פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הארץ" נגד אילנה דיין - סבב לחימה נוסף

      לביקורת של רוגל אלפר על נאומה של דיין בעת קבלת פרס מפעל חיים אותו הגדיר "ריק ופחדני", הצטרף פוסט ארוך מצד בנו של מו"ל העיתון רוני שוקן, בו הוא טוען כי מגישת "עובדה" "מייצרת נרטיב מקומם לפיו היא משרתת את הנשלטים". וממה בחרו השניים להתעלם?

      אילנה דיין (יח"צ , רפי דלויה, איציק בירן)
      אילנה דיין (צילום: רפי דלויה, איציק בירן)

      "הארץ" נגד אילנה דיין, סבב חדש, הפעם סביב נאומה בטקס קבלת מפעל חיים בטקס האקדמיה לטלוויזיה בשבוע שעבר: בביקורת טלוויזיה שפרסם השבוע מבקר הטלוויזיה של העיתון רוגל אלפר הוא כינה את נאומה "מהפנט, ריק ופחדני". "לא ייאמן כי יסופר, דיין הצליחה לשאת נאום על מצב העיתונות בישראל ב-2018, מבלי למתוח ביקורת, ולו במלה, על תיק 2000, על נוני מוזס, ועל 'ידיעות אחרונות'", כתב אלפר. "השחיתו כאן אתרי חדשות"? השחיתו כאן הרבה יותר מ"אתרי חדשות". איך אפשר לשאת עכשיו נאום אמיץ על מצב העיתונות, מבלי להוקיע את התנהלות "ידיעות", כפי שנחשפה בשיחות המוקלטות בין מוזס לנתניהו? איך דיין לא מתביישת לדרוש בשם חובת החשיפה ובו בזמן להקפיד על עמימות ומעורפלות עכורות בבואה לדון במה שחשוב באמת? שמא היא לא רוצה לשרוף את הקשרים שמובילים לשער ב"7 ימים"? אין לי הסבר אחר, ואם לה יש נימוק משכנע - שתשמיע אותו. ומי השחית אתרי חדשות? ואילו אתרים הושחתו? מתברר שדיין יודעת לשרת גם את השולטים".

      כזכור, לפני כשנתיים הגיעו "הארץ" ו"עובדה" לשיא עוינות של ממש סביב פרסום תחקיר על פעיל השמאל עזרא נאווי - שהגיע לידי חלופת מכתבים זועמת בין עורכי העיתון והתכנית אשר פורסמה בוואלה ברנז'ה. אז האשימו ב"עובדה" את "הארץ" בנקמנות וב"שיח היסטרי, לא ישר, של אנשים שמסתובבים כאילו מפעל חמאה מונח על ראשם". גם הקמפיין שהוביל "הארץ" נגד תופעת ההטרדות המיניות, ששיאו היה בהאשמות מגישת חדשות עשר אושרת קוטלר את נשיא קשת לשעבר אלכס גלעדי תרם את שלו למאבק בין הגופים.

      רוגל אלפר (דרור עינב)
      רוגל אלפר (צילום: דרור עינב)

      "מצג שווא כאילו היא כן עושה עיתונות שמבקרת בשיטתיות את עמדות הכוח"

      בצירוף מקרים, תוך שימוש במושגים דומים לשל אלפר, פרסם אתמול (שלישי) בנו של מו"ל העיתון עמוס שוקן, רוני שוקן, פוסט בו תקף את דיין. בין היתר כתב שוקן כי "לאורך 20 שנות עבודה, אילנה דיין מיעטה להתמודד בצורה רצינית עם מוקדי הכוח המשמעותיים בישראל...לא צריך לבוא בתלונות לדיין שככלל היא לא עושה תחקירים אמיתיים ומתמשכים שמשנים מציאות, נורמות ומבני כוח...הנזק האמיתי שדיין גורמת הוא שהיא מנסה (בהצלחה די גדולה, יש להודות) לייצר מצג שווא כאילו היא כן עושה עיתונות שמבקרת בשיטתיות את עמדות הכוח. למיטב זכרוני, דיין תמיד נזהרה בכבודם של אולמרט ושרון. פתאום מול נתניהו, דיין הפכה את עצמה לגיבורה. זהו צירוף מקרים משונה, שדיין עברה לגישה התקפית בדיוק - אבל בדיוק - מול ראש הממשלה שקידם את פיצול ערוץ 2".

      "לכן", כותב שוקן, "מקומם במיוחד הנראטיב שאילנה דיין הציגה בנאום הזכייה שלה, כאילו היא משרתת את הנשלטים, ולא את השולטים. מי הם השולטים בישראל בשני העשורים האחרונים? בעלי המניות של ערוץ 2 יחד עם ידיעות אחרונות, הפירמידות, ואותם "טייקונים" ששולטים בטריליוני שקלים כספי ציבור באמצעות קומץ של גופים פיננסיים ריכוזיים ולא תחרותיים". בהמשך, מפרט שוקן את "האקדחים המעשנים לשירותים שאילנה דיין מספקת לשולטים" (ראו פוסט), בהם גם הצעת עבודה שקיבלה לכאורה מנוחי דנקנר, ושיתוף פעולה עם "ידיעות אחרונות" במינוף הסרט "הפוסט" - תוך ניסיון למירוק תדמיתו - לנוכח תיק 2000.

      זורקים חץ, מסמנים עיגול?

      במערכת "עובדה" ובקשת סירבו היום להתייחס לדברים וגם דיין עצמה בחרה שלא להגיב, ואולם, יש לציין ששוקן לא ממש דייק, או סתם התעלם, מכמה עובדות, שאולי היו סותרות במעט את התזה שהציג. כך לדוגמא, דיין מתחה במסגרות אחרות, פחות חגיגיות אך לא פחות אפקטיביות, ביקורת מפורשת על "ידיעות אחרונות" בגל"צ, ואפילו בכנס היח"צ שקיים לאחרונה "ידיעות אחרונות" ואליו הוזמנה על ידי העיתון, היא דיברה במפורש על "הפיל שבחדר ועל המו"ל של העיתון הזה".

      נקודה נוספת היא הקשר ההדוק בין ידיעות לדיין עליו כתב שוקן. בפועל, דיין נמנעה מלהתראיין בידיעות אחרונות בעשור האחרון, בין היתר גם בשל החרם ההדדי בין קשת לעיתון. גם הטענה כאילו דיין נמנעה מלסקר טייקונים אינה מדויקת שכן גם פישמן וגם לבייב כיכבו בשני תחקירים של "עובדה"; בתחקיר על פישמן כיכבה אלונה בר און שנואת נפשו, לצד מרואיינים נוספים שחשפו איך עבדה השיטה - עם זאת, התחקיר שודר אחרי נפילתו. בתחקיר לב לבייב בדק צוות "עובדה" את הבעיות בעסקי היהלומים שלו וערב שידורו הגיעו איומים לתביעת ענק ממשרד עורכי הדין שלו בלונדון.