פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו, קבל: עלייה באמון הציבור בתקשורת

      למרות הקמפיין האגרסיבי של נתניהו וחלק משריו, התקשורת דווקא ממשיכה את מגמת העלייה. על פי המחקר, שהתבצע בישראל ובעוד 20 מדינות, שיעור האמון בתקשורת עומד על כ-39% לעומת 35% לפני שנתיים, בעוד בממשלה - רק על 28%

      יונית לוי , תמר איש שלום (עיבוד תמונה , יח"צ)
      יונית לוי ותמר איש שלום, אילוסטרציה (צילום: יח"צ)

      בניגוד לציפיות ולאווירה הנוכחית כפי שזו משתקפת בנאומי ראש הממשלה - ואולי דווקא בגלל, עלייה באמון בתקשורת, כך עולה מדוח המחקר השנתי של חברת הייעוץ הבין לאומית אדלמן וקבוצת היח"צ דבי. המחקר מראה שבישראל האמון בתקשורת גבוה מהאמון בממשלה, בניגוד למגמה העולמית.

      על פי המחקר, שהתבצע בישראל ובעוד 20 מדינות, שיעור האמון בתקשורת בישראל עומד על 39%, לעומת 35% לפני שנתיים. האמון במגזר העסקי עומד על 47% ובמגזר השלישי, האמין ביותר, על 50% (לעומת 53% ב-2016). בממשלה נותנים אמון רק 28% מהציבור. הנתונים מתיישבים עם המגמה המסתמנת בעולם של קריסת האמון ברוב המוסדות בשנים האחרונות, כאשר המגזר העסקי והמגזר השלישי זוכים לאמון גבוה יותר מהממשלות וכלי התקשורת. כך, 58% מהציבור סבורים שהמגזר הממשלתי הוא הפגום ביותר.

      בניגוד למגמה העולמית, בישראל האמון בתקשורת גבוה יותר מהאמון בממשלה ואף נמצא במגמת עלייה. עם זאת, האמון של צעירים בגילאי 18-34 בתקשורת נמוך יותר. הם צורכים פחות חדשות ומושפעים הרבה יותר מהרשתות החברתיות ומפייק ניוז.

      "אמון הוא שם המשחק, הוא הנכס הציבורי הכי חשוב של כל ארגון וכיום הוא נמצא במחסור", הסביר רון שלי, מנכ"ל דבי&רון מקבוצת דבי. השילוב של רשתות חברתיות, פייק ניוז, טלטלות כלכליות ופוליטיות גרם לכך שאנשים בוחרים להאמין למה שמתאים להם. לפוסט של שכן יש יותר כוח מפרשנות מלומדת של מומחה. חברות וארגונים שיבינו את זה יוכלו להתמודד עם התופעה וזכות מחדש באמון הציבור, אבל מי שלא - עלול להיעלם מהתודעה הציבורית".

      הענף שנהנה מהכי הרבה אמון בישראל הוא ההייטק, עם 69% מהציבור. אחריו נמצאים הבריאות (64%) והייצור (63%). הענפים הכי פחות אמינים בעיני הישראלים הם השירותים הפיננסיים (50%) וענף הטלקומוניקציה במקום האחרון, עם 41% אמון.

      תכני וידאו זוכים לאמון גבוה פי שניים לעומת טקסט

      מחקר מדד האמון מגלה מספר ממצאים מפתיעים גם לגבי הגורמים המעוררים אמון. כך, למשל, 56% מהציבור יאמינו יותר לחוויותיהם האישיות של מכרים מאשר לנתונים וניתוחים סטטיסטים. באותו שיעור יאמינו יותר למידע בפלטפורמות חברתיות לעומת הטלוויזיה או העיתונות.

      תכני וידאו זוכים לאמון גבוה פי שניים לעומת טקסט. 54% גם ייתנו יותר אמון בדיווח של עדי ראייה מאשר לעיתונאי מקצועי. ל-50% מהציבור לא אכפת שמנועי חיפוש ואלגוריתמים בוחרים בשבילם לאיזה תוכן ייחשפו. מנהלי הדיגיטל ישמחו לשמוע כי 78% מהציבור מייחסים יותר אמון למידע בכלים הדיגיטליים של חברה לעומת מידע בכלים הפרסומיים.

      "אנחנו עדים כיום למשבר עולמי לא רק במדד האמון, אלא גם בתפיסת מושג האמת", הוסיף רון שלי. "בעידן של גודש מידע ופייק-ניוז, אנשים מאבדים את הביטחון בהבחנת מה נכון ומה לא נכון, מה אמת ומה שקר. הסכנה הנשקפת ממציאות שכזו היא אובדן תחושת השליטה, אובדן יכולת הבחירה ובכך גם אובדן הדיאלוג עליו מושתתת החברה".