה. הטלוויזיה הרב ערוצית שינתה את חוקי המשחק, אחריה הגיע האינטרנט, היום אנחנו רואים גם את דור העיתונאיות העצמאיות. אני מסתכלת לדוגמה על הפלוג של טל שניידר. היום זו מערכת קטנה אבל חשובה. אולי בעוד 5 שנים זה יהיה הפינגטון פוסט ישראלי וטל שניידר תעמוד בראש מערכת ענק שמתחרה ישירות בערוצי הטלוויזיה ובאתרים המובילים? ואולי בעוד 5 שנים זה יהיה מקצוע שוחק, לא מתגמל ומאוד נשי".

"התפיסה שלי אומרת שהמדינה צריכה עיתונות טובה והוראה טובה. בשני המקרים יש יסודות דמוקרטיים חשובים. העיתונות לא תעלם. היא משתנה ותמשיך להשתנות ותמיד יהיו גם מרכיבים עסקיים שמשתלבים ומשפיעים, אבל אם אנחנו לומדים משהו מהמדיה החדשה זה שדווקא בעולמות כמו פייסבוק ויוטיוב קל למצוא נשים בתפקידי מפתח של ניהול בכיר מאוד ומתגמל מאוד ומכיוון שאני אופטימית מטבעי, אני מהמרת על הכיוון הזה".

בית מעריב (יסמין סויפר)
בית מעריב הישן (צילום: יסמין סויפר)

"לא צריך להתמודד עם שוביניזם גלוי בשביל להרגיש מקופחת"

איזו תופעה של אפליה/שוביניזם חווית את?

"הגעתי לתקשורת בטעות. אנחנו רגילים לראות אנשים שצמחו בגלי צה"ל או במקומונים. אני צמחתי באימפריית התקשורת "מס הכנסה". נקודת ההתחלה שלי הייתה בחורה צעירה, עולה מרוסיה, שיער מתולתל, גרה בראשון לציון לפני שראשון לציון הייתה אימפריית תקשורת עירונית, ממש לא הטייפ קאסט של מנכ"לית רדיו. זו לא אפליה נקודתית. זה לא שאני יכולה להצביע על נקודה שבה עמד מולי גבר וצחק עלי. זה לא עובד ככה. אני יודעת בדיעבד והרגשתי גם בזמן אמת שהם לא ידעו איך להתמודד עם כל הדבר הזה".

"לימים, כמנכ"לית מעריב, הבאתי את העיתון לתוצאה הכי טובה שלו מזה עשור. מדובר כזכור בחברה ציבורית. הכל גלוי, הכל שקוף. השכר שלי היה נמוך מהשכר של קודמי בתפקיד ונמוך מהשכר של מחליפי בתפקיד. יש לזה הסבר הגיוני? לא. אבל זו עובדה. מי שנמצאת בעמדות ניהול בכירות כבר 15 שנה לא יכולה להתבכיין ולהתמסכן. ובכל זאת, לא צריך להתמודד עם שוביניזם גלוי בשביל להרגיש מקופחת כמו שלא צריך לחוות הטרדה ממשית בשביל להרגיש את האיום שמלווה נשים בכל מקום בכל זמן. בגלל זה סולידריות עם נשים היא חלק מהאג'נדה האישית שלי. כל הזמן מנסים לייצר יריבויות בין נשים, זה כאילו מצטלם יותר טוב. אני אומרת ההפך. נשים צריכות לחזק אחת את השנייה. זו חובה אזרחית".

יום האישה חדשות 2 (יח"צ)
עובדות חדשות 2 (צילום: יח"צ)