למרות שבשיא המאבק על רכישת "גלובס", שהתנהל לפני מספר חודשים בין אלונה בר-און לאוליגרך דוד דוידוביץ' על השליטה בעיתון הכלכלי, טענה בזמנו בר-און כי היא "רוכשת הערכה רבה לעובדי העיתון" ייתכן והאחרונים מתחילים להצטער על הרצון העמוק שהיה להם שדווקא היא זו שתרכוש את "גלובס" ולא דוידוביץ' בעל הכיסים העמוקים.
לאחר גל של פרישות בכירים בשנה האחרונה, שהתגבר מאז כניסתם של הבעלים החדש, היום נודע כי כ-70 עובדים ב"גלובס" חתמו על הסכמי פרישה מרצון מהעיתון. לפי ההסכם, עובד שיפרוש מרצון יקבל בין 2-4 משכורות נוספות, בנוסף לפיצויי פיטורים. שאר עובדי "גלובס" לא יפוטרו במסגרת הליך צמצומים עד ליוני 2018. המו"ל יובל סיגלר הצהיר על תכנית פרישה מרצון לתקופה של שבוע, שהוארכה לשבועיים והסתיימה ביום חמישי האחרון. להנהלה תהיה זכות להטיל וטו על 25% מרשימת הפורשים ויישמרו להם תנאי הפרישה לתקופה של שנה.
בדצמבר 2015 פורסם בוואלה ברנז'ה על תוכנית קיצוצים רחבה בה בין היתר פוטרו מהעיתון כ-50 עובדים, בהם עיתונאים רבים, ואוחדו המוספים "גלובס" ו"גלובס הערב". בפברואר פורסם ב-TheMarker כי "גלובס" מפסיד כמיליון שקל בחודש ויהיה צורך בהזרמות הון נוספות מעבר לסכום הרכישה כדי לכסות על ההפסדים ולהחזירו למצב תפעולי מאוזן, כאשר הדבר עורר את חשש העובדים מפני האפשרות שלבר?און ולקבוצתה לא יהיו את הסכומים הנדרשים לשם כך, ויהיה צורך בביצוע קיצוצים נרחבים בעיתון מה שאכן קורה כעת.
בתצהיר שהגישה בזמנו לבית המשפט בר-און בזמן המאבק מול דוידוביץ' היא טענה כי "אם טובת החברה כוללת ניהול עיתון והמשכיות באופי המיוחד של החברה על בית-המשפט הנכבד לתת מקום לאינטרס זה, ולא רק לאינטרס מקסום ההכנסות. למשפחת בר-און יש את הכלים, ההתמחות, הידע, הכוונות והרצון להביא לשגשוג העיתון, ככלי תקשורת חופשי בישראל, ואף לעשות זאת בזמן המהיר ביותר האפשרי".