בתום מאבק ארוך, הסתיימו התביעות ההדדיות של יגאל רביד ומשה נסטלבאום. בית הדין לעבודה פסק לטובת רביד פיצוי בסך של 25 אלף שקל בגין ההטרדה המינית, 90 אלף שקל בגין ההתנכלות ו-10 אלף שקל כפיצוי בגין לשון הרע (בסך הכל 125 אלף שקל). גם רביד יאלץ לשלם פיצוי בסך של 70 אלף שקל לנסטלבאום, בגין פרסומים המהווים לשון הרע.
רביד, מגיש ועורך בערוץ 1, הגיש ב-2014 תביעה נגד מנהל חטיבת החדשות לשעבר ואת הרשות ודרש פיצוי בסך של חצי מיליון שקל בגין התנכלות ופגיעה ממשית במעמדו המקצועי בשל נטייתו המינית. נסטלבאום מצידו הגיש גם הוא כמה חודשים מאוחר יותר תביעה בסך של מיליון שקלים, על פרסומים של רביד בדף הפייסבוק שלו ובעקבות ראיון שלו ב"ידיעות אחרונות".
בית המשפט קבע כי רביד הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח שנסטלבאום הטריד אותו מילולית בצורה של "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית", וכן על ידי התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות". בנוסף, בית המשפט שוכנע כי התלונה שהוגשה על ידי רביד לממונה על מעמד האישה ברשות השידור לא הייתה תלונת שווא. עוד קבע בית המשפט כי כתוצאה מתלונתו של רביד, נסטלבאום התנכל לו באופן משמעותי, בין היתר באמצעות הפסקת שיבוצו בשידורים, התנכלות למי שהעיד לטובתו, הדרתו במכוון ממסך הטלוויזיה בתוכנית אותן הנחה ושודרו ברשות השידור, זימונים לשימוע ועוד. בנוסף, בית המשפט קבע כי מכתב שנשלח על ידי נסטלבאום לשרת החינוך - כדי למנוע הנחייתו בטקס הדלקת משואות ביום העצמאות - היווה הוצאת לשון הרע כנגד רביד.
"המינוי טורפד בעיקר כתוצאה מלשון הרע שפרסם רביד"
מנגד, בית המשפט לא שוכנע כי יש לקבל את טענת נסטלבאום כי הוא נבחר על ידי ועדת האיתור של רשות השידור כמועמד הראוי ביותר לתפקיד מנהל הטלוויזיה של הערוץ הראשון ומינוי זה טורפד בעיקר כתוצאה מפרסומי לשון הרע שפרסם רביד אודותיו במסגרת מסע ציבורי מתוזמן שנועד לסכל את כניסתו של לתפקיד. עם זאת, בית הדין קבע כי אכן חלק ניכר מהפרסומים בפייסבוק של רביד עולים כדי לשון הרע .
לבסוף נקבע כי ""אין מדובר בדברים שנכתבו על ידי רביד בשוגג או בתום לב אלא בכוונה כדי לפגוע בנסטלבאום כדי להציגו באור שלילי, וכי הדברים נאמרו מספר רב של פעמים, וכן כי מדובר על אמירות בוטות". כמו כן, בית המשפט שקל שיקולי מדיניות, לפיהם בסביבת עבודה יש להקפיד על היעדר אמירות פוגעניות, ומנגד בית הדין התייחס לכך שהדברים נכתבו בשיאו של סכסוך מתמשך בין השניים - תוך שנסטלבאום מתנכל לרביד במישורים רבים - את טיב האמירות, וכן כי מדובר באמירות שנכתבו בעמוד הפייסבוק של רביד שאין בהם חשיפה כה רחבה לאנשים כמו בעיתון יומי.