כוחו המטשטש של הרייטינג, אתרוגו המוטעה של שרון ומפת הפוליטיקה העכשווית. אמנון אברמוביץ' התארח באולפן וואלה! TALK וקשר בין פרשיות השחיתות הישראליות לאורך השנים. "נתניהו כנראה מרגיש את המנשך", העיד על עצמו, אך התעקש במקביל כי אינו מחזיק בהשפעה שנתניהו מייחס לו.
איך עובר עלייך הפיצול, הכול בסדר?
אני לא מבין בזה, אני לא יודע. אני משדר, אני יודע לאן זה מתפצל? עד שלא הייתי בערוץ מסחרי, עבדתי קודם בערוץ 1 ובאתי מהעיתונות הכתובה. לא ידעתי שהרייטינג הוא חזות הכול, יום אחד אמרתי לשלום קיטל: "תאר לך שיום אחד יאמרו לנו שהייתה טעות, ה-20% היו 10%, וה-10% היו 5%, נגיד שחיינו לשווא"
לדברי אברמוביץ', "הטלוויזיה נחלשה, זה לא סוד. בסוף שנות ה-90 הרייטינג המשותף של היומן של 1 ואולפן שישי של 2 נגעו ב-40% צפייה. היום יומני ערב שבת של שלושת הערוצים לא מגיעים יחד ל-25%.
איתרוג היא מילה שהכנסת למילון. אמרת על אריאל שרון: "צריך לשמור עליו כמו על אתרוג, לשומרו בקופסא אטומה מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן לפחות עד תום ההתנתקות". אתה עומד מאחורי הדבר הזה גם היום?
תראה, זה היה בלתי תקין ולא נכון לומר את זה. קודם כל זה לא תקין לכשעצמו, וזה נתן נשק ליריביי, אבל זה היה אפקטיבי. רק אומר שבכירי המערכת הפוליטית והמדינית, המשפטית והביטחונית שאלו אותי לאורך כל השנים "איך אפשר להתאתרג", אני אומר להם: אני יודע להגדיר אבל לא יודע לאתרג כי נגד שרון הבאתי כמה מהידיעות הכי דרמטיות שהיו נגדו והביאו לו עצבים.
אתה מתחרט על האמירה הזו?
מוטב שלא נאמרה מאשר נאמרה, משם שהיא לא תקינה באופן עקרוני, אבל הביטוי הזה רכש את האחיזה שרכש כי היה אפקטיבי.
היום יגיד הימין: "אז אנחנו מאתרגים את נתניהו כי הוא בחקירות"
לא דומה דבר לדבר. א', הם מאתרגים אותו, אלא שכנראה או ללא כישרון או ללא הצלחה, כי החקירות נמשכות ולא נעצרות. ועניין החקיקה הוא עניין הרבה יותר חמור, כי זה מעשה מדינה זו לא אמירה של עיתונאי. יש כאן מעשה שיטתי נמשך של נתניהו וחברי מפלגתו לחוקק כאן שורת חוקים שנועדה לפגוע ממש בכללי המשחק הבסיסיים.
אני מאוד מעריך את נתניהו. את האינטליגנציה, את ההשכלה, את הידע, את הרהיטות, יכולת הפרזנטציה. אני חושב שהוא מהמנהיגים הבולטים היום, אבל הוא מייחס לי השפעה שלדעתי אין לי.
כמי שעזב את מעריב בגלל פרשת האזנות נמרודי, כשאתה שומע את השיחות בין מוזס לנתניהו מה אתה חושב?
זה שיחות שצריכות לעורר אי-נוחות אצל כל עיתונאי. אני לא יודע אם יש היבט פלילי, ודרך אגב אני נזהר לדווח על היבטים פליליים גם בחקירות נתניהו, משום שאיני משפטן. אחד הדברים שאני חושש תמיד זה שאנחנו מדווחים באוקטבות גבוהות על אירועים שמסתיימים באוקטבות נמוכות.
החמצת פנים לגבאי בהתחלה
נכון, תמכתי בשידור ובכתיבה בעמיר פרץ. חשבתי שהצטברו בו תכונות ומאפיינים שהיו עושות אותו למועמד הטוב ביותר שהמפלגה יכולה להעמיד. חשבתי שלגבאי, שהוא אדם חביב ונחמד, אין לו את רכיבי היסוד כדי לנצח בחירות.
ואתה עדיין חושב?
כן. אין לו שום זיקה לסוגיה המדינית-ביטחונית, אין לו רקע ביטחוני, אין לו כריזמה יוצאת דופן ויש לו את העבר בבזק, שהוא שנוי במחלוקות. אם אתה לוקח בחשבון את כל הדברים הללו, זה הופך אותו למועמד בעייתי, למרות שהוא חינני וחביב.
והחבר משולחן אולפן שישי, יאיר לפיד?
באופן בסיסי יש לי כבוד לעיתונאים, ודאי לאלו שהשתכרו היטב עד היטב מאוד, ופנו לפעילות פוליטית, ולא רק ללפיד, גם לעופר שלח, לשלי יחימוביץ'. ואחרי שאמרנו את זה, לפיד הקים מפלגה במו ידיו, הביא 19 מנדטים במכה ראשונה, ולא אוכל לזלזל בזה. לגבי תפיסת עולמו, היא לא תפיסת עולמי, וכאשר אתה נדון להתנהל על פי מחקרי דעת קהל וסקרים, אז אתה מתנהל לא על פי מצפן שיש או אין לך.
אברמוביץ' שיחזר מעט מפרשות העבר שבהן עסק, ובהן חשיפת סוכן השב"כ אבישי רביב ("למדתי שאין תיאוריה, קונספירציה ומזימה שלא יימצא לה תמיד רבע מהציבור שמאמין לה"), משפט משה קצב ("אילו היה הולך על עסקת הטיעון, היום הוא היה מספר 2 בליכוד וחלופה לנתניהו"), ומסמך הרפז ("זו פרשיה שלא פוענחה") והודה כי לא היה רוצה "שנתניהו יסיים את דרכו דרך בית משפט".
לדבריו, "הייתי מעדיף שראש ממשלה יסיים את תפקידו לפי החלטה ציבורית תבונית, משכילה ומבינה. מצד אחד אני לא רואה איך סוגרים תיק כמו תיק 1000 כי אם אתה סוגר תיק כזה אתה יותר ממאותת לכל עובד מדינה שהדרך למתנות פתוחה ומבורכת, ומצד שני קשה לי לדמיין משפט כזה מתנהל. בתחושה, אבל ממש בתחושה, זה אמור להסתיים כמו פרשת עזר ויצמן וסרוסי".
מה דעתך על ההאשמות כלפי אלכס גלעדי?
אין לי מסד של נתונים, לכן בסוגיות כמו-משפטיות, אני לא נכנס לזה בלי מסד נתונים, לא רק בעניינים האלה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים אלא בכלל. אני משתדל בנושאים שנראים משפטיים או משפטים באמת לא להיכנס אלא אם אני יושב על מסד נתונים ברור.
