פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הסיפור עם מנהלי רשות השידור לא נגמר - עד שנמצה איתם את הדין"

      בשבוע שעבר נחקרו במשטרה יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ. יגאל רביד, מוותיקי הרשות, מזכיר שהם לא יכלו לשדוד ולהרוג את הרשות בלי "סיוע של חבורה קטנה ועלובה בדרגי הניהול מתחתיהם, שהשפיעו על גורלם של 1000 איש שנאלצו ללכת הביתה". טור אורח

      בניין רשות השידור (ראובן קסטרו)
      קורבן לשחיתויות. רשות השידור (צילום: ראובן קסטרו)

      פרשת רשות השידור לא הסתימה. החבורה שנחקרה בשבוע שעבר במשטרה צריכה ללכת לכלא לשנים רבות. ולא רק הם. אני לא מבין למה לקח למשטרה שנים להגיע לחקירה גלויה, 3 שנים אחרי דוחות מבקר המדינה, ושנה וחצי אחרי התחקירים המטלטלים של נתי טוקר בדה מארקר ורביב דרוקר בתכנית המקור שמצורפת כאן בקישור. צריך לראות שם את התגובות החצופות של זליג רבינוביץ', יואב גינאי, או יעקב מנדל, על האשמות כבדות משקל שמופנות כלפיהם.

      היו עוד תחקירים מפורטים, חומרים הועברו על ידי אנשים שחששו לדבר בזמן שהרשות היתה קיימת, אבל נתי ורביב הביאו עדויות, מסמכים, תאריכים, שמות, מספרים, והניחו בסיס לכתבי אישום קשים. טחנות הצדק אכן טוחנות לאט מדי.
      חבורת יוני זליג שלטה ברשות השידור ובתקציביה שנים רבות, עוד מימי יוסף בראל, ומפחיד לאמר את זה: שמונה מיליארד שקלים עברו תחת ידיהם. שמונה מיליארד.

      כמה מתוך זה נגנבו בדרכים עקלקלות? כמה מתוך כספי האגרה שהציבור שילם בחריקת שיניים הגיעו לידיים הלא נכונות, או סתם נקברו ברישול וניהול מחפיר, תוך הפרת אמונים זועקת לשמיים? ועוד לא דיברנו על אגף הגבייה, פרשיות המחסומים, ומשרדי עורכי דין מקורבים שגבו עמלות מטורפות על סחיטת סכומים לעיתים מופרכים מאזרחים מבוהלים.

      סייעתי ככל שיכולתי להביא את החומר הרלוונטי, ולפני שנה זכיתי באות אומץ ובדברים מרגשים מפיו של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא.

      זליג רבינוביץ' (יח"צ , שרל שיטרית)
      נחקר. זליג רבינוביץ' (צילום: שרל שיטרית)

      לא אשמח גם כשנראה אותם צועדים למעשיהו

      בניגוד לאחרים שאיתם אני מדבר אני לא שמח ביום הזה. לא אשמח גם כשנראה אותם צועדים למעשיהו (אחרי שיחזירו את הכספים).

      הדרך עוד ארוכה, ובכל מקרה הנזק הוא טוטאל לוס. הם, חבריהם, ועושי דברם חתומים על ריסוקו וחיסולו של אחד המפעלים הייחודיים והסמלים היפים של מדינת ישראל בכל שנותיה: השידור הציבורי ברדיו ובטלוויזיה. מה שראינו אתמול זו עדיין לא התמונה המלאה. עוד צפויות הפתעות בפרשה ואנשים עוד ייחקרו קוממיות. יתבררו מן הסתם פרשיות, פרטים, ועובדות שלא ידענו.

      חשוב לומר: הם לא יכלו לשדוד ולהרוג את רשות השידור בלי סיוע של חבורה קטנה ועלובה בדרגי הניהול מתחתיהם, וכמה משת"פים קטנים עוד יותר, כולם חתומים על מה שקרה, ובמישרין על גורלם של 1000 איש שנאלצו ללכת הביתה. אני אומר את זה בכל האחריות אחרי שבדקנו מה אירע ואחרי שנכחנו בחתימת הסכמי הרפורמה בלוד, שהיו אמורים להביא לשיקום רשות השידור. בכירי האוצר כאיש אחד עמדו אז כחומה בצורה והודיעו שהם עם החבורה הזאת לא עובדים ולא מעבירים שקל. הפור נפל.

      יגאל רביד. מרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      ההשחתה התפשטה כמו חלודה. יגאל רביד (צילום: ראובן קסטרו)

      מינו את חבורת הזבל אך מעולם לא לקחו אחריות

      כל זה יחד עם תרבות ארגונית של חשבונאות, קידום מקורבים, טרור ואימה, עולם עברייני לכל דבר ועניין, שימש רקע לחוות דעת של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט ומכאן לוועדת השר ארדן שהביאה לסגירת הרשות ולתהליך הארוך של גסיסתה תוך משחק מכוער בין פוליטיקאים, אלו שמינו את חבורת הזבל אך מעולם לא לקחו אחריות. לא הייתה ברירה, ההשחתה התפשטה כמו חלודה ואיתה הדי.אן.איי המושמץ, ולכן תמכנו אלו שראו את המציאות נכוחה בהקמת שידור ציבורי חדש ונקי.

      גדלתי מגיל 14 ברשות השידור ועשיתי את כל סוגי השידורים ברדיו ובטלוויזיה. ראיתי יחד עם חברים טובים ואנשי מקצוע מעולים איך רומסים את הדבר היפה והחשוב הזה שבאנו לשרת שנים רבות הכי טוב שידענו. קמנו בבוקר לעשות טלוויזיה ורדיו ונתקלנו בעבריינים שחסמו אותנו.

      יצאתי למאבק בעקבות מצוקה אישית שלי, לא הייתי לפני כן לוחם חברתי או חושף שחיתויות ומעולם לא חשבתי שאוביל מאבק, אבל כמו שניצחתי בעזרת אנשים מדהימים בכל הערכאות, ולאחרונה גם זכיתי בסכום נכבד של פיצויים, אני מבטיח חגיגית שהסיפור לא נגמר עד שנמצה איתם את הדין.