"פערים בתפיסות" או התנהגות בלתי הולמת: מדוע באמת עזב יובל סיגלר את גלובס?

לפני כחודשיים קיבלו עובדי גלובס מייל מפתיע אך לקוני ממו"ל העיתון יובל סיגלר, אשר מסביר כי החליט לעזוב את העיתון פחות מ-6 חודשים אחרי שנכנס לתפקידו. "עדכנתי את הדירקטוריון שרצוני לפרוש מתפקידי ולחזור לניהול עסקי המגזינים והדיגיטל הפרטיים שלי", ציין סיגלר. ואולם, לוואלה ברנז'ה נודע כי מי שדחפה לפרידה הייתה דווקא בעלי העיתון - אלונה בר און, וזאת בשל מה שנתפס בעינה כהתנהגות בלתי הולמת כלפי עובדי העיתון הכלכלי.

בהודעת הפרישה שלו מה-11 בדצמבר נמסר כי הוא "פורש על מנת להתמקד בפיתוח עסקיו הפרטיים בתחום המגזינים והדיגיטל". מ"גלובס" נמסר כי "הדירקטוריון קיבל בצער ובהבנה את הודעתו של סיגלר, שהתבקש להשלים את הובלתם של מהלכים ניהוליים שבהם החל ושעתידים להסתיים בחודשים הקרובים, עד מארס 2018".

בחודש מאי פורסם כי סיגלר נמצא במו"מ להיכנס לקבוצת המשקיעים ב"גלובס", וכי בר-און מתעקשת להותיר את השליטה ואת ניהול החברה בידיה ולשמש כיו"ר החברה. סיגלר היה זה שרקם את העסקה בין בר-און לענת אגמון שותפתו. לאחר מכירת העיתון הוא מונה למו"ל ואף היה מעורב בארגון מחדש של מערכת העיתון ובמינוי הבכירים, כולל העורכת הראשית נעמה סיקולר. בנוסף, סיגלר היה אמור להחזיק מניות מיעוט בחברה. ואכן, במהלך אותה תקופה החל העיתון בהליך התחדשות תכני, וכן גייס עובדים רבים לשורותיו.

ואולם, לפי גורמים המעורים בפרטים, המציאות קצת שונה מזו שנוסחה בהודעת הפרידה המוזרה: לוואלה ברנז'ה נודע כי כבר באוגוסט-ספטמבר, החלה בר און להביע באזני מקורביה את חוסר שביעות רצונה מהאופן בו סיגלר "תופס את המקום שאליו העיתון צריך ללכת". על פי אותם גורמים, "משם היו ניסיונות לעבודה משותפת, שלא עלו יפה", ואולם. רק אחרי ראיון אתו שפורסם ב'הארץ', בר און החלה ללמוד לעומק את הדברים".

באותו ראיון חד פעמי, פחות מחודשיים לפני עזיבתו, בר און, אז שותפה חדשה של סיגלר, דווקא מצוטטת כמי שהיללה אותו. כך לדוגמא, היא ציינה ש"בניגוד לבעלי העיתונים שירשו כסף ועם השנים הפסידו אותו, יובל עושה את המסלול ההפוך. במובן הזה הוא סוג של קוסם". אגב, באותה כתבה אמר סיגלר כי "מכל בחינה שהיא. כל הכוכבים הסתדרו כאן במבנה מושלם: בעלות השליטה הן שתי נשים מבריקות, והלב שלהן במקום הנכון. הזדמנה לנו עסקה יוצאת דופן וחד פעמית: קיבלנו מותג מצוין עם בסיס לקוחות נאמן ועובדים טובים, עם אפס חוב ולא מעט מזומנים בקופה. אנחנו באים בלב נקי, בשקיפות ובכוונות טובות. עכשיו זה תלוי רק בנו".

ואולם, כאמור, כבר אחרי פרסום הריאיון, החלו להיווצר סדקים ביחסים בין השניים - שהתרחבו בעיקר על רקע תכנית הפרישה מרצון שהוחלט ליישם בעיתון. עוד נודע לוואלה ברנז'ה כי לאוזניה של בר און הגיעו מספר אירועים הקשורים בסיגלר במהלך שהותו הקצרה במסדרונות העיתון - אשר נגעו לאופן בו הוא מתייחס, בעיקר לעובדים הוותיקים.

כזכור, בהנהלת "גלובס" התגאו באותם ימים בתכנית לפרישה מרצון שבכוונתם ליישם ובאחוזי ההצטרפות הגבוהים אליה - כ-80 מעובדי "גלובס", רובם עובדי מנהלה ומקצתם אנשי מערכת, אשר הסכימו לתנאיה תוך ימים ספורים בלבד. גם כן, מתברר, המציאות הייתה ורודה הרבה פחות לאחר שוועד העובדים הכריז על סכסוך עבודה בנימוק שכל בקשותיו לקבל מסיגלר מידע לגבי השינויים הצפויים בתנאי העבודה לא זכו להתייחסות עניינית.

גורם ב"גלובס" מסביר לוואלה ברנז'ה כי קצה הקרחון בסדק שנפער מול בר און הייתה שיחה שקיים סיגלר עם נציגי הוועד לעיני כלל העובדים, שם הטיח בהם דברים בוטים, ואולם לשיחה קדמו לא מעט אירועים שבסביבתה הוגדרו כבר אז כ"בלתי הולמים". לדברי הגורם, "סיגלר התנהג באופן ברברי. ברגע שההנהלה החדשה נכנסה, הוא הסתובב במערכת כאילו שהוא רק מחפש שיבוא מולו מישהו, כולם תפסו ממנו מרחק. הוא עבר עובד עובד, נכנס לחדרים ואמר לאנשים - אני לא צריך אותך פה, מה אתה עושה פה בכלל? למה אתה לא עוזב, מה אתה רוצה שאני אפטר אותך? הוא אמר את זה לאנשים שעובדים ב'גלובס' 20 שנה".

לטענת הגורם, הוא עשה זאת במקביל לפרסומים על תכנית הפרישה, כך שבעצם הוא "דחף" את העובדים לכך. בסופו של דבר, לטענת הגורם, סיגלר "העזיב" אותם לאחר שהכשיר את הקרקע לעזיבה מרצון: "אנשים עשו את החישוב שלהם ואמרו שאם ככה הוא מדבר אז הוא הולך לפטר אותם, ויותר משתלם להם לקחת את חבילות הפרישה מרצון", אמר. ואכן, עובדים רבים (כ-80) פרשו מ"גלובס". הגורם אמר שזה גם מסביר כיצד מחלקות שלמות בעצם התפטרו מ"גלובס" - כמו למשל מחלקת מיחשוב ומחלקת שירות.

בדוגמה נוספת שמספר הגורם, סיגלר פנה לעובד מבוגר ממחלקת הפרינט (שלא עובד בתוכן), והתעמר בו: "מדובר בעובד שהיה חצי שנה לפני פרישה לפנסיה, ועבד בעיתון מיום ההקמה כמעט, סיגלר נכנס אליו לחדר ואמר לו - תלך מכאן, אני לא צריך אותך פה. איך אתה מדבר לבנאדם בן 60 ככה?". על פי גורם אחר בעיתון, השיטה שלו ב"גלובס" עם העובדים שרצה שיעזבו את המערכת הייתה שהוא קודם כל מוריד אותך, מקטין אותך, אומר לך מה אתה עושה לא טוב, יורד עלייך וכו - ורק אחר כך מתחיל לדבר איתך. בסוף כאשר העובד עזב את העיתון, ב"גלובס" קראו לזה "חילוקי דעות בין ההנהלה". לטענתו, "היה עובד שסיגלר ממש רמז לו - כדאי לך לקחת את הפרישה".

בנוסף, לוואלה ברנז'ה נודע כי מחלוקת כלכלית נוספת בין בר און לסיגלר הייתה נעוצה במדיניות הכנסת התוכן השיווקי לעמודי החדשות בעיתון, אותה ניסה סיגלר לקדם, ואשר נתקלה במחסום נוסף מטעם בעלת השליטה. גורם המעורה בפרטים מתמצת זאת כך: "בר און הגיעה ממשפחה בעלת מסורת של עיתונות, בעוד שסיגלר, שמעולם לא היה עיתונאי בעצמו, הצליח בעיקר הודות לרכישת מגזינים עתירי תוכן שיווקי כמו הטייממאוט". בניסיון לפתור את אי ההסכמות הוחלט אז על הקמת מנגנון משותף בפיקוח ד"ר תהילה אלטשולר שתקבע כללי אתיקה באשר לאסור ולמותר בנושא. כך או אחרת, כל אלו כאמור הובילו אותה ואת שותפתה ענת אגמון לקטוע את השותפות פחות מחצי שנה אחרי תחילתה.

מנגד, בסביבתו של המו"ל הפורש, מציירים ציור קצת שונה - וטוענים כי מדובר ב"נרטיב של בדיעבד". גורם המקורב לסיגלר מסביר כי לאחר שהשקיע 3.6 מיליון שקל בקירוב ובחלוף מספר חודשים בודד, "הבין סיגלר מהר מאד שלעיתון אין סיכוי להיות רווחי בטווח קצר". הסיבה לכך, על פי הגורם, הייתה נעוצה במחלוקת עם בר און באשר להפיכתו של "גלובס" מעיתון ערב לעיתון בוקר - מהלך שסיגלר רצה לקדם, וראה בו את הדרך היחידה להפוך אותו לרווחי. לדברי הגורם, המהלך צפוי היה לחסוך 12-18 מיליון שקלים בשנה - סכום קריטי עבור עיתון שנלחם על חייו. "בנוסף", אמר הגורם, "לסיגלר יש עסק משלו (הטייממאוט ד.ו.) שסבל מהיעדרותו".

יובל סיגלר מסר בתגובה: "הדברים המיוחסים לי מעולם לא נאמרו על ידי. זו לא שפתי, זה לא סגנוני. אני יכול להיות ישיר ואפילו בוטה לעיתים, אך תמיד דיברתי בנימוס ובכבוד לעובדי גלובס".

"בעת תכנית הפרישה מרצון, (שנעשתה בשיתוף וועד העיתונאים וההסתדרות, ואושרה כמובן על ידי דירקטוריון החברה) הצגתי בפני עובדי גלובס במחלקות השונות - ביושר ובפתיחות - את התוכניות לעתיד החברה ואת השינויים המבניים/ארגוניים הצפויים (מעבר לתל אביב, חיזוק הדיגיטל ועוד), כמו גם שורה של פעילויות חדשות וביטול פעילויות היסטוריות (לדוגמא: "גלובס מכרזים" שנמכרה), כך שכל עובד יוכל להחליט בעצמו על עתידו...אף עובד - עיתונאי או איש מנהלה - לא פוטר על ידי בתקופה שבה שמשתי כמו"ל גלובס".

"ההחלטה לפרוש מתפקידי כמו"ל גלובס היתה שלי ושלי בלבד, ונבעה מהרצון והצורך שלי לחזור ולהתמקד בניהול עסקי המו"לות הפרטיים שלי (100%). כל טענה או רמיזה אחרת היא ניסיון לבנות בדיעבד נרטיב כוזב, משיקולים זרים. ההחלטה להפעיל את אופציית המכר שלי על מניותיי בקבוצת מוניטין-גלובס, ואגב כך לממש רווח נאה בתוך פרק זמן קצר, היא החלטה עסקית נכונה וראויה בנסיבות העניין ובכלל".

מאלונה בר און נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לנושאים הקשורים להתנהלות הפנימית של "גלובס".