פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017: למרות ההספדים - עלייה באמון הציבור בתקשורת

      הפרוייקט שנערך זו השנה ה-15 מעיד כי חרף האמון הנמוך בתקשורת, הישראלים סומכים יותר על מה שנאמר בתקשורת המסורתית לעומת הרשתות החברתיות; הטלוויזיה עדיין נחשבת למקור המרכזי לעדכוני חדשות

      ברקע הכרזת טראמפ נתניהו המריא לביקור באירופה כדי לדון בהתעצמות איראן בסוריה (לשכת העיתונות הממשלתית , צילום: לשכת העיתונות הממשלתית עריכה: תום זואילי)
      (צילום: לע"מ)

      מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017 התפרסם היום (שלישי) - וניתן לומר בזהירות יתרה כי חלק מהנתונים מעודדים ואולם יש עוד הרבה מקום לשיפור. יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש את המדד לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. הפרוייקט נערך זו השנה ה-15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' תמר הרמן. המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

      לאור השיח בשנה האחרונה סביב התקשורת בישראל ובעולם, הוקדש במדד פרק לשאלת אמון הציבור בכלי התקשורת. הממצאים מלמדים כי חרף האמון הנמוך בתקשורת כמוסד, הישראלים סומכים יותר על מה שנאמר בתקשורת המסורתית לעומת הרשתות החברתיות. עוד עולה מהנתונים כי גם אם הציבור אינו רואה בתקשורת "כלב השמירה של הדמוקרטיה" ואת הדיווחים בה כאמת לאמיתה, הוא אינו מוכן לתת לפוליטיקאים להתערב בתכנים ומבקש לשמור על חופש הביטוי.

      נשיא המדינה, ראובן ריבלין נאם במליאה; "ניסיון להלך אימים על בית המשפט" (מערכת וואלה! NEWS)
      (צילום: מערכת וואלה! NEWS)

      יותר אמון בתקשורת – אך היא עדיין בתחתית הטבלה

      מגמת ההתרסקות של האמון הציבורי בתקשורת אמנם נבלמה, ו-28% מהישראלים הביעו בה אמון השנה (30% בקרב היהודים ו-18% בקרב הערבים), לעומת 26% בשנה שעברה.

      עם זאת, התקשורת נמצאת עדיין בתחתית סולם האמון הציבורי, כשמתחתיה נמצאים הכנסת (26%), הרבנות הראשית (20%) והמפלגות (15%). לשם השוואה, בצה"ל נותנים אמון 81% מהציבור, בנשיא 65% ובבית המשפט העליון 65%. בשנת 2013 עמד אמון הציבור בתקשורת על 46% - מה שאולי מסביר זאת זה העובדה שרוב הישראלים (56%) סבורים כי התקשורת מתארת את המצב במדינה כיותר גרוע ממה שהוא באמת.

      האמון בתקשורת לפי שנים (כלל הציבור):

      מדד האמון בתקשורת (יח"צ)
      (מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017)

      מאמינים יותר לתקשורת המסורתית מלרשתות החברתיות

      חרף האמון הנמוך בתקשורת בקרב הציבור הכללי, רק מיעוט בציבור הישראלי (31%) סומכים יותר על הרשתות החברתיות מאשר על התקשורת המסורתית - 55% נותנים יותר אמון בתקשורת המסורתית מאשר ברשתות.

      עוד נמצא כי המקור המרכזי לעדכונים בחדשות הוא עדיין הטלוויזיה (53%), במקום השני ממוקמת העיתונות המודפסת (28%) ולאחר מכן הרדיו (26%). רק 26% מכלל הנסקרים ציינו את הרשתות החברתיות כמקור המידע הפוליטי המרכזי שלהם בנושאים חדשותיים. רוב הישראלים (69%) ציינו כי אינם עוקבים כלל באופן שוטף באינטרנט אחר אתרים של פוליטיקאים או מפלגות.

      מדד האמון בתקשורת (יח"צ)
      (מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017)

      במחנה הימין תומכים יותר בסגירת כלי תקשורת המבקר את הממשלה

      למרות המתקפות במהלך השנה על עיתונאים ועל כלי תקשורת, 74% מהישראלים הביעו התנגדות לחוק שיאפשר לסגור כלי תקשורת המבקר את מדיניות הממשלה.

      עם זאת, בקרב הימין 38% תומכים בחוק שכזה לעומת 12% במרכז ו-4% בלבד בשמאל. רוב הציבור הישראלי (66.5%) אינו מסכים שלממשלה צריכה להיות השפעה על תכני השידור הציבורי משום שהיא מממנת אותו. עם זאת, גם במקרה כזה 47% ממצביעי הימין סבורים שיש לאפשר השפעה כזו - לעומת 20% ממצביעי המרכז ו-6% ממצביעי השמאל.

      מדד האמון בתקשורת (יח"צ)
      (מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017)

      ישראל מדורגת במקום השני בעולם; במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD

      זו השנה השנייה בה מגדיר ארגון ה-"Freedom House" את התקשורת בישראל כ"חופשית למחצה", כשציונה של ישראל השנה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת פרסום המדד ב-1994.

      אמנם בהשוואה למדינות העולם, ישראל ממוקמת ברבעון השני, אך היא נמצאת ברבעון האחרון מבין מדינות ה-OECD. ישראל ממוקמת בסמוך לאיטליה, גאנה, דרום קוריאה ופולין. בין הסיבות שמפרט הארגון להידרדרות ישראל בדרוג המדד ניתן למנות את המתקפות של ראש הממשלה נתניהו על עיתונאים, ובנוסף את ריבוי תביעות הדיבה והצנזורה המופעלת במדינה על בלוגרים ומשתמשים ברשתות החברתיות.

      מדד האמון בתקשורת (יח"צ)
      (מתוך: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017)

      "היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות"

      ריבלין התייחס לפרסום המדד ואמר כי "לפני מספר שנים דיברו על דמוקרטיה של 'פייסבוק'. אמרו שאנשים לא מוכנים ללכת להפגנות, שהם רק יושבים ומצקצקים בבית. היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות, מוכנים להביע את עמדותיהם. מול בית הנשיא היו לא פעם ולא פעמיים הפגנות. חלקן בתמיכה וחלקן בביקורת. יש הפגנות מול בית היועץ המשפטי, מול בית נשיאת בית המשפט העליון ובשדרות רוטשילד. יש נכונות מתמדת של אזרחים לעזוב את המקלדת, ולהביע את עמדותיהם. זה מרשים בכל קנה מידה".

      עוד אמר הנשיא כי "כשאנו ניגשים למדוד את הדמוקרטיה - יש לנו שתי אפשרויות: הראשונה היא הדרך בה נוקט המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמנטר כבר שנים רבות את מצב הדמוקרטיה בישראל, תוך ניתוח עמדות, שאלונים, סקרים וחוות דעת. אבל ניתן גם למדוד את עוצמתה של הדמוקרטיה באופן אחר. לקחת סיכון, לנענע את הדמוקרטיה. לערער את המוסדות היסודיים שלה על מנת לבדוק האם הם אכן יציבים כנדרש או שמא עלולים להתמוטט. הסיכון בבדיקה מן הסוג השני הוא גדול. אם הניסוי יגלה שהדמוקרטיה אכן הייתה רעועה, שהיא נפגעה קשות כתוצאה מהנענוע, יהיה קשה לתקן אותה".