נושאים חמים

גלעד שלמור מסביר איך נפלה לפתע ההבנה: "אני עובר לינץ'"

(עדכון) "לפתע אגרוף נוסף ועוד בעיטה. שניים מושכים אותי לקרקע, אחרים קורעים את חולצתי. אדם נוסף לופת אותי, זרועותיו סביב גרוני. הוא מצמיד את פיו לזרועי ונושך אותה בעוצמה" - צעד אחר צעד, כתב חדשות 2 מספר מה אירע לו ולצלם החברה ביפו

גלעד שלמור (ניר פקין)
גלעד שלמור (צילום: ניר פקין)

(עדכון: 18:40)

כתב חדשות 2 גלעד שלמור והצלם גל זייטמן תיארו היום בפירוט את התקיפה הקשה שעברו אתמול. "הייתה שם אווירה של לינץ'", כך אמר הבוקר, בראיון לתוכנית הבוקר של ניב רסקין בגל"צ, זייטמן - שהותקף בעת שסיקר את הלווית ההרוג הערבי ביפו.

זייטמן משמש כצלם חדשות 2 כבר למעלה מעשור ואמר כי "הייתי בכמה סיטואציות לא נעימות, אבל אתמול הייתה הרגשה שאם אתה לא מחלץ את עצמך משם אף אחד לא יחלץ אותך. באיזשהו שלב הרגשנו שאם אתה לא מגייס את הכוחות ומנסה בכל דרך שהיא לפרוץ את המעגל הזה של הצעירים - אתה פשוט לא יוצא משם. כי לא נשמעה צעקה אחת של איש מבוגר שמנסה להפריד, אלא להיפך - הייתה שם התלהבות. הצלחנו להיחלץ משם עם המון מזל".

התקיפה הקשה הגיעה למרות שלטענתו הם הגיעו לסקר את ההלוויה לאחר תיאום: "הגענו כשהיינו מתואמים דרך אנשי קשר מבפנים שאנחנו כן רצויים שם וכן יכולים להגיע. באיזשהו שלב כל האווירה השתנתה", אמר. "מאווירה ידידותית שרוצים שתתעד את ההלווייה זה הפך לאווירה מאוד עויינת, וכל זה קרה במספר שניות: מצאנו את עצמנו פתאום מופרדים, גם אני וגם גלעד, על ידי מעגלי כוח כאלו. בסופו של דבר הצלחנו לחלץ את עצמנו מתוך ההמולה", הוסיף.

אמנם לא נשלפו חפצים (אלות, מחבטות) במהלך התקיפה אך הציוד צילום נלקח מהם, והם מצאו את עצמם "בתוך שני מעגלים כאלו שכל מי שמתחשק לו יכול לתת אגרוף או בעיטה. לא היה עם מי לדבר. זאת הייתה חבורה של צעירים עם רצח בעיניים. לנסות ולשכנע אותם זה להישאר שם ולספוג עוד מכות". לטענתו, התקיפה עצמה נמשכה מספר שניות בלבד לטענתו, אך בפרק הזמן הקצר שלמור ספג מכות קשות עד שהוא בקושי הצליח לפנות את עצמו מהשכונה לאמבולנס שאיכשהו שניהם הצליחו לחבור אליו.

לפי זייטמן, שלמור חטף אגרוף או בעיטה באזור הפנים, נפצע בארובת העין, בצלעות, ברגליים ובגב. זייטמן אגב נפצע בכתף שמאל. "גם אני וגם גלעד הצלחנו לחלץ את עצמנו מתוך ההמון הזועם והמפחיד הזה ופינינו את גלעד ישר לבית חולים", אמר. הוא ציין כי כדי למנוע חיכוך כוחות השיטור לא התמקמו על מסלול ההלוויה, אלא בצירים, כך שהם היו שם לבד לגמרי.

שלמור: "לא מתחרט על כך שהגעתי לשם"

מאוחר יותר היום תיאר את מה שעבר עליו שלמור בפוסט שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו: "היינו אתמול בלינץ'. גל הצלם ואני הלכנו לסקר את הלווייתו של הצעיר היפואי שנורה על ידי השוטרים. כדרכנו, ניסינו להביא את התמונות והקולות מתוך הבטן של השטח כדי לשקף את המצב ולהביא לצופים שלנו את התמונה האובייקטיבית ביותר".

לפי שלמור, "בשנייה אחת הכל התלקח. זה התחיל עם גל שהחלו להכות אותו. הם לקחו לו את המצלמה וריסקו אותה. הוא חטף אגרופים ובעיטות אבל הצליח להימלט...נעמדתי מול אלה שחבטו בגל והרמתי את ידי לאות התנצלות. חשבתי שאם רק אבקש סליחה על כך שהפרענו אוכל ללכת בשלום. לא היה עם מי לדבר. האגרוף הראשון שניחת על פני עוד היה נסבל. שוב מחשבה אנליטית: אל תחזיר, למרות שאתה יכול, למרות שאתה יודע איך. זה רק ילבה את זעם ההמון".

שלמור מספר בפירוט על התקיפה וכותב: "לפתע אגרוף נוסף ועוד בעיטה. שניים מושכים אותי לקרקע, אחרים קורעים את חולצתי. אדם נוסף לופת אותי, זרועותיו סביב גרוני. הוא מצמיד את פיו לזרועי ונושך אותה בעוצמה. והנה מחשבה צלולה אחרת: כבר עבר פרק הזמן שהייתי מהמר שהוא הזמן הממוצע לתקיפה של אדם שהוכנע ונמצא על הקרקע. אני עובר לינץ'. אני לא יודע כמה זמן זה נמשך. יכול להיות שעברו חמש דקות, אולי חמש עשרה שניות. אין לי מושג. גם אין לי מושג כמה אנשים השתתפו בחגיגה הזאת. אולי חמישה, אולי חמישה עשר".

עוד כתב שלמור: "אני לבד, מבין שאני צריך להיחלץ משם כמה שיותר מהר, אבל בעין אחת אני לא רואה כלום ורגל שמאל חלשה מדי מכדי לגרד את עצמי החוצה. עשרות אנשים סביבי, זועקים בחדוות דם קריאות שאני שומע כאילו אני יושב בחדר סגור והם עומדים מחוץ לדלת. פתאום מישהו מושך לי ביד. אלמוני שאת פניו אינני זוכר קטף אותי החוצה. תברח הוא אמר לי. התחלתי לרוץ. החיות באו על סיפוקן כנראה, כי אף אחד לא רדף אחרי.

לסיכום כתב: "עוד תגיע השעה להפיק לקחים מהאירוע הזה, אבל אני לא מתחרט על כך שהגעתי לשם. התפקיד שלי כעיתונאי הוא להביא לקהל צופי את התמונה האמתית, את הקולות האותנטיים שאי אפשר להביא מבחוץ. ההמון היפואי שאני פגשתי היה מוסת וזועם. הם לא היחידים המוסתים נגד אנשי תקשורת. אנחנו נמשיך להיות שם, נדווח ביושר ונשמור על תפקידנו כשומרי סף - גם אל מול ההמון הזועם והמוסת וגם אל מול מי שמסית אותו".