עיתונאי ידיעות אחרונות רונן ברגמן מצטרף לצוות הקבוע של כותבי המגזין של ה"ניו יורק טיימס" היוקרתי במזרח התיכון. ברגמן כבר משמש ככותב במגזין האמריקאי במשך מספר שנים, וכעת יהפוך לכותב קבוע בצוות. בהודעה שנמסרה על ידי העיתון נכתב כי: "הניו יורק טיימס מגזין נרגש להודיע על הצטרפותו של העיתונאי רונן ברגמן לצוות הכותבים הקבוע של העיתון. ברגמן, שתרם רבות במהלך השנים למגזין, הוא אחד מהכותבים המצפוניים, קפדניים ומדוייקים שעובדים כיום בכתיבה עיתונאית. יש לו יכולת נדירה להפוך תחקירים מורכבים ומבהילים לסיפורים מרתקים ומשכנעים, ולרתק את הקורא ללא פשרות".
בניו יורק טיימס יש 3 דרגות לכתבים: פרילנס (ברגמן היה פרילנס בעיתון עד לשנת 2010), לאחר מכן יש דרגת ביניים שנקראת "כותבים תורמים", שבה הכתב עובד בחוזה עם תנאים מסויימים, אבל הוא לא נחשב לחבר צוות קבוע. כלומר, הכתב מחוייב לתנאים מסויימים ויש לו תנאי בלעדיות מול חלק מהתקשורת האמריקאית - זו הדרגה שבה ברגמן היה עד עתה. לאחר מכן יש את הדרג של חבר מערכת מן המניין, אליו הצטרף ברגמן באופן רשמי השבוע.
כל כמה זמן תצטרך לספק חומרים למערכת?
"בחיים לא הייתי מצליח לספק כתבות למגזין כל שבוע, גם אם לא הייתי עושה דברים אחרים בחיי. אני בעצם כותב עכשיו בשני מקומות, וזה לא ישתנה. אולי אכתוב גם בחדשות, אבל בעקרון אני כותב בשני מקומות: ב'ניו יורק טיימס מגזין', המגזין השבועי של העיתון שיוצא לאור ביום ראשון, ובעמודי המאמרים - שגם להם יש מוסף, או חלק יותר גדול, ביום ראשון. חלק מהמאמרים הם 500 מילה אבל זה יכול להגיע לעד 1,500 מילה, שבתוכם אפשר להגיע לכתבה קטנה, אבל עם איזושהי אמירה. חלק מהמאמרים האלה נערכים במטה בניו יורק וחלק בלונדון. ה'ניו יורק טיימס' יוצא היום בכמה מהדורות ברחבי העולם וזאת מערכת מורכבת - כלומר מתי מעלים כתבות לאונליין, מתי לפרינט וגם איפה בדיוק בפרינט. זה גם יוצא פה ב'הארץ' המהדורה הבינלאומית".
"הכתבות הגדולות, וכאן הדבר המרכזי, הן כתבות שעוברות בעצם שתי מערכות של סינון. מערכת אחת היא עריכה, כמובן שהיא מאוד מאוד קפדנית. המערכת השנייה היא של בדיקת עובדות, היא נפרדת מהמערכת הראשונה, וזאת מערכת מאוד מאוד קשה. כל פעם שאני עובר את ה'חוויה' הזו של בדיקת עובדות אני אומר לעצמי שאני בחיים לא אעשה את זה. כי זה פשוט דבר סיזיפי, שדורש ממך המון, ועבודה צמודה עם בודקי העובדות שהולכים ומראיינים מחדש בעצמם את כל המקורות והמרואיינים שלך. כל פרוייקט כזה לוקח המון המון זמן, כמובן שזה הופך אותו לפרוייקט הרבה יותר טוב. אף אחד לא יכול לעמוד בדבר כזה ברמה השבועית או אפילו חודשית".
מה לדעתך הפך אותך לחבר צוות קבוע?
"אני מקווה שהם חשבו דברים טובים על העבודה שלי. צריך לשאול אותם את זה, אני לא יכול לענות".
זה גם שינוי משמעותי בשכר?
"לא ניכנס לפרטים. אבל פוליצר אמר פעם שזאת עבודה שגם היינו עושים בחינם - אז על אחת כמה וכמה ב'ניו יורק טיימס'. יש לזה מימדים בכל הרמות".