הניצן הראשון של מה שזכה לכינוי פרשת 4000 היה תחקיר של גידי וייץ שפורסם ב"הארץ" באוקטובר 2015 ממנו עלה כי אתר וואלה! NEWS מקבוצת בזק מעניק סיקור אוהד לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרעייתו. מכתבת התחקיר עלה כי אלוביץ' - אחד האנשים החזקים במשק שחולש על שורה של חברות ענק בהן בזק, yes, פלאפון, בזק בינלאומי, יורוקום ואתר וואלה! NEWS - לחץ לכאורה על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, לדאוג לסיקור אוהד של משפחת השלטון, בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת בזק. פרשה סבוכה זו עדיין מתבררת, ומעורבים בה גם בכירים במשרד התקשורת, בהם מנכ"ל המשרד לשעבר שלמה פילבר וכן יועצו לשעבר של רה"מ אשר אף חתמו על הסכם עדי מדינה.
עמוס שוקן השאיר מסרון וביקש שאתקשר. במהלך 12 השנים שאני עובד ב"הארץ" הוא חיפש אותי פעמים ספורות. הוא מעולם לא ביקש או ניסה להתערב בכתבה שהכנתי. אבל משהו בבטן אותת לי שהשיחה בינינו עומדת להיות שונה. בשבועות שקדמו לשיחה עם שוקן עבדתי על תחקיר שביקש לחשוף את פקעת הקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין איל ההון שאול אלוביץ', בעל הבית של בזק ואתר החדשות וואלה. הנחת העבודה שלי לגבי נתניהו בשנים שבהן הוא אוחז בשלטון הייתה (ונותרה) שהוא איש זהיר למדי ושהסיכוי שיקבל מזוודות מזומנים מאינטרסנטים או יחזיק חשבון בנק רדום במקלט מס הוא נמוך. כשהשקפתי על ההתנהלות שלו בפרשת ערוץ 10 למשל, צף אצלי חשד אינטואיטיבי שהמדיה היא זירת הפשע. חששתי שראש הממשלה יהיה מוכן לחצות קווים אדומים, להפר את אמון הציבור, להשתמש בכוח השלטון והשררה ולגמול להון בתמורה למה שהוא תפס בתודעתו כטובת ההנאה האולטימטיבית - כלי תקשורת צייתנים ומאולפים שיציגו אותו ואת רעייתו במלוא גדולתם.
אחרי מערכת הבחירות האחרונה, הגיעו אלי רסיסי מידע שלימדו שנתניהו ואלוביץ' מטפחים מתחת לרדאר מערכת יחסים קרובה ואינטרסנטית. כמה אנשים הבקיאים בסצנה אותתו שנתניהו בשבתו כשר התקשורת, פועל נגד אחד מהיסודות המרכזיים בהשקפת העולם שלו ומקדם במרץ את האינטרסים של מונופול בזק בשווי של מאות מיליוני שקלים: באישור עסקת בזק-יס ובעיכוב הרפורמה בשוק הטלפונים הנייחים. "מאז שנתניהו הפך לשר תקשורת ניכר ניסיון ברור שלו לקדם את ענייני בזק", סיפר אדם שהיה מצוי בפרטים.
במקביל לג'סטות האלה, כך על פי המידע שנמסר, התגברה המגמה, בעיקר אחרי מערכת הבחירות האחרונה, להפוך את וואלה לשפחה התקשורתית של בני הזוג נתניהו. עמיתי חיים לוינסון שהעביר לי באותה תקופה כמה קצות חוט משמעותיים על המתרחש במסדרונות וואלה הפציר בי שוב ושוב למשוך אותם. "יש כאן סיפור גדול" העריך לוינסון.
מיוחד לוואלה ברנז'ה | העיתונאים ששינו את ישראל חושפים | חזרה לפרויקט
"נתניהו הורס את המדינה. אני לוקח כדורים נגד הקאה"
בשבועות הבאים נפגשתי ושוחחתי עם עשרות עיתונאים ובכירים במשרד התקשורת כדי לנסות לפצח את קשרי התן וקח בין אלוביץ' לדיירי המעון הממלכתי. כמה פגישות רגישות התקיימו בבית שלי בעיקר עם עיתונאים מוואלה בעבר ובהווה, שגילו אומץ לב ושיתפו אותי באופן שבו מנסים להפוך אותם בעל כורחם למדבררי השלטון. "מה שקורה שם, בעיקר מאז הניצחון של נתניהו בבחירות, זו לא עיתונות אלא פלטפורמה לחלוקת טובות הנאה לראש הממשלה ורעייתו", אבחן בכיר לשעבר באתר. היו גם עיתונאים אחרים, בהם מוכרים ובכירים שסירבו לשתף איתי פעולה באופן מוחלט ואף במקרים קיצוניים שיקרו לי או לעצמם. אחד מהם, שהצטייר בעיני עד אז כבחור ישר וערכי סיפר לעצמו, לפחות על פי התרשמותי, סיפור בדים שיאפשר לו להמשיך להביא את התלוש השמן הביתה ולדכא את נקיפות המצפון המקצועיות.
באחד הימים שאל אותי קולגה על מה אני עובד. כשסיפרתי לו הוא הגיב בפליאה מהולה בדאגה: "אבל זאת כתבת ברנז'ה". הוא לא היחיד שלא הבין.
הייתי מצויד בשלב הזה בעשרות רבות של דוגמאות להטיית סיקור בוואלה לטובת בני הזוג נתניהו. היה נדמה לי כי אני מבין איך מכונת התעמולה פועלת: לעורך הראשי אבי אלקלעי כמו גם לקודמיו אין משמעות אמיתית בוואלה. הם עורכים בתואר בלבד. שחקן המפתח הוא המנכ"ל אילן ישועה. היו לי אינדיקציות ברורות שישועה לא פועל מתוך גחמה אישית אלא מכוח הוראות שהוא מקבל מהבוס הגדול. מספר מקורות שונים ידעו לספר כי כאשר ישועה מצנזר כותרת או כתבה שלילית על נתניהו או מבקש מהעורכים לדחוף שש תמונות של שרה נתניהו לאייטם יחצ"ני שנכתב בידי ניר חפץ, הוא קושר לעיתים את הטיית הסיקור להחלטות שלטוניות הקשורות לרווחיות של בזק. שישה או שבעה מקורות נוספים ציטטו באזני מנטרה קבועה של ישועה: "נתניהו הורס את המדינה. אני לוקח כדורים נגד הקאה כשאני מבקש את זה מכם, אבל אין ברירה אלא לשנות להוריד את הסיפור מהכותרת, להוסיף אייטם. זה מוכתב לי מלמעלה. יש עכשיו מהלכים גדולים שקורים. אסור לנו להפריע". הבנתי שהציטוטים האלה הן הראיות הנסיבתיות שלי לכך שאלוביץ' הוא בעל האינטרס והוא שעומד מאחורי מסכת טובות ההנאה העצומות לשר התקשורת הטוב והמיטיב. אבל לא היה לי אקדח מעשן, ראיה חותכת לכך שאלוביץ' הוא העורך הראשי.
מנכ"ל וואלה היה משוכנע שזו פעולה מכוונת של שוקן נגדו
היחיד שיכול היה לספק לי את ראיית הזהב הוא ישועה. לא הכרתי אותו מלבד פגישה אקראית בחתונה של ביתו של ידיד משותף שהתקיימה חודשים ספורים לפני פרסום התחקיר. "לא נמאס לך לשרת את ראשי השלטון?", שאלתי אותו אחרי שלוש כוסות בירה כשהסתמכתי על מידע שנצבר ועל פרסומים קודמים של עיתונאים כמו נתי טוקר או אביב הורביץ. ערב הפרסום ביקשתי לפגוש את ישועה במטרה להוציא ממנו משפט אחד בלבד: אני רק ממלא הוראות. אבל ישועה סירב. שלחתי לו סדרת שאלות שכללה את הציטוט השגור על הכדורים נגד הקאה. ואז הגיע הטלפון משוקן. "אילן ישועה?" שאלתי מיד. "כן" הוא אמר לי וסיפר שמנכ"ל וואלה התקשר אליו וביקש ממנו רק בקשה אחת: להוריד את הציטוט הנפיץ. "הוא אמר לי: עמוס אתה יודע שזה לא אני שקובע את המדיניות הזאת אלא שאול", סיפר שוקן. "תכתוב מיד מזכר על השיחה", ביקשתי משוקן, "הוא אישר לך כאן פרט דרמטי", "ובכל זאת", הקשה המו"ל, "מדוע אתה זקוק לציטוט של ישועה על נתניהו? למה זה רלוונטי לכתבה מה הוא חושב על ביבי?".
"זו אחת מהראיות שלי שישועה נאנס לעשות את מה שהוא עושה", הסברתי, "ושהכל מתחיל ונגמר באלוביץ' שלדעתי פשוט משחד את נתניהו. ואם ישועה חושש שידעו מה הוא חושב על נתניהו, כנראה שיש לו סיבות טובות. זו עזות מצח וחוצפה שהוא פונה אליך במקום לדבר איתי", הוספתי. "זה לא נראה לי כמו עזות מצח אלא חיפוש מוצא בסיטואציה שנראית לו מסוכנת", העיר שוקן, "אני מבין מה שאתה אומר, אבל דבר גם עם אלוף בן (עורך "הארץ" ד.ו.) על הציטוט".
השיחה עם בן ארכה בין 10 ל-20 שניות. הציטוט נשאר. נוני מוזס אמר פעם שבקבוצת "הארץ" שוררת אנרכיה. בסוף השבוע בו פורסם התחקיר בחרו באתר דה מרקר - שלא היה חשוף כלל לדיאלוג שלי עם שוקן - בציטוט של ישועה ככותרת הראשית של ההום פייג'. מנכ"ל וואלה היה משוכנע שזו פעולה מכוונת של שוקן נגדו. עבורי, הכותרת בדה מרקר שהופיעה כמעט במשך כל סוף השבוע היא ההוכחה להבדל בין עיתונות חופשית ונטולת פניות לעיתונות המשועבדת לאינטרסים זרים. ועל העיקרון הזה נסובה כל הכתבה.
"תפעל עכשיו ומהר, אחרת הפרשה הזאת לא תיחקר לעולם"
עם ישועה נפגשתי לבסוף ערב פרסום התחקיר אבל לא יצא מהפגישה ההיא דבר. הוא הגן על אלוביץ' והכחיש שקיבל ממנו הנחייה כלשהי לצ'פר את ראשי השלטון. אולם מיד אחרי פרסום התחקיר התקשרו מכרים משותפים ורמזו שהוא התפכח. "התחקיר היה כמו סטירת לחי בשבילו. הוא הבין שכך זה לא יכול להמשיך", הם אמרו.
שנה חלפה עד שוואלה חגג את יום העצמאות. כשהערפל מעל חקירת 4000 יתפזר אנשים יבינו את ממדי הדרמה שהובילה לשחרור משוט הצנזור ועד כמה רחוק היה מוכן אלוביץ' על פי החשד ללכת, כדי להציל את עצמו מהמלכודת.
ביולי 2017 הרשות לניירות ערך עצרה את אלוביץ' ובכירים בבזק לחקירה בחשד למעשי מרמה. "בחומר החקירה יש סימנים לכך שוואלה משמשת ככלי לחלוקת טובות הנאה", סיפר לי במפגש מקרי אדם שהיה מעורה בפרטים, "תנסה להתאפק. אם זה ייוודע, זה ישבש את החקירה". בנובמבר הרשות הודיעה על סיום החקירה והגישה לפרקליטות המלצות מבלי להתייחס כלל למרובע- אלוביץ'- בזק- נתניהו- וואלה. היה נדמה שמישהו חשש לגעת בחומר הנפץ שיכול להוביל לחקירה נוספת נגד ראש הממשלה. ואז צלצל הטלפון. "תפעל עכשיו ומהר", אמר לי אדם שלא הכרתי, "אחרת הפרשה הזאת לא תיחקר לעולם".
* גידי וייץ משמש ככתב תחקירים ב"הארץ". ב-2015 זכה בפרס סוקולוב בתחום העיתונות הכתובה